אביטל ינובסקי, צופן: "מגוון בכוח העבודה חשוב גם לחברות ה-IT"

"חשוב שתעשיית הטכנולוגיה בארץ תכלול עובדים מכל הקבוצות. מדובר באחריות לאומית בשילוב יתרונות מקצועיים. זה מתחיל לקרות בהיי-טק וחשוב שגם תעשיית ה-IT תהיה חלק מהחזון הזה", כך אמרה אביטל ינובסקי, מנהלת פיתוח עסקי בצופן, עמותה שפועלת לקידום תעסוקת ערבים בתחומים אלה.

ינובסקי התראיינה לקראת אירוע שעורכת העמותה ביום ד', 11 במרץ, בגן התעשייה בנצרת, בהפקת אנשים ומחשבים. האירוע יכלול הרצאות ופאנלים במסגרתם תהיה למשתתפים הזדמנות ללמוד יותר על ההיי-טק במגזר הערבי ועל ההזדמנויות בתחום.

לדברי ינובסקי, "האוכלוסייה הערבית היא מורכבת מאנשים איכותיים שגרים פה ויכולים לתרום רבות לתעשייה, שמשוועת לכוח אדם. ארגונים משתמשים לא מעט במיקור-חוץ כי הם צריכים גיוון ועוד כוח אדם, אבל יש בארץ פלחי אוכלוסיה שלא מיצינו אותם".

היא התייחסה לקשיים שעוברים על שני הצדדים בגיוון בכוח העבודה. "הקשיים האלה באים לידי ביטוי בעיקר בהתחלה, אלא שאחר כך רואים את היתרונות הרבים שיש במגוון. הכי קל לעבוד עם הדומים לך, אבל לגיוון בכוח האדם יש יתרונות כלכליים, מגוון דעות, גישות ותרבויות. הגיוון מאפשר להתקרב יותר לצרכים של עולם גלובלי, כי כל אחד מביא את הרעיונות והתפיסות שלו. חברות רוצות להגיע לכמה שיותר לקוחות ואם הן יבואו רק עם תפיסה אחת, אחידה, יש סיכוי שהן לא תגענה לכולם", אמרה.

ינובסקי מונה שלושה אתגרים להשגת מגוון בכוח העבודה – הן לעובד והן לארגון: כניסת העובד לארגון, הטמעת אנשים בכל רבדיו ואתגרים תוך כדי עבודה. עמותת צופן עוסקת בעניין, באמצעות הכשרות לעובדים ערבים ותיווך בינם לבין תעשיות ההיי-טק וה-IT.

לדבריה, "לרוב העובדים הערבים שמגיעים אלינו זו העבודה הראשונה, הם לא מכירים ארגונים". היא ציינה כי ליהודים יש יתרון בהקשר הזה, עקב השירות בצבא: היי-טקיסטים לעתיד שמשרתים ביחידות כמו ממר"ם או 8200 לא רק חווים הזדמנויות נטוורקינג ורוכשים ניסיון מקצועי, אלא גם עוברים למעשה בית ספר לתעסוקה. "צה"ל הוא ארגון גדול, עם עמיתים, מנהלים, כפופים, מדדים. מדובר בבית ספר לארגון בכל מיני מגזרים, ובפרט בהיי-טק. חיילים מקבלים בו כלים רבים מאוד שאיתם הם יכולים לצאת לשוק התעסוקה".

מדוע אין מנהלים ערבים רבים בהיי-טק הישראלי?
"קודם כל, יש, אם כי פחות מדי. אולי הם נחבאים אל הכלים ולא צועקים במסדרונות, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים להתקדם. אין שום סיבה שהם לא יתקדמו".

חברות אמריקניות רבות שמות דגש על מגוון בכוח העבודה. זה מתחיל לעבוד גם בכל הנוגע לערבים בישראל?
"כן ויש כבר הוכחות לכך, בחברות כמו אמדוקס (Amdocs), ברודקום (Broadcom) ואינטל (Intel), כולן חברות היי-טק בינלאומיות. הגיע הזמן שה-IT יהיה חלק מהחזון הזה ושהוא יגיע מהצפון גם אל המשולש, ליישובים בעלי פוטנציאל רב כמו כפר קאסם או בקה אל גרביה, שהם מאוד קרובים למרכז ובכל זאת פריפריה. המשולש קרוב למדינת תל אביב ובכל זאת לא חלק ממנה. אם מקימים מפעל בכפר קאסם מקבלים יותר הטבות כי זה אזור פיתוח א'. דבר נוסף, זה יעודד מאוד נשים, שלא מגיעות ליישובים כמו רעננה וכפר סבא".

היא ציינה כי בניגוד לחברות ההיי-טק, ובפרט הבינלאומיות שבהן, תעשיית ה-IT פחות חשופה ורגישה לעניין, כי רובה מורכב מחברות לא גלובליות. "ה-IT פחות 'אליטיסטי'", ציינה. "עובד בתעשייה הזאת לא חייב להיות אקדמאי, הוא יכול להיות גם בוגר תיכון. ה-IT יותר מגוון בצרכים שלו וצריך לא רק את העובדים המצטיינים אלא מכל השכבות. בנוסף, יש בו אופציות קידום רבות".

מה המדינה עושה בנדון?
"היא נותנת הטבות מסוימות, עידוד מסוים, אבל כמעט שלא מטילה סנקציות על חוסר מגוון. האם צריך סנקציות? אני לא יודעת, אבל הרבה פעמים מתחילים משהו משלא לשמה ומגיעים לשמה".