נתניהו החליט על הקמת רשות לאומית להגנה אופרטיבית בסייבר

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט היום (א') על הקמת רשות לאומית להגנה אופרטיבית בסייבר והנחה את ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי, להוביל את הקמתה של הרשות החדשה.

בהודעה מטעם משרד ראש הממשלה נמסר כי הרשות "תקבל את האחריות ואת הסמכויות הנדרשות להגנת המרחב האזרחי מפני איומי סייבר ותהווה גוף אופרטיבי, שיפעל לצד מטה הסייבר הלאומי". המטה, מצידו, "ימשיך בבניין הכוח המדינתי ובחיזוקה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום", על פי ההודעה.

החלטתו של נתניהו התקבלה בהמשך לעבודת מטה שעסקה בהסדרת ההיערכות הלאומית להגנה אופרטיבית במרחב הסייבר. מן העבודה עלה הצורך בגוף ייעודי שיחבר בין המרחב האזרחי לעולם הביטחוני, ירכז את טובי המומחים ויוביל את כלל פעילות ההגנה בישראל "בהסתכלות ארוכת טווח של האיומים הגוברים והמתפתחים בסייבר".

נתניהו הנחה את ד"ר מתניה להביא את המהלך לאישור הקבינט בתוך 60 יום ולהוביל את הקמת הרשות בתכנית רב שנתית, תוך שותפות של הגופים הרלוונטיים. ראש הממשלה ציין כי "שילוב היכולות והמאמצים הוא הכרחי להצלחה המשותפת של מהלך אסטרטגי זה".

בפתח ישיבת הממשלה שנערכה הבוקר אמר נתניהו כי "קיבלתי החלטה לפתח רשות לאומית לנושא הסייבר, שתסדיר וגם תדאג להגנת כלל מדינת ישראל בנושא. כלומר, לא רק ההגנה על המתקנים החשובים וגופי הביטחון, אלא כיצד להגן על אזרחי ישראל מפני התקיפות הללו". הוא הוסיף כי "אנחנו בעצם מקימים 'חיל אוויר' נגד איומים חדשים ולא מסתמכים רק על הגופים הקיימים. אנחנו בעולם חדש ומתארגנים עם כוחות חדשים. יש לכך משמעות גדולה מאוד להגנתה של מדינת ישראל בעתיד".

ד"ר מתניה אמר כי "התמודדות עם איום הסייבר ברמה הלאומית ולעשורים קדימה מהווה אתגר אסטרטגי שכל מדינות העולם נדרשות אליו. מדובר בהחלטה היסטורית. הקמת רשות לאומית להגנה בסייבר, במקביל למאמץ בניין כוח של טכנולוגיות מתקדמות וייחודיות, תבצר את מעמדה של מדינת ישראל כמובילה בתחום ותביא תרומה משמעותית להגנת המשק ולעידוד הצמיחה".

קצת היסטוריה

נתניהו החליט במאי 2011 על הקמת מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, ומינויו של ד"ר מתניה לראשות המטה אושר שבעה חודשים לאחר מכן.

ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. צילום: קובי קנטור

ההחלטה על הקמת המטה התקבלה בעקבות עבודת ועדה לבחינת התחום, בראשות אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל. ועדה זו מנתה 100 מומחים מתחומי הביטחון והאקדמיה, שעבדו קרוב לשנה והניחו את תשתית החשיבה לתחום. אחת מהמלצותיה הייתה הקמת מטה קיברנטי לאומי. לדברי ד"ר מתניה, המטה הוקם במשרד ראש הממשלה והוא מצוי בכפיפות ישירה לנתניהו. "מדובר בגוף מתכלל, שמתבסס על תשתית קיימת, תוך שיתוף פעולה עם גופים קיימים", ציין. "איננו מתחילים מאפס".

ד"ר מתניה אמר את הדברים בפברואר 2012, בהופעה פומבית ראשונה, שנערכה בכנס CyberSec 2012 של אנשים ומחשבים. הוא פירט חמישה מימדים והיבטים שעל המדינה להתערב בהם בהקשר הקיברנטי. "ההיבט הראשון הוא יצירת מבט בין-מערכתי ברמה הלאומית", אמר. "ההגנה על הסייבר מחייבת היבט רב מערכתי, מאחר שיש תלות בקשר בין מערכות. צבא לא יכול לפעול אם אין לו מים או חשמל. ההיבט השני הוא איגום משאבים, פעולות ומידע. השלישי הוא שיתוף פעולה בינלאומי". היבט נוסף אליו התייחס הוא ההסדרה. "כמו בתחומים אחרים, כגון חינוך בריאות ואנרגיה, כך נדרשת הסדרה גם לעולם הקיברנטי. יש לבצע אותה, כמו גם תקינה, רישוי והסמכה, ולכונן שיטה שבה ארגונים ופרטים מגינים על עצמם. היבט החמישי הוא שעל המדינה לתמרץ תהליכים בתחום הקיברנטי, כמו שהיא עשתה בשנות ה-60 לקידום תחום התעופה, על ידי הקמת פקולטה לאווירונאוטיקה בטכניון, כמו שהמדינה סייעה לפני שני עשורים בעידוד והקמת קרן יוזמה שסייעה לחברות סטארט-אפ בהיי-טק. המדינה צריכה לתת כלים ומנופים כדי לתמרץ כלים אקדמיים ותעשייתיים בתחום".

"ישראל אינה יוצאת דופן בהבנה לגבי היחס לאיום הסייבר ברמה הלאומית", ציין ד"ר מתניה. "היינו חלוצים ב-2002, כשהקמנו בשב"כ את רא"ם, להגנה על תשתיות לאומיות קריטיות. כמה מדינות הגיעו ללמוד מאיתנו את המודל. הקברניטים הבינו בשנים אחרונות שאין די בהגנה על תשתיות קריטיות ושיש להיערך לאיומי המרחב הקיברנטי".

הוא הוסיף כי המטה בראשותו "יוביל את המדיניות הבינלאומית ברמת שיתוף הפעולה וברמה המשפטית. המטה יהיה גוף קטן, הוא לא יחליף את גופי הביצוע והאכיפה הקיימים. הוא יביט ברמה הלאומית, יתכלל פעילות ויכוון אותה. אם נעשה זאת, נוכל בתוך חודשים להיות במקום אחר לחלוטין ונהיה מסוגלים להוביל ברמה הבינלאומית את האבטחה במרחב הקיברנטי. נגבש תפיסה לנושאים השונים. נעשה הסדרה, נקים גופי חשיבה, נתבסס על המוחות במדינה, נעביר ידע ונתרום להגנה".