תשתיות מחשוב הענן של צה"ל ייושמו ב-2015 בפרויקט בהיקף עשרות מיליוני שקלים

צה"ל יוצא למכרז לבניית תשתיות מחשוב ענן פרטי, שייצא לדרך בתחילת 2015. תוצאות הזכייה בו צפויות להיוודע בהמשך אותה שנה, ובסופה – הענן יפעל, כך נודע לאנשים ומחשבים. היקפו הכספי של הפרויקט עומד על עשרות מיליוני שקלים.

בשלב הראשון ירכוש צה"ל מ-VMware שרתים ומוצרים שונים, בהם vCloud Suite, שישמשו בחלקם כתשתית לבניית מחשוב הענן. למרות זאת, גורמים ביטחוניים הדגישו לאנשים ומחשבים כי זהות ספקית ה-IT של הענן הצה"לי טרם נסגרה ולא מן הנמנע שהיא לא תהיה VMware, אלא EMC, גוגל (Google), יבמ (IBM), מיקרוסופט (Microsoft), סאפ (SAP) או אורקל (Oracle).

הגורמים הביטחוניים העריכו כי לצד המניע הכלכלי שבהטמעת מחשוב הענן תצמח לצה"ל תועלת נוספת: צמצום ההשקעה של אלפי שנות עבודה של כוח אדם איכותי לצורך תחזוקת עשרות דטה סנטרים ברחבי הארץ. לדבריהם, המעבר לעבודה בתצורת ענן יפנה חלק ניכר מכוח האדם האיכותי הזה למשימות פיתוח. כמו כן, הפרויקט יאפשר לצה"ל להגדיל את הרציפות התפקודית ואת יכולות הפיתוח הפנימיות, ולשפר את הקישוריות והחיבוריות.

"ניצני המעבר של ה-IT הצה"לי – כבר בשנה הבאה"

בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אמר אל"מ אשר דבש, ראש מנהלת מעבר התקשוב ומוצבי שליטה לנגב באגף התקשוב, כי "תוכנית המעבר של ה-IT הצה"לי נראית רחוקה, אבל מבחינתנו היא כבר קורית. היא נמצאת על שולחן התכנונים כבר שנתיים".

הוא ציין כי התוכנית "מביאה לידי ביטוי את המעבר מ-'צה"ל ברשת' ל'צה"ל רשתי', תוכנית שכבר אושרה על ידי הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ. מדובר במעבר של כל היחידות הטכנולוגיות – אגף התקשוב, ה-IT של חיל האוויר ואגף המודיעין".

אל"מ דבש אמר כי "נתחיל לראות את ניצני המעבר כבר במהלך 2015". כאמור, במסגרת מעבר ה-IT יצומצם מספר מתקני הדטה סנטר המצויים בצבא כיום מעשרות לכמה מתקנים ענקיים. הראשון שבהם, אמר, יחל לפעול כבר בסוף השנה הנוכחית "ובשנים הקרובות נמשיך לבנות מתקנים אחרים".

לדבריו, צה"ל יסגור את מתקני המחשוב שלו במרכז הארץ במהלך השנים 2018-2020, "ואז נותיר מחוץ לנגב מערכות גיבוי לטובת BCP ו-DRP. נממש תשתיות IT מתקדמות תוך שמירה על רציפות תפקודית, המשכיות עסקית, התאוששות מאסון וגיבוי. נשמור על רציפות בעת המעבר ולאחריו, תוך הבנה שמדובר בסביבה טכנולוגית משתנה".

מעטפת תקשוב וענן

אל"מ דבש ציין כי תוכנית מעבר ה-IT לנגב כוללת "יצירת מעטפת תקשוב: נפרק את צמתי תקשורת הנתונים המרכזיים ונסיט את עיקר התעבורה והעומס לנגב. נבנה רשת הולכה אחודה בכלל צה"ל, עם ראייה רב זרועית, ונמנע מצב בו לכל זרוע תהיה רשת הולכה משלה. ניצור תשתיות אופטיות בפריסה ארצית".

הוא מכנה את התשתית הצה"לית, שבמהותה היא ענן פרטי, "ענן ציבורי ברישוי. הוא יהיה ציבורי בעדכון הטכנולוגי שלו ובהיותו רב זרועי. הוא יאפשר לנו גמישות באספקת השירותים, עם זמן הגעה לשוק כמו כל חברה עסקית".

לדבריו, "עד סוף 2015 יהיה ענן כלל צה"לי, לטובת המשתמשים, תוך טיפול בהיבטי אבטחת מידע, מידור וניהול גישה, לצד מניעת מתקפות סייבר. נשיג יעילות של מערכות וחסכון של מיליוני שקלים בעלויות רכש".

מודרניזציה של היישומים

היבט נוסף בתוכנית הוא, לדברי אל"מ דבש, "מודרניזציה של היישומים. כל זרוע תנהל את חידוש היישומים שבאחריותה, בצורה עצמאית, כאשר יהיה מתווה צה"לי שיגדיר תקינה ולוחות זמנים. חלקם יפסיקו להיות בשימוש ובמקביל יפותח קוד חדש בענן, מתוך רציונל של צמצום מספר הרשתות".

ההיבט האחרון במעבר ה-IT לנגב הוא "גבולות גזרה צבא-זכיין. אנחנו מבינים שהמעבר יצריך הכנסה של זכייני IT לעריכת חלק מפעילויות המחשוב, שאינן בליבה שלנו. יש מקומות בהם לספקיות ה-IT האזרחיות יש יתרון יחסי. נשקול להעביר לאזרחות תחומים שהם לא בליבה העסקית שלנו, כגון אירוח והפעלת מרכזי תמיכה", הוסיף.

"אנחנו מבצעים הדמיות הנדסיות לכל ההקשרים והזיקות שבתכנית, על מנת לממש את תוכנית הענק הזו בצורה מיטבית", ציין אל"מ דבש. "מנהלת המעבר בראשותי יושבת אמנם באגף התקשוב, אבל בתוכנית מעבר התקשוב לנגב היא אמורה לשרת את כלל צה"ל ולתת מענה IT משולב לכל הזרועות. השימוש בענן פרטי יגרום לכך שמערך ה-IT הצה"לי יהיה בעל יכולות שרידות וגיבוי טובות יותר, עם אירוח של יישומים וניצול טוב יותר שלהם".

מתעניינים במחשוב בצה"ל ובמערכת הביטחון? הירשמו לכנס C5Israel של אנשים ומחשבים.