המדינה: "מכרז החשכ"ל מרחיב את חופש העיסוק, מעודד תחרות ומוזיל עלויות"

"מכרז החשב הכללי פותח בפני ספקים חדשים אפשרות לאספקת שירותי מיחשוב לממשלה וכניסה למעגל ספקי השירותים שעובדים עמה, ולכן – הוא מרחיב את חופש העיסוק, מעודד תחרות, והחשוב מכל – מוזיל עלויות" – כך טענה המדינה בתשובה שהגישה אמש (ג') לבית המשפט המחוזי בירושלים על עתירת איגוד בתי התוכנה בעניין. לדברי המדינה, העתירה הוגשה משום שהחברות המאוגדות במסגרת איגוד בתי התוכנה אינן מעוניינות בתחרות, וכל מה שמעניין אותן זו התקורה שיקבלו בעקבות המכרז.

עוד טענה המדינה, כי חלק מבתי התוכנה מפרים למעשה את חוק ההגבלים העסקיים בכל מה שקשור למכרז, שכן הם מתאמים עמדות כדי לטרפד אותו. בכתב התשובה נכתב, כי מדובר בתופעה חמורה.

בתשובה לטענת העותרים, כי יש לפצל את המכרז, ציינה המדינה, כי מדובר במכרז ברור מאוד, ולכן – אין צורך בכך.

אי לכך, ביקשה המדינה מבית המשפט לדחות על הסף את כל טענות האיגוד, שמייצג חברות תוכנה רבות, וכן את טענותיה של מטריקס בעניין החובה לגשת למכרז יחד עם חברות אחיות בקבוצת פורמולה. "על אף הטענות הרבות ועוביים של כתבי הבקשות, אין שום עילה משפטית או מנהלית שמצדיקה את התערבות בית המשפט", כתבה המדינה.

כמו כן, כמו כן, נדחתה בכתב התשובה טענת חברות התוכנה שלפיה אין במכרז משקל לאיכות, וקבעה, כי לאורך כל שלבי המכרז נקבעו מדדי איכות. בכתב התשובה פורטו הקריטריונים המחייבים לאיכות במכרז.

בהמשך, הסבה הפרקליטות את תשומת לב בית המשפט, כי בין פרסום המכרז הראשוני לפרסום הגרסה הסופית, הלכה המדינה כברת דרך ארוכה כלפי הספקים. לדבריה, היא שינתה מספר סעיפים, בין היתר בכל מה שקשור למספר עובדים מינימלי של ראש קבוצת החברות שמתמודדת באשכול, וכן לגבי מחזורים כספיים. המדינה טענה, כי השינויים צויינו במכתב ששלח החשב הכללי במשרד האוצר בתשובה למכתב ששלח לו האיגוד. כן נכתב, כי אם יהיה צורך – ייעשו שינויים נוספים בהמשך.

לפי כתב התשובה, המכרז נועד לאגד מספר מכרזים שונים שהיו נהוגים עד כה. לדברי המדינה, אלה יצרו שיטה "שאינה יעילה מבחינה כלכלית, ומטרת המכרז היא לעשות חלוקה מחדש של השירותים". סוגי ההתקשרות של הממשלה הם: שירותים שונים שהיא מקבלת מחברות תוכנה ושירותים, פרויקטים על בסיס עמלה מוסכמת מראש, קוסט פלוס ויועצים.

עוד טענה הפרקליטות, כי בשיטה הקיימת כיום יש סבסוד צולב, בשל העובדה שבתי תוכנה עוסקים בהשמת כוח אדם ובעיסוקים אחרים. בנוסף, נכתב בכתב התשובה, כי "עורכי המכרז דוחים על הסף את הטענה, כי יש חברות איכותיות וחברות לא איכותיות, רק בגלל אופי העיסוק שלהם. יקר אינו בהכרח וזול אינו בהכרח רע. מה גם שעניינו של המכרז אינו באופי העיסוק של בתי התוכנה וחברות השירותים אלא במהות השירותים שהמדינה רוצה לקבל מהחברות. כל השאר אינו רלבנטי".

גוזרים קופונים על חשבון העובדים

בהתייחס לנושא התקורה בכל מה שקשור לקוסט פלוס, נקטה הפרקליטות עמדה חריפה ותקיפה כלפי בתי התוכנה השותפים לתביעה של האיגוד. כזכור, המכרז שינה את תנאי התקורה של עובדי קוסט פלוס והגביל אותה ל-12.5%. במסגרת זו, יכולה כל חברה להתחרות עם החברות האחרות לגבי עלות שכר העובדים. המדינה טענה, כי במקור, היא רצתה להעמיד את התקורה לתחרות, אולם הנושא יצא מהמכרז לאחר שהמדינה נעתרה לפניות של ספקים, ובעקבות דיונים מעמיקים.

הפרקליטות אף האשימה את חברות התוכנה בכך שהן גוזרות "קופונים מוגזמים" מהתמורה המשולמת לעובדי קוסט פלוס. לדבריה, התמורה הזו מגיעה לעתים עד ל-40%. מכתב התשובה עולה, כי השיטה הקיימת נועדה להיטיב עם העובדים ולשמור על זכויותיהם.