במהלך הפסח: רד-האט ערכה את הכנס השנתי שלה בסן פרנסיסקו והציגה את מצב הקוד הפתוח ועתיד הענן

מנכ"ל רד-האט: "אין חברה שיש לה את כל התשובות; הפתרון לאתגרי ה-IT טמון בעבודה משותפת"

"קצב החדשנות שבו העולם נע הוא מסחרר, ומציב בפני כולנו אתגרים גדולים מאוד. אין חברה אחת שיש לה את כל התשובות, ואם יש חברה שאומרת לכם אחרת – תברחו. הפתרון לבעיות של כולנו טמון בעבודה משותפת של התעשייה כולה", כך אמר ג'ים ווייטהרסט, נשיא ומנכ"ל רד-האט (Red Hat). לדבריו, "זה בדיוק כמו שלא היתה רק חברה אחת שהניעה את המעבר למיחשוב הענן. זה היה תוצאה של עבודה משותפת של הרבה מאוד חברות, קהילות מפתחים ואנשי טכנולוגיה. כך בדיוק יהיה גם עם שאר האתגרים שבפניהם ניצב ענף ה-IT".

ווייטהרסט אמר את הדברים במליאת הפתיחה של Red Hat Summit 2014 – הוועידה השנתית של החברה, שנערכה במהלך חג הפסח במרכז הכנסים של סן פרנסיסקו, קליפורניה. הכנס, שהתקיים זו הפעם העשירית השנה, משך אליו אלפי לקוחות רד-האט, שותפים עסקיים, אנשי קוד פתוח ועובדי החברה. האירוע כלל תשעה מרצי מפתח, 12 מושבים טכנולוגיים, חמש מעבדות התנסות, שלושה מפגשי נטוורקינג, תערוכת שותפים ועוד.

בנאום הפתיחה שלו, שנערך שעות ספורות לאחר שהסתיים בישראל סדר הפסח, סיפר ווייטהרסט, כי רוב המנמ"רים שהוא משוחח עמם מעלים את אותה הבעיה: איך משאירים את האורות דולקים ובמקביל מדביקים את הקצב שבה מתפתחת החדשנות? "בטח נתקלתם באותן האנלוגיות שאני נתקלתי בהן: זה כמו להחליף גלגל באוטובוס בזמן נסיעה, או להחליף מנוע סילון במטוס תוך כדי טיסה. אני קצת חנון כשזה מגיע להיסטוריה, ולמרות שחיפשתי וחקרתי, לא הצלחתי למצוא תקדים לאוטובוס שהחליפו בו גלגל תוך כדי נסיעה, או למטוס שהחליפו בו את המנוע תוך כדי טיסה".

אולם, הוסיף, "מאחר ואני מאמין גדול בהפקת לקחים היסטוריים, הצלחתי למצוא אנלוגיה שלדעתי מתאימה יותר למצב שבו נמצא ענף ה-IT היום. תחשבו על תשתיות התחבורה בערים הגדולות: כבישים, צמתים, מדרכות, תחבורה ציבורית, נתיבי אופניים וכדומה. איך האנושות הצליחה להתמודד עם הגידול בעיור ובשיעור האוכלוסין בהיבט תשתיות התחבורה, בזמן שהתשתיות הללו המשיכו לשרת אותנו?".

"דוגמה רעה לכך היא לונדון", המשיך מנכ"ל ונשיא רד-האט. "ה-2 בספטמבר 1666 היה עוד יום רגיל בעיר, עד ששריפה שהחלה בלילה במאפיה מקומית, התפשטה באגרסיביות ובערה במשך ארבעה ימים, תוך שהיא מכלה את כל מה שעמד בדרכה. בפני אנשי לונדון עמדה הזדמנות נדירה לתכנן מחדש את כל התשתיות העירוניות ולבנות אותן באופן מודרני וחכם יותר. תוך כדי התכנון, הם נתקלו בשורה של בעיות – החל מבעיות משפטיות לגבי בעלות על שטחים ורכוש, דרך בעיות לוגיסטיות ועד בעיות תקציביות".

"בסופו של דבר, החליט המלך צ'רלס השני לבנות מחדש את אותן התשתיות שנשרפו", אמר ווייטהרסט. "כלומר, כל הבעיות והחסרונות שהיו במערך התחבורה של העיר לפני השריפה, יוסיפו להגביל אותה גם לאחר סיום עבודות השחזור הקשות, המתמשכות והיקרות. אני מאוד אוהב את לונדון, אבל התנועה במרכז העיר יכולה להיות סיוט אמיתי. הכל בגלל אותה החלטה שהתקבלה אז, ב-1666, שלא לתכנן מחדש את תשתיות התחבורה ולבנות אותן באופן חכם, נכון ומודרני יותר".

לדבריו, "מנמ"רים רבים מספרים שיש להם רעיונות מבריקים, אבל כל מיני מגבלות בארגון, בעיקר מצד המשתמשים, מונעות מהם ליישם אותם. באופן דומה מאוד למה שקרה בלונדון, הזדמנויות מתפספסות בגלל התנגדויות, מגבלויות וקשיים. עם זאת, לשמר את הקיים – עם כל הליקויים שבו – זה לא הפתרון. לכן, הצוות שלי ואני חיפשנו עיר שעשתה את זה כמו שצריך, כדי להפיק לקחים ולבדוק אם אפשר ליישם את אותם רעיונות גם אצלנו. חיפשנו וחיפשנו ואני חייב לומר לכם שהיה קשה מאוד למצוא עיר כזו. המנצחת היא העיר קופנהגן שבדנמרק. הדנים עשו עבודה לא רעה בכלל בבניית התשתיות והתאמתן לגידול האוכלוסין – הרבה יותר מאשר רוב הערים הגדולות בעולם".

ווייטהרסט הציע שתי השערות להצלחתה של דנמרק: "ההשערה הראשונה היא עצם העובדה שדנמרק היא מונרכיה. מנמ"רים תמיד אומרים לי שאם הם היו 'מלכים' בארגון, הם היו עושים כך וכך. אולי זה נכון ואולי לא, אבל בואו נודה בכך: רוב המנמ"רים לא זוכים להיות מלכים. ההשערה השניה היא, שמדובר בעשורים רבים של עבודה קשה ובעיקר של עבודת צוות. הדנים עברו יחד כדי למצוא פתרונות טובים יותר – והם הצליחו. זה בדיוק מה שאני מציע לעשות בתעשיית ה-IT".

"מנקודת מבט תשתיתית, אף אחד מאתנו לא רוצה להיות לונדון ולבנות ארכיטקטורה חדשה שמתבססת על זו הישנה", סיכם ווייטהרסט. "כל ארגון צריך לבנות ארכיטקטורה מתקדמת שתאפשר שינוי מתמשך, ותבטיח למנמ"ר גישה לחדשנות ולטכנולוגיות מתקדמות. אין לנו את כל התשובות ואנחנו לא יכולים לתת לכם הכל, אבל לתעשיה יש התשובות האלה. כולנו עובדים יחד כדי לחבר את כל הרכיבים – רק כך נבין את העולם שבו אנו חיים ואת העולם שאנחנו הולכים אליו. התעשייה כולה תצטרך לעבוד יחד כדי להניע את זה".

פול קורמייר, רד-האט: "לינוקס היא הכוח שמאפשר את הקיום של הענן"

"ספקי הענן הגדולים לא היו יכולים להתקיים ללא לינוקס (Linux). הם מתבססים על לינוקס ותלויים בגמישות שהיא נותנת, כדי להניע את השירותים החדשים שהם מציעים. לינוקס היא הכוח שמאפשר את הקיום של הענן", כך אמר פול קורמייר, נשיא רד-האט (Red Hat) למוצרים וטכנולוגיות. לדבריו, "פייסבוק (Facebook), גוגל (Google) ואמזון (Amazon) הצליחו בזכות הטכנולוגיות הפתוחות שהיו זמינות להן ואפשרו להן להציע שירותים חדשים וחוצי פלטפורמות. ללא לינוקס וקהילת הקוד הפתוח, הענן לא יכול היה להתקיים ובטח שלא בהיקף העצום שכולנו מכירים היום".

"הטכנולוגיה שכולנו לוקחים כמובן מאליו היום, לא היתה יכולה להגיע לאן שהיא הגיעה במודל התוכנה הקניינית", אמר קורמייר. "זו כמות גדולה כל כך של חדשנות שלא יכולה היתה להגיע מחברה אחת, ואפילו לא משתיים או שלוש. לכן, את האתגרים שמביא העולם החדש הזה, ניתן יהיה לפתור רק בעזרת עבודה משותפת – לא רק של קהילת הקוד הפתוח, אלא של התעשייה כולה".

קורמייר קבע, כי גם מגמת הניידות לא יכולה היתה לצמוח למימדים שאליה היא הגיעה ללא לינוקס וקוד פתוח. לדבריו, "לינוקס שולטת בחדשנות בתחום המובייל. חברות, ארגונים ומפתחים חייבים לקבל את היציבות והעקביות שמערכת ההפעלה מציעה, כדי לספק אפליקציות ניידות ושירותי מובייל". הוא סקר מספר טכנולוגיות קוד פתוח, לרבות עבודה במודל קונטיינר, וציין שכל התפתחות ממשית בתחום הונעה על ידי לינוקס וחייבת להתבסס על קרנל (גרעין) יציב, מוכר וברור.

הוא סיכם באומרו, כי "רד-האט רותמת את החדשנות הטכנולוגית שמציעה קהילת הקוד הפתוח, והופכת אותה למוצר שניתן לצרוך. אנחנו בעצם 'מצרכנים' את הפיתוחים החדשים ביותר – ועושים זאת במהירות חסרת תקדים בתחום התוכנה. הכח הגדול שלנו הוא אתם – כל מי שיושב הבוקר בחדר הזה, כל מי שכותב שורות קוד ותורם לפרויקטים פתוחים. יחד אנחנו מניעים את הטכנולוגיה ומשנים את העולם".

כלכלת אפליקציות

"השינויים האדירים שחווה עולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות, שינו את חוקי המשחק. אנחנו כבר לא חיים בכלכלת רשת; ברוכים הבאים לכלכלת האפליקציות", אמרה פדמה ווריור, מנהלת הטכנולוגיות והאסטרטגיה הראשית (CTSO, ר"ת Chief Technology and Strategy Officer) של סיסקו (Cisco), בהמשך מליאת הבוקר. היא ציינה, כי האפליקציות הן המודל המועדף על ידי הצרכנים והלקוחות, וקבעה כי שם נמצא הכסף. "תופעת 'האינטרנט של הדברים' (The Internet of Things), רק תלך ותגביר את המגמה הזו", אמרה.

לדבריה, העתיד טמון במה שסיסקו מכנה "האינטרנט של הכל" (The Internet of Everything). ווריור סקרה את הדרך שעבר עולם הטכנולוגיה, ואמרה כי ניתן לחלק את האבולוציה של האינטרנט לארבעה שלבים: "השלב הראשון היה יצירת קישוריות דיגיטלית. היו אלה הימים הראשונים של האינטרנט והאי-מייל משך יותר ויותר אנשים להיות מחוברים. השלב השני היה הדיגיטציה של הטרנזקציות וראשית ימי המסחר האלקטרוני. השלב השלישי היה דיגיטציה של התקשורת הבינאישית והופעתן של הרשתות החברתיות. השלב הרביעי, זה שאנחנו נכנסים אליו היום, הוא חיבור של אנשים, תהליכים, מידע וחפצים. יהיה זה עידן 'האינטרנט של הכל', שבו המידע יהיה הערך העסקי הגדול ביותר".

"המגמות הללו משנות את האופן שבו חברות חושבות על עצמן", הסבירה ווריור. "כל חברה, מכל תחום, הופכת למעשה לחברת טכנולוגיה. חברות שהתעסקו עד היום בייצור, צריכות למשוך היום מידע מחיישנים, מכונות ובעתיד אפילו מל"טים. חברות מתחום הקמעונאות צריכות להבין איך להתאים קופונים, מבצעים והנחות לכל לקוח בהתאם להעדפותיו האישיות והמיקום שלו. אלו רק שתי דוגמאות קטנות לעתיד המרגש שאפשר יהיה ליצור כשכל חברה תהיה חברת טכנולוגיה".

"מה זה אומר?", שאלה והשיבה: "לגבי התעשייה שלנו, זה אומר שכל מערך ה-IT משתנה. מנמ"רים צריכים להתמודד היום עם זן חדש של אפליקציות שנולדו בענן ובמובייל, ולשלב אותן עם מערכות הלגאסי. זה אתגר אדיר. במקביל, עליהם להתמודד עם מצב שבו לא כל המידע מובנה ולא כולו יושב בדטה-סנטר. ככל שנתקדם במעבר לעולם החדש הזה, של 'האינטרנט של הכל', נראה יותר מידע שנמצא בתנועה ועובר אנליטיקה בזמן אמת".

היא סיכמה ואמרה, כי "ההזדמנויות העסקיות הן בלי נתפסות, והמנמ"רים חייבים להיות אלה שמאפשרים אותן. עליהם להתחבר לעמיתיהם העסקיים ולהניע את הגדילה העסקית של הארגון. ההצטרכנות של ה-IT מעלה את הציפיות מה-IT, ולמנמ"רים לא תהיה ברירה אלא לעמוד בסטנדרט הגבוה שהמשתמשים מציבים להם".

צפו: היום שבו הדטה-סנטר כבה

חשבתם פעם איך יראו החיים אם ברגע אחד ייעלמו כל השירותים הדיגיטליים שכולנו צורכים? מסתבר שבאינטל (Intel) לא רק חשבו על זה, אלא אפילו תרגמו את המחשבות למעשים והפיקו סרט קצר שממחיש את התסריט הזה. דאג פישר, סגן נשיא ומנהל קבוצת התוכנה והשירותים באינטל, גנב את ההצגה ב-Red Hat Summit 2014, כשפתח את הרצאתו עם הסרטון ואמר, כי "כשהולכים למסיבה, כולם מדברים על האפליקציה החדשה שהם הורידו, אבל אף אחד לא מדבר על הדטה-סנטר שמאפשר לאפליקציה הזו להתקיים".

הסרטון מתאר בחור שפוגש חברים בבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט ראשון עם בחורה. הוא שוכח את הארנק שלו על הדלפק, כאשר לרוע מזלו נופלים במקביל כל השירותים הדיגיטליים, והוא מוצא את עצמו בבעיה שהולכת וגדלה כמו כדור שלג במורד ההר.

"כל המכשירים שמחוברים היום לרשת, כל השירותים שהתרגלנו לצרוך – הכל רץ בזכות הדטה-סנטרים", אמר פישר על הבמה. "הדטה-סנטרים הם הלב של התעשייה שלנו, של כל מה שאנחנו עושים, והגיע הזמן שהם יזכו להערכה שמגיעה להם. עד 2020 יהיו כ-50 מיליארד מכשירים המחוברים לאינטרנט. זה אומר ש-50 מיליארד מכשירים יקבלו מידע מהדטה-סנטר ויישלחו אליו מידע חזרה בקצב מסחרר. המידע הזה משמש לבניית כל השירותים שמספקים היום ערך במכשירים המחוברים האלה".

סטיב בנדרוזק, HP: "אל תסתכלו על ה-IT החדש כעל אוסף של בעיות, אלא כהזדמנות של פעם בקריירה"

"מעולם לא היתה תקופה שבה כל כך הרבה שינויים התרחשו בזמן קצר כל כך. כולנו מודעים לאתגרים של ה-IT, אבל אני ממליץ למנמ"רים שלא להסתכל על הסגנון החדש של ה-IT כעל אוסף של בעיות, אלא כעל הזדמנות שמגיעה פעם בקריירה", כך אמר סטיב בנדרוזק, סגן נשיא בכיר לשירותים עסקיים גלובליים ב-HP. לדבריו, "יש שתי דרכים עיקריות להסתכל על המצב: הראשונה היא לומר 'אוי, אנחנו מסכנים. יש לנו כל כך הרבה אתגרים ובעיות'. הדרך השניה היא לנצל את המומנטום שיש בשוק כדי להניע גידול עסקי וליצור ערך גדול יותר לארגון".

לפני שהגיע ל-HP, עבד בנדרוזק כמנמ"ר בחברות כמו DHL, נורטל (Nortel), לנובו (Lenovo) ועוד. "ב-30 השנים האחרונות לקחתי חלק במיזוג של 50 חברות, הפעלתי עשרות דטה-סנטרים והנעתי אינספור פרויקטי מיחשוב גדולים", סיפר בנדרוזק על הבמה. "כל מנמ"ר יודע שטעות אחת בכל אירוע כזה, יכולה לעלות לו בקריירה שלו. לכן, תמיד אמרתי שראשי התיבות האמיתיים של CIO הם Career Is Over. אבל זה כבר לא חייב להיות המצב היום".

"זוכרים את הימים שבהם היה לנו מיינפריים עם מסך ירוק? איזה כיף זה היה", הוא שיחזר. "כשהמשתמש רצה משהו, הוא בא אליי. היתה לי שליטה מלאה על מערך המיחשוב וידעתי בדיוק מה קורה בו. זה כבר מזמן לא המצב. היום המשתמשים מקבלים חוויית מיחשוב טובה יותר מחוץ לארגון מאשר בתוכו. הגישה שלהם למידע מחוץ לארגון היא טובה יותר, זמני התגובה טובים יותר והאפשרויות גדולות הרבה יותר. זה, כמובן, חייב להשתנות. הדרך לשם עוד ארוכה, אבל עלינו לעבור אותה ולעבור אותה במהירות – כי לחוויית הלקוח יש השפעה ישירה על האופן שבו העסק מתפקד, ובסופו של דבר גם על השורה התחתונה".

לדברי בנדרוזק, "האתגר הזה טומן בחובו הזדמנות אדירה לכולנו להיות לא רק אנשי טכנולוגיה, אלא פונקציה שמניעה חברות למקומות שהן מעולם לא היו בהם קודם. את המנכ"ל לא מעניין לשמוע על הענן החדש שהקמתם או על המערכת החדשה שפרסתם – הוא רוצה לשמוע על הגעה מהירה יותר לשוק, על ייעול, על מתן חוויית משתמש טובה יותר לעובדים וללקוחות ובסופו של דבר על התרומה שלנו לשורה התחתונה. התפקיד שלנו הוא לתת לו את כל זה, ולהפוך למנהלי שינוי – Chief Transformational Officers".

הוא סיכם באמרו, כי "המגמות הגדולות שכולם מדברים עליהן ממש לא מעניינות. ענן, מובייל, רשתות חברתיות ו-Big Data הן כולם המצאות של אנשי שיווק. אל תחשבו על זה כטכנולוגיות שונות או אתגרים שונים, אלא על מרכיבים שונים שבונים את השינוי שעליכם ליצור ולעמוד במרכזו. תחשבו על המשתמשים שלכם ועל הערך העסקי שבכל פעולה שלכם – ואתם תהיו בדרך הנכונה".

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לארצות הברית