מאגר מידע יחבר 20 ארכיונים באירופה לחקר השואה – בהם של יד ושם; ההיקף: 7 מיליון יורו

בשבוע הבא יושק בבריסל הפרויקט המקיף ביותר באירופה לחקר השואה, שבמסגרתו תוקם תשתית טכנולוגית שתחבר את האוספים של 20 ארכיונים שונים על השואה הקיימים באירופה. לפרויקט, EHRI (ר"ת European Holocaust Research Infrastructure), שותפות 13 מדינות, ובהן ישראל – יד ושם היא שותפה בכירה בו. הפרויקט יארך ארבע שנים והיקפו הכספי נאמד ב-7 מיליון יורו.

במרכז פרויקט תשתית המחקר האירופית של השואה תעמוד בניית מאגר ייחודי אחד, שיכיל את רשימת האוספים מתקופת השואה מהארכיונים השונים ברחבי אירופה. המאגר יהווה מקור ידע מקיף לחוקרים ולמחנכים מכל העולם. בנוסף, הפרויקט יעודד מחקר ארכיוני ויממן הגעתם של חוקרים מחוץ לארץ לארכיון יד ושם – ולהפך. כן יספק הפרויקט ערוצי תקשורת בין מומחים בתחומים שונים העוסקים בחקר השואה, כמו: הקמת פורומים לשיתוף פעולה בתחומים של איסוף שמות, אמנות ומוזיקה מהשואה וזיהוי תצלומים מהשואה.

הגוף שיעמוד בראש הפרויקט הוא המוסד ההולנדי לחקר מלחמת העולם השנייה (NIOD), והוא ממומן על ידי מחלקת המחקר של האיחוד האירופי, במסגרת תוכנית FP7, שישראל היא אחת מהמדינות התומכות בתקציבה. מחלקת ה-IT של אוניברסיטת קינגס קולג' (king's college) בלונדון תוביל את ההיבט המיחשובי של הפרויקט, יחד עם המנמ"רים של הארגונים השונים, בהם מיכאל ליבר, מנמ"ר יד ושם.

מיחשוב למען זיכרון השואה

ד"ר חיים גרטנר, מנהל אגף הארכיונים ביד ושם, מוביל את הפרויקט בישראל. בראיון לאנשים ומחשבים הוא הסביר, כי "איחוד ארכיונים יכול להיעשות בשתי רמות. האחת היא רמת המסמך, משמע – לערוך דיגיטציה וליצור בסיס נתונים של נתונים ומסמכים ולספק הקשר וכלי חיפוש. את זה אנחנו עושים, ומאגרים ראשונים כבר נמצאים באוויר: מאגר שמות, מאגר ארכיון תצלומים ומאגר של רשימות". הרמה השנייה, הסביר, תבוצע במסגרת הפרויקט האירופי, שבמסגרתו "נעשה חיבור בין חוקרים ובין ארכיונים ברמת התשתית, להידוק הקשר ביניהם. הפרויקט יוצר מעין 'מפת דרכים אירופית', והוא יספק בסיס נתונים ושמות של כל המוסדות והארגונים שבהם יש תיעוד על השואה, כמו גם את רשימת האוספים המרכזיים הנמצאים באותו ארגון".

ד"ר גרטנר הוסיף, כי הפרויקט בנוי מ-20 תתי-פרויקטים. הוא אמר, כי "יד ושם יתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים של הפרויקט – פיתוח תזארוס (אגרון, אוצר מילים מבוקר – י.ה.) אחיד של המאגר. בכך יסייע יד ושם להתגבר על פערי השפות השונות שבהן מקוטלגים אוספי הארכיונים. התזארוס יכיל רשימה של 5,000 מילות מפתח  שיתורגמו לכל השפות האירופיות". תתי-פרויקטים נוספים יעסקו, בין השאר, בהקמת פורטל ידע מקיף; חיבור בין פרטי מידע שונים, למשל מסמך על ניצול או קרבן שואה המצוי בארכיון אחד עם תמונה שלו בארכיון אחר; השוואת תקנים טכנולוגיים ומדעיים בהיבטי חיפוש חומרים, תצלומים ומסמכים, ובדיקת אמיתותם; וחיבור בין חוקרים המתמחים בתחומים שונים.

"הרעיון בבסיס הפרויקט הוא להשתמש בכלים הנמצאים ברשת, והחידוש הוא חיבור בין השפות, מאגרי מידע השונים והטכנולוגיות השונות שמהם בנוי כל מוסד לטובת חיבור בין המוסדות ויצירת שפה משותפת שתקל על החוקרים ותנגיש את קהל המתעניינים בנושא", אמר ד"ר גרטנר. לדבריו, "הפרויקט יספק One stop shop לחקר השואה".

"יש לפרויקט משמעות מוסרית", סיכם ד"ר גרטנר. "הגרמנים חפצו לא רק בהשמדת היהודים, אלא גם בחיסול הזיכרון הקולקטיבי והפרטי שלהם. הפרויקט הזה הוא שיקום והשבה מחדש של הפנים של קורבנות השואה, ונעשה במימון אירופי – היכן שהשואה אירעה".

טקס השקת פרויקט EHRI יתקיים ביום ג' בבריסל, בחסות הרמן ון-רומפוי, נשיא האיחוד האירופי. ישתתפו בו, בין השאר, שר החינוך, גדעון סער, עמיתו ההולנדי, יושב ראש יד ושם, אבנר שלו, ד"ר גרטנר, בכירים באיחוד האירופי ונציגים של המוסדות האירופיים שלוקחים חלק בפרויקט.

"אני רואה נקודת ציון היסטורית בהתגייסות האירופית", אמר שלו. "דווקא בתקופה של מאבק בין נרטיבים שונים של זיכרון, אירופה נותנת לשואת העם היהודי מעמד ייחודי בתוך הנרטיב ההיסטורי המשותף שלה. גם ההשתתפות של גוף מרכזי ממדינת ישראל בפרויקט דגל של האיחוד האירופי איננה מובנת מאליה בימים אלה. בשל כך, אנחנו מייחסים חשיבות רבה להשתתפות יד ושם במיזם זה".