ח"כ אבישי ברוורמן: "האקזיטים מגדילים את הפערים החברתיים"

"ישראל כבר מזמן אינה Start up nation, אומת סטארט-אפים, אלא היא Exit nation, אומת אקזיטים – וזה לא מיטיב עם הכלכלה הישראלית", כך מתריע בראיון לאנשים ומחשבים ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, יושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת.

פרופ' ברוורמן כועס. קצפו יוצא על המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד בתחום ההיי-טק, שלדבריו מגדילה את הפערים החברתיים-כלכליים ופוגעת בצמיחה ארוכת הטווח של המדינה.

הוא אמר כי "הפילוסופיה העסקית שמניעה את היזמים בתחום ההיי-טק היא 'קח את הכסף וברח'. לפי הכרזות ההנהגה הפוליטית, מצבנו המקרו-כלכלי, טוב, אפילו מצוין. אך הנתונים הללו, שמראים אינפלציה שנתית מאוד נמוכה, של 1.2%, לצד שיעור אבטלה נמוך של 5.8%, עם צמיחה כלכלית שהשנה עשויה להגיע ל-3% – הם נתונים מצוינים שמסתירים אמת מרה. הפערים החברתיים גדלים ואילו תעשיית ההיי-טק מאבדת גובה בגלל תכנון לקוי. הנתונים המקרו-כלכליים החיוביים הם ממוצעים, ומאחורי נתונים אלה מתגלה אמת בעייתית".

"הנתונים הטובים שפורסמו אצלנו באחרונה מסתירים בתוכם קצוות קיצוניים", ציין ח"כ ברוורמן. "הם אמורים להקרין רווחה, אך הרווחה לא מגיעה לכולם במידה שווה, ולעשירונים התחתונים היא לא מגיעה כלל. בישראל, הפערים החברתיים הם בין הגבוהים בעולם המערבי". לדבריו, "אחת הסיבות לפערים הכלכליים הגדולים במדינה היא ההתנהלות של ענף ההיי-טק – התנהלות המביאה לפגיעה כפולה: היא מרחיבה את הפערים הכלכליים-חברתיים ומביאה לפגיעה ארוכת טווח בענף עצמו".

ברוורמן הוסיף כי "מזמן הפסקנו להיות אומת סטארט-אפים. המערכת הכלכלית שנוצרה במדינה לא משכילה לנצל את הטכנולוגיות שמפותחות בה כדי ליצור כאן תשתית של תעשיות היי-טק יצרניות. המערכת הקיימת גם לא מעודדת ניצול פיתוחים טכנולוגיים חדשניים, כדי לקדם את התעשייה בישראל. היזמים שמשקיעים בסטארט-אפים חולמים על אקזיטים. עשיית אקזיטים – וכמה שיותר מהר".

על פי ברוורמן, "כבר שנים שלא קמה בישראל חברת היי-טק שהופכת לחברה גדולה, נוסח צ'ק פוינט (Check Point) או נייס. מדוע? כי ליזמים אין זמן! הם לא מוכנים להקדיש את הזמן והמשאבים הנחוצים כדי ליצור חברה גדולה, שתהפוך עם הזמן לחברה רב לאומית. הסטארט-אפים הישראליים אמורים להיות הבסיס לתעשיית ההיי-טק במדינה, ובמקום זה הם הפכו להיות תעשיות ההיי-טק של ארצות הברית. זה עלול להביא לפגיעה קשה בענף ההיי-טק המקומי. הענף לא יכול להמשיך לשגשג בלי שיהיו כאן כמה חברות שיהוו אקו-סיסטם לענף".

"רק העשירונים העליונים נהנים מסטארט-אפים"
"השיטה הקיימת", הסביר פרופ' ברוורמן, "מרחיבה את הפערים החברתיים. יש קשר חזק בין ההיי-טק לפערים. ענף ההיי-טק הוא לב ליבה של הכלכלה המקומית וכשהוא מבוסס על סטארט-אפים, אלה שנהנים מפירות הצמיחה הם רק העשירונים העליונים – משכילים אקדמאים. סטארט-אפים מעסיקים כמעט אך ורק אנשי מחקר ופיתוח, מהנדסים, מדענים ומתכנתים – זה טבעם. כשכל המשאבים של הענף מופנים אך ורק להקמת סטארט-אפים, רק העשירונים הגבוהים הם הנהנים".

"דוגמה טובה היא חברה גדולה כמו אינטל (Intel) והמפעל שלה בקריית גת", אמר. "אינטל מעסיקה אנשים בעלי השכלה גבוהה, מוכשרים ומקצועיים, אבל הם המיעוט בקרב עובדי החברה בישראל. מפעלי הייצור מטבע הדברים מעסיקים אנשי ייצור ותהליך הייצור מביא למשרות נוספות כמו קייטרינג, ניקיון, הובלות ועוד".

הוא הסביר כי "בחברת היי-טק גדולה יש מקום לעובדים רבים שלא גמרו את לימודי הפקולטה למדעי המחשב או מדעים מדויקים. אנחנו זקוקים לחברות היי-טק גדולות, לסטארט-אפים שגדלו והפכו לחברות רב לאומיות, שיציעו תעסוקה לאנשים בעלי רמת השכלה נמוכה יחסית, על מנת שהפירות של הענף יחלחלו למטה". לדבריו, "כיוון שענף ההיי-טק מחולל רווחים נאים, זהו ענף שמסוגל להעניק תעסוקה לכל, וביכולתו להקטין את הפערים החברתיים. ענף שמציע תעסוקה רק לחזקים מרחיב את הפערים. חברה כלשהי, במיוחד חברה חופשית, לא מסוגלת להתקיים לאורך זמן עם פערים כאלה גדולים. בסופו של דבר יהיה פיצוץ גדול".

"אני לא בעד שלא נקים חברות הזנק, שלא ננצל את יכולת החדשנות שלנו", אמר פרופ' ברוורמן, "אך הדבר צריך להיות בפרופורציה. צריך למצוא דרך כך שפירות ההצלחה של ההיי-טק יגיעו לרוב האוכלוסייה – וזה לא קורה כיום. אם חלק קטן מחברות ההזנק היו הופכות לחברות גדולות, הדבר היה יכול לתרום לצמצום הפערים. אם חלק מהפיתוחים של הסטארט-אפים היה מתמקד בפיתוח טכנולוגיות שיכולות לשדרג את תהליכי הייצור של תעשיות הלואו-טק הישראליות, על מנת להוזיל את הייצור ולשפר את איכות המוצרים, השוק הישראלי היה הופך יותר תחרותי והיה תורם לצמצום הפערים. אלא שלצערי זה לא קורה. יזמי ההיי-טק של ימינו רוצים לעשות כסף – ומהר. הם נדרשים לסבלנות. צריך רצון להיטיב עם כולם. כאשר חברת הזנק נמכרת, היא מיטיבה עם היזם. כשהרבה חברות הזנק נמכרות, זה כבר הופך לשיטה, שיטה להעמקת הפערים החברתיים".