הסטארט-אפ היומי: Greenair Wireless – אנטנות סלולר "ירוקות"
יותר ויותר משתמשי סלולר משתדלים שלא להשתמש במכשיריהם במקומות בהם הקליטה בעייתית, כי הם יודעים שהטלפון פולט יותר קרינה במצב הזה, כדי לתקשר טוב יותר עם תחנת הממסר הקרובה ● את הבעיה הזו מנסים לפתור שלושה יוצאי ראנקום, בעזרת טכנולוגיה חדשה שמצויה בהליכי רישום פטנט
כמה פעמים כבר הסבירו לכם שככל שהקליטה הסלולרית במקום כלשהו בעייתית יותר, אתם בעצם נחשפים לכמויות גדולות יותר של קרינה? זאת, בגלל שמכשיר הסלולר שלכם עובר לעוצמת שידור גבוהה הרבה יותר כדי לתקשר באופן מיטבי עם תחנת הממסר. הרבה אנשים ששמעו, כי רמת הקרינה הנפלטת ממכשיר הקצה שלהם קשורה באופן הדוק למרחק שבין המכשיר לבין המקלט-משדר הסלולרי הקרוב ביותר, החליטו להפסיק לדבר בסלולר במקומות בעייתיים, דוגמת מעליות או חניונים תת-קרקעיים, כדי שלא להיחשף לקרינה המוגברת שפולטים המכשירים. אבל שלושה יזמים שפרשו מיצרנית התקשורת הישראלית ראנקום, החליטו לעשות ההפך: לעשות מזה סטארט-אפ.
חברת Greenair Wireless הישראלית, שנחשפת כאן בפעם הראשונה, הוקמה על ידי ד"ר דורון עזרי – מי שהיה עד לא מזמן ה-CTO של ראנקום, שהיא בין החברות המובילות בעולם בפיתוח פתרונות WiMax. לד"ר עזרי חברו שני מייסדים נוספים, שעזבו גם הם את חברת ראנקום: מארק וולפרט – שהיה סגן הנשיא של החברה, ושימי שילה – מהנדס אלגוריתמים בתחום התקשורת שעבד הן בראנקום והן בפלאפון. על פי דיווחי החברה, היא גם נהנית משירותי הייעוץ של מספר מומחים אקדמיים ועסקיים בולטים, וביניהם פרופסור שלמה שמאי מהטכניון, פרופסור אמיר אוורבוך מאוניברסיטת תל אביב ופרופסור דב ווליך מאוניברסיטת בן גוריון.
הרעיון שהגו אנשי Greenair Wireless להפחתה משמעותית של כמות הקרינה הסלולרית שמשודרת מהמכשירים שלנו, שנמצא כעת בתהליכי רישום הפטנט, מסתמך על פרישה של אנטנות סלולר "ירוקות" שישמשו כמקלטים עבור השידורים הסלולריים שמתבצעים במיקומים בעייתיים בהם אין קליטה סלולרית מיטבית. האנטנות ה-"ירוקות" של Greenair אמרות למעשה לתפקד כתחנות ממסר בין משתמשי הקצה לבין הרשת הסלולרית הרגילה – וזאת מבלי שישדרו מידע אלחוטי כלל. האנטנות האלו רק "יקשיבו" לאות הסלולרי הנפלט ממכשירי הקצה בסביבתן, ואז יעבירו אותו לתשתית הרשת הסלולרית הרגילה באמצעות חיבור תקשורת קווי.
על פי מייסדי Greenair, פרישתן של אנטנות "ירוקות" שכאלו מבטיחה את הורדת רמת הקרינה שתיפלט ממכשירי הקצה המתקדמים, דוגמת מכשירי דור שלוש, למינימום האפשרי. כמובן שאנטנות ה-"ירוקות" לא יחשפו את המשתמש לקרינה מוגברת, היות ולא ישדרו מידע אלחוטי כלל, ולכן יתאימו להתקנה בבתים פרטיים, מוסדות ציבור, בתי חולים או בתי קפה.
אנשי Greenair מסבירים, כי תפיסת השידור שלהם נוגדת את הארכיטקטורה המקובלת ברשתות סלולריות, המתבססת על תחנות המשמשות בו-זמנית הן כמשדרים והן כמקלטים, ומבטיחים שבזכות הפתרון העתידי שלהם, יפלוט טלפון דור שלוש שיופעל במקום סגור, פחות קרינה מאשר טלפון אלחוטי (DECT) או מכשיר Wi-Fi סטנדרטי.
הערות והצעות למדור ניתן למסור בכתובת הדוא"ל הבאה.
זאת תהיה המהפכה הירוקה בתחום הסוללרי, כל הפחדים כולם, הנמצאים אצל כולנו - בעיקר מן המכשיר אותו אנחנו מחזיקים קרוב למוח, עתיד להיפתר עם הטכנולוגיה הזאת..
רעיון חמוד בהחלט. משמח לראות שעדיין אפשר לחדש בתחום הלעוס לעייפה הזה. אני בטוחה שיש הרבה אנשים שישמחו להשתמש במוצרים כאלה. סוף סוף משהו שונה מהמנטרות הישנות... מתי אפשר להתקין אחת אצלי בדירה? סתאאאם
תשובה ליובל - מאוד פשוט. בניגוד לטכנולוגיות אחרות, בתוך מכשירי הסלולאר (בדורות החדשים) מובנה מנגנון אוטומטי לבקרת הספק, אשר מגביר ומחליש את עוצמת השידור (עד פי מיליון!!!) לפי אותו המגיעים מהתחנה הקולטת שמתארים את איכות הקליטה. כאשר המכשיר קרוב לאנטנה קולטת! אין הוא נדרש "לצעוק" חזק האנטנה שומעת אותו מצויין ומעבערה לו הנחייה להפחית את עוצמת הרינה (כדי לא לחסום שידורים אחרים), וכאשר המכשיר רחוק, האנטנה החיצונית מבקשת להגביר את העוצמה כיוון שהיא איננה "שומעת" אותו טוב. לפיכך קיים כיום קשר הדוק בין מרחק המכשירים מהאנטנות לבין עוצמת השידור. המהפכה של גרינאייר שוברת את הקשר הזה, ומאפשרת להציב אנטנות חיצוניות רחוק ככל הניתן (כל עוד נישמר כיסוי מתאים) ומצד שני להתקין "אנטנה ירוקה", שהינה מקלט בלבד, קרוב מאוד למכשיר אשר תפענח את השידור ותעביר טןתן באמצעות אמצעים לא קורנים (חיבור קווי).
תשובה ליובל, במערכת סלולארית, מי שקובע באיזו עוצמה המכשיר הנייד משדר זו האתר הסלולארי (המכשיר לא קובע כלום לבד). אם ה-"אנטנה הירוקה" מחוברת לאתר, אז האתר "שומע" את המכשיר יותר טוב ומודיע לו להוריד את הקרינה. כמו שאמרתי רעיון מדליק :-)
לא הבנתי, אם המכשיר לא מודע לקיום האנטנה אז איך הוא יודע לשדר קרינה נמוכה ולא גבוהה? הרי זה כל העניין, לא?
תשובות ליובל: 1. אז זהו שהמכשיר לא יודע על הקיום של "האנטנה הירוקה". האנטנה הירוקה פשוט משמשת כמו "אוזן" של האתר הסלולארי בקרבת מקום. היא מעבירה את מה שהיא קולטת לאתר הסלולאר (המרוחק) דרך רשת קוית. 2. לא כתוב באתר של החברה, אבל אני מניח שהיא יכולה להתחבר לרשת של חברה אחת או לכל החברות. בכל מקרה רעיון מדליק! כדי לקלוט לא צריך לשדר...
שתי שאלות, עבור אחד שלא מבין בטלקומנקציה 1. איך מכשיר הטלפון יודע אם יש אנטנה ירוקה או לא? הרי היא לא משדרת סיגנל שאומר שהיא קיבלה את התשדורת 2. לאיזה רשת סלולארית מתחברת האנטנה? והאם היא יודעת להזדהות כאותו מכישר קצה שממנו יוצאת השיחה?
חשיבה יפה מחוץ קופסא! רעיון משכנע שמבוסס על עקרונות פיזיקליים ברורים. אם אפשר להפחית את הקרינה מהמכשירים (ונראה שאפשר ובשיעור ניכר) אז למה לא?
הרעיון המדובר קיים וממומש מזה שנים רבות. חוץ מזה אין הדבר נכון שאותן אנטנות ירוקות רק מקשיבות ולא משדרות. הן משדרות, בעוצמה נמוכה אומנם, רק כדי ליצור קשר עם מכשירי הקצה בחלל הקטן שאין לו כיסוי רגיל. אחרת איך תתבצע התקשורת הדו כיוונית הדרושה להקמת השיחה וקיומה?
הרעיון המדובר קיים וממומש מזה שנים רבות. חוץ מזה אין הדבר נכון שאותן אנטנות ירוקות רק מקשיבות ולא משדרות. הן משדרות, בעוצמה נמוכה אומנם, רק כדי ליצור קשר עם מכשירי הקצה בחלל הקטן שאין לו כיסוי רגיל. אחרת איך תתבצע התקשורת הדו כיוונית?
ההבדל, לפי מה שכתוב אצלם באתר, הוא שהאנטנה הירוקה לא משדרת בכלל - בניגוד לפמטוסל שכן משדר, אפילו אם חלש. זה בטח יותר בטיחותי שלא ישדר בכלל מאשר שישדר בעוצמה נמוכה.
אני דווקא מבין - ההבדל בין הפתרון הזה לבין פמטוסל הוא גדול. בעוד שפמטוסל הוא בעצם תחנה משדרת לכל דבר (ולא חשוב מה עוצמת השידור עבור אנשים שאינם מהנדסים משדר = סכנה), הפתרון כאן נבדל בזאת שהינו פאסיבי לחלוטין ולכן בכלל לא מתעוררות לגביו שאלות בטיחות, בעיות רגולטוריות היכן מותר או אסור להציבו, וכן אינו סובל מהחסרונות של פמטוסל כגון הפרעות הדדיות ושימוש בתדרים הדורשים רשיון. גם במיצוב העיסקי, הפתרון פונה לפלח שוק שונה לחוטין - בעוד פמטוסל ירכש רק על ידי אנשים עם בעיות כיסוי (סה"כ פוטנציאל שוק מוגבל) פתרון זה פונה לפלח המשלים בו אין בעיות כיסוי אולם ישנו חשש מקרינה. המימוש הטכנולוגי, למרות שנשמע פשוט, לא טריוויאלי בכלל ובטוחני כי אנשי החברה השכילו להגן על הטכנולוגיה ברישומי פטנטים מתאימים. אני מכיר את הצד העיסקי של יועצי החברה (אנשים רציניים מאוד כגון זהר לבקוביץ' מייסד AMOBEE). בטוחני כי החברה האלו יהיו סיפור הצלחה.
אז מה החידוש פה בעצם? מה ההבדל בין הפיתרון הזה לבין פמטוסל רגיל? הרי פמטוסל אמור לשדר בעוצמה נמוכה = עם קרינה נמוכה כך שלא אמורה להיות בעיה עם זה מבחינה בטיחותית. מצד שני אם אנשי אקדמיה רציניים תומכים ברעיון כנראה שיש בזה משהו. אני בכל מקרה לא כל כך מבין איפה החידוש כאן.