פרופ' יוני מזרחי, מכללת עמק יזרעאל: "מציאות מדומה מאפשרת להבין טוב יותר מה קורה"

"מציאות מדומה היא לא מה שחשבתם: היא מרוחקת אבל מאוד אינטימית ומאפשרת להבין את המציאות הפיזית טוב יותר", כך אמר פרופ' יוני מזרחי, אנתרופולוג של חברת המידע ומרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

פרופ' מזרחי, מייסד Cyber Personality Analytics, דיבר במליאת הפתיחה של הכנס השנתי ה-20 במספר של לשכת מנתחי מערכות המידע. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מחברי הלשכה ובהנחיית ד"ר נחמן אורון, יועץ מיחשוב בכיר למגזר הממשלתי, ופלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

לדברי פרופ' מזרחי, "אני, בניגוד לרבים אחרים, מצוי בעיצומו של מסע צלב בעד המציאות המדומה. הפרשנות הרחבה ביותר למונח הזה היא הדמיה של המציאות. למשל, משחק הוא סימולציה של בידור, בובה של דובי היא סימולציה של חיית בית בלי קרציות".

"לאורך השנים, יצא למציאות המדומה שם רע, כאילו מדובר בהעתק קר ומנוכר של המציאות. אנשים בזים למי שרק נמצא ברשת כי לכאורה הוא לא מחובר. אני גורס שמציאות מדומה, אפילו אם היא רחוקה ומנוכרת, נותנת תובנות טובות על המציאות", הוסיף. הוא נתן כדוגמה את טכנולוגיית קרני הרנטגן וציין כי "מדובר בטכנולוגיה מהמאה ה-19, שנמצאת בשימוש עד היום".

מציאות מדומה – משחר ההיסטוריה
"ההיסטוריה תמיד הכילה מציאות מדומה", אמר פרופ' מזרחי. "הדבר קורה כבר עשרות אלפי שנים, עם המצאת השפה האנושית, המאפשרת לשומעים לדמיין". לדבריו, "הטוב, הרע והמוסרי הם המצאה של מציאות מדומה, כי אין אותם במציאות. אחרי השפה יצרנו עוד מציאות, עם פפירוסים וציורי מערות וכתב. הפרדנו בין האומר לנאמר, יצרנו מציאות מדומה עם מרחבים שמשפיעים עלינו עד היום. גם עשרת הדברות הן מציאות מדומה של רעיונות מממלכת שומר, שנהגו 4,000 שנים לפני התורה. כך גם הצילום, הסרט והפונוגרף של אדיסון שעבר לגרמופון, משם לתקליטים, משם ל-CD ולאחר מכן התעשייה הזו נעלמה".

"המציאות המדומה המצליחה ביותר היא זו הנוצרת בעזרת המחשב", ציין פרופ' מזרחי. "אז כל המידע על כל העולם ניתנים להצפנה בצורה בינארית של 1-0. היא מאפשרת לנו לחבר את המידע בדרכים שלא עשינו לפני כן. בעבר, היינו מבצעים תערובות של מידע, למשל ספר-קלטת, וכיום אנחנו מצויים בעידן של תרכובות מידע – עידן שמתאפיין ב-Big Data. כל המידע ניתן לערבוב, אחסון והשבחה, מכשיר אחד יכול לייצר גם פלט וגם קלט. פעם היו מצלמה, מסרטה, טרנזיסטור, פטפון ומקרן שקופיות. כיום הכול נמצא על גבי מכשיר אחד, עם פס רחב".

הדומה והשונה בין בני זוג
פרופ' מזרחי סיים בהציגו מחקר של פרופ' הלן פישר, אנתרופולוגית, פסיכולוגית אבולוציונית וביו-כימאית ידועת שם, המתמחה בתחומי האהבה, המין והיחסים שבין המינים. פישר בחנה נתונים אודות גולשים שיצרו קשרים באתרי היכרויות ומידת ההצלחה שלהם לאורך זמן. היא העלתה במחקרה כי בני האדם נחלקים לארבע קבוצות עיקריות: הטיפוס החוקר-מגלה – אנשים הרפתקנים, מיניים ויצירתיים; הטיפוס הבונה – רגועים, מסורתיים, נאמנים, אך גם דוגמטיים ועקשנים; הטיפוס המנהל – אנליטיים, החלטיים, לוגיים וישירים; והנושאים ונותנים – הטיפוסים הפילוסופיים, עשירי הדמיון, הבטוחים והאינטואיטיביים.

היא אספה נתונים על דפוסי התנהגות של מאות אלפי גברים ונשים שענו על שאלון באתר היכרויות, וכך הגיעה למסקנה לפיה כל אחד מאתנו שייך לאחד מארבעת הטיפוסים הללו וכל טיפוס נשלט על ידי כימיקלים אחרים במוח. הכימיקלים האלה גורמים לנו להימשך לטיפוסים מסוימים. הבונים נמשכים לבונים, החוקרים לחוקרים, והנושאים ונותנים נמשכים למנהלים.

לדברי פרופ' מזרחי, "באמצעות כלי Big Data, פרופ' פישר הצליחה להראות מה מידת ההתאמה המיטבית בין בני זוג – שונים, משלימים או דומים. היא הראתה שהתשובה היא גם וגם וגם. האם כולם רוצים את הדומים להם או ההפכים להם? התשובה היא שזה תלוי".