סקר חושף עד כמה אנחנו מכורים למידע בווטסאפ

איגוד האינטרנט הישראלי ערך סקר שחשף את הרגלי השימוש באפליקציית ווטסאפ, שעלתה לכותרות בצוק איתן ● 39% ממשתמשי האפליקציה דיווחו כי נודע להם באמצעותה על אירועים ביטחוניים שהתרחשו עוד לפני פרסומם בכלי התקשורת המסורתיים

29/07/2014 12:32

בתום קרבות מבצע צוק איתן נביט באחת התופעות החברתיות המעניינות ביותר שעיצבו את התודעה של זירת ההתרחשות והיא השימוש הנרחב באפליקציית ווטסאפ (WhatsApp), שביססה את עצמה בהמהלך המבצע ככלי מידע בלתי אמצעי שאמינותו כמעט ולא נסדקה במהלך אירועי הלוחמה.

על מנת לבדוק את היקף תופעת השימוש באפליקציה ככלי להעברת מידע חדשותי ולבחון כיצד ניתן להתמודד עימה, יזם איגוד האינטרנט הישראלי סקר בקרב המשתמשים באפליקציה שחשף את הרגלי השימוש בה ואת האופן בו אנחנו ניזונים מהמידע שמגיע ממנה. הסקר נערך באמצעות זטה טולס, מדגם אינטרנטי מייצג של 306 משתמשי ווטסאפ בישראל

ממצאי הסקר חושפים כי 37% מהציבור מתייחסים להודעות בווטסאפ כאמינות ו-50% – כלא אמינות. גברים, צעירים ותושבי המרכז מאמינים יותר לדיווחים שהם מקבלים דרך האפליקציה.

מספר "מתקפות" של שמועות הופצו במהלך המבצע דרך ווטסאפ, רובן המכריע היו אמינות במקרה הטוב או נתפסו כאמינות במקרה הרע. דובר צה"ל התייחס במהלך המבצע בדאגה לשמועות שנפוצו מהרשת החברתית. אם ניתן לשפוט, על פי הסקר, יש  לדובר צה"ל סיבה לא קטנה לדאגה, זאת מכיוון ש-39% ממשתמשי האפליקציה דיווחו כי נודע להם באמצעותה על אירועים ביטחוניים שהתרחשו עוד לפני פרסומם בכלי התקשורת המסורתיים.

באפליקציות כמו באפליקציות, אחד המאפיינים הבולטים הוא שיתוף המידע לעוד חברים. מתוך אלה שהגיעו לידיהם "סקופים" בנושאים ביטחוניים, 46% הפיצו הלאה את המידע – כך מעלה הסקר. דרכי ההפצה מרתקות, משום שהן חוצות את היישום עצמו ומסייעות למידע לעבור לפלטפורמות אחרות. 9% יפרסמו את אותו הדיווח שקיבלו באמצעות סטטוס בפייסבוק (Facebook), כ-12% יפיצו מידע בכל קבוצות הווטסאפ בהן הם חברים, 15% יפיצו את המידע באופן כללי לאנשים שהם מכירים ו-10% דיווחו כי יעבירו באופן פרטני את המידע לאנשים שנושאים כאלה מעניינים אותם.

הנה נתונים המעידים על הפופולריות של האפליקציה: לפי ממצאי הסקר, 64% מכלל האוכלוסייה בגילאי 15 ומעלה בישראל משתמשת בטלפונים חכמים ולכמחצית מהם יש ווטסאפ. לאור ממצאים אלה ניתן להסיק כי יותר מ-30% מכלל האוכלוסייה משתמשים בה. אחת התכונות שלה שהופכת את האפליקציה לכה פופולרית היא האפשרות לקיים שיחות בקבוצות. 49% מהנשאלים בסקר השיבו כי הם חברים בשש קבוצות ומעלה ו-17% השיבו שהם חברים ביותר מ-16 קבוצות.

ומה הלאה? האם יש דרכים להפסיק את פיזור המידע באמצעות האפליקציות? באופן מפתיע השיבו 78% מהגברים כי צריך להגביל את זרימת המידע מהאפליקציה לעומת 52% מהנשים בלבד. זה אולי מלמד על אופי התכנים שגברים מעבירים בינם בקבוצות של החבר'ה.

נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, ד"ר אלון הסגל, מפרש את ממצאי הסקר: "ווטסאפ הוא כלי המאפשר לנו להשלים מידע במצב אי ודאות, ואפילו להוסיף מידע משלנו לקבוצות שאנחנו מכירים ובכך לקבל לגיטימציה, מעמד ומשמעות. לא נוכל לעצור או להתעלם משמועות, הן חלק מהצורך הבסיסי שלנו בכל מקום שאין מידע. עם זאת, על ציבור הגולשים לאמץ בימים אלה שיקול דעת ומחשבה תחילה לפני הפצה או כתיבה של תוכן. כל אחד מאיתנו יכול להיות זה שעוצר את המשך ההפצה של שמועות או ידיעות לא מבוססות שעשויות לפגוע בחיילים או במשפחותיהם. הממצאים של הסקר שביצענו מראים שווטסאפ הוא כלי חשוב שהרוב לא מתכוונים לוותר עליו והשפעותיו ויחד עם זאת יש בציבור מודעות גבוהה לנזק שהוא עלול לגרום".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים