הישראלים מככבים בכנס השנתי של יבמ

החברות הישראליות רושמות נוכחות בולטת ב-Pulse 2014, הכנס השנתי שעורכת יבמ (IBM) בימים אלה בלאס ווגאס. הענק הכחול הציג בפני משתתפי הכנס כמה מוצרים שמבוססים על רכישות של חברות כחול לבן שביצע באחרונה.

בין היתר, הציגה יבמ בכנס את מערכות הווירטואליזציה למיינפריים של CSL הישראלית. CSL  ו-XIV מככבות במצגות ובסמינרים רבים שנערכים במהלך הכנס, וזוכות להתעניינות רבה.

אחד התחומים הבולטים בכנס השנה הוא הקמת ענן היברידי ופרטי בארגונים. יבמ מציעה שירותים שמיועדים לסייע לארגונים לעשות זאת. בעזרת הישענות על שרתי Power Systems של יבמ, יוכלו תשתיות SoftLayer לאפשר לקלוט, להבין ולנצל כמויות גדולות יותר של נתונים.

נושא ההיברידיות הולך ותופס תאוצה, ובמהלך הכנס ניתן היה ללמוד שאין כמעט ארגון או מגזר, עסקי או ממשלתי, שהמימוש של ענן היברידי לא נוגע לו. כך, למשל, באחת המצגות הזכיר המציג את הרכישה של ווטסאפ (WhatsApp) על ידי פייסבוק (Facebook) ואמר כי שתי החברות עובדות עם ענן ציבורי למיליוני המשתמשים שלהן וענן פנימי לעובדים.

גם ווטסון בעננים
החל מהרבעון הבא תציע יבמ פתרונות המבוססים על מחשב העל שלה, ווטסון (Watson), על גבי תשתיות הענן של SoftLayer ושרתי Power Systems. בנוסף, החברה תציע שירותי תוכנה כשירות, לרבות מערכות DB2 BLU וקוגנוס (Cognos), ושירותי תשתיות כשירות, במתכונת של חיוב על פי הביקוש והשימוש בפועל.

פלטפורמת הענן של יבמ מאפשרת ללקוחות לבצע עיבוד ולנהל עומסי עבודה באמצעות הענן. אנליסטים, חוקרים, מדענים ומהנדסים יכולים להריץ באמצעותו סימולציות מורכבות ומפורטות ולנתח מוצרים והשווקים אליהם הם פונים.

המעמד החדש של יבמ
בנוסף למוצרים ולשירותים החדשים הכריזה יבמ במהלך הכנס כי היא קיבלה מעמד של חברה מייסדת ב-jQuery – קהילה שמשלבת מאמצי פיתוח בסביבת ג'אווה-סקריפט (JavaScript) ומפשטת את אופן הבנייה של אפליקציות רשת. יבמ עושה שימוש רב בכלי jQuery לרוחב כל סל המוצרים שלה, ובכלל זה פלטפורמת MobileFirst לאפליקציות מובייל ארגוניות.

כמו כן, הענק הכחול ממשיך לקדם את תקן אואזיס, שיותאם לארכיטקטורת הענן ויישומי הענן, המוכר בראשי התיבות TOSCA. תקן זה מנסה לספק מענה לביקוש ההולך וגדל לכלים לניוד ולניהול עומסי עיבוד בסביבת ענן.

חטיבת פיתוח הסביבה האקולוגית של יבמ משתפת פעולה עם שותפים עסקיים, גופי אקדמיה, יזמים ואנשי מקצוע בתחום טכנולוגיות המידע, על מנת לעודד אימוץ תקני ענן ומיזמים אחרים שלהערכתה צפויים לקדם צמיחה. הרשת האקולוגית של יבמ עובדת כולה בסביבת הענן וכוללת יותר מ-100 שותפים עסקיים, 2,000 סטארט-אפים, 1,250 בתי תוכנה, 4,800 מפתחים עצמאיים ו-100 אוניברסיטאות הפזורים ב-20 מדינות בעולם.

עד כמה השיתופיות בענן בטוחה?
במהלך הכנס נדון גם נושא השיתופיות בענן ועלו שאלות עד כמה היא בטוחה. באחד הסמינרים בכנס שעסקו באבטחת מידע טענו אנשי יבמ שעל פניו, פלטפורמת הענן לא שונה בהרבה מסיכונים אחרים שהארגון חווה, ובמקרים מסוימים הסיכון בה אף קטן יותר מכאלה שחווה הארגון יום יום, למשל מגמת ה-BYOD.

לדבריהם, האבטחה צריכה להיות בשלושה מוקדים: בעמדת העבודה (מחשב או טלפון נייד), באפליקציה שמופעלת מהענן או מהרשת ובטרנזקציה עצמה, שעוברת בין המשתמש לענן ובחזרה.

הם ציינו כי יש להקשיח את האבטחה של העמדה או הטלפון הנייד, בין אם ביצירת חוצץ לוגי חזק בטלפון או שימוש בתוכנות שמקשות על זליגת מידע. הפתרון לאפליקציה המופעלת מהענן הוא הגדלת אמצעי האבטחה שספקית שירותי הענן מספקת. מדובר במנגנונים מורכבים שמאפשרים ערבול או הצפנה של החיבור שנוצר בין המשתמש לאפליקציה, כך שתוכנות מזיקות לא יכולות לעבור – לא אל הענן ולא ממנו לעמדה של העובד. באשר לטרנזקציה עצמה, יש להשתמש בפתרונות של ספקי תשתיות הרשת. כל זה, כמובן, לא מבטל את הצורך של כל ארגון לבצע סקרים ובדיקות מעמיקות כדי לוודא שספק שירותי הענן שלו אמנם נותן הגנה מספקת.

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לארצות הברית