ג'רמי ברטון, EMC: "עידן 'האינטרנט של הדברים' מצריך גישה חדשה לפיתוח תוכנה"
"התוכנה הזו צריכה לתמוך בהיקפים חסרי תקדים של מידע, בהיקפים חסרי תקדים של משתמשים ובהיקפים חסרי תקדים של חיבוריות", אמר ברטון - נשיא EMC למוצרים ושיווק ● לדבריו, "השינוי הזה טורף את הקלפים ומשנה את כללי המשחק"
"עידן 'האינטרנט של הדברים' (The Internet of Things), והתפוצצות המידע שהוא מביא עמו, מצריכים גישה חדשה לפיתוח תוכנה", כך אמר ג'רמי ברטון, נשיא EMC למוצרים ושיווק. לדבריו, "המכשירים האלה והחוויות שהם מספקים, מתבססים ברובם על תוכנה. התוכנה הזו צריכה לתמוך בהיקפים חסרי תקדים של מידע, בהיקפים חסרי תקדים של משתמשים ובהיקפים חסרי תקדים של חיבוריות. השינוי הזה טורף את הקלפים ומשנה את כללי המשחק".
ברטון אמר את הדברים אמש (ד') על בימת המליאה המרכזית של EMC World 2015 – הכנס השנתי של החברה, שנערך השבוע בלאס וגאס. אל הכנס, שמשך אליו כ-15 אלף משתתפים מ-99 מדינות, הגיעה משלחת ישראלית הכוללת 100 נציגים, מתוכם כ-60 לקוחות ושותפים וכ-40 עובדי EMC מארגון המכירות של החברה, גופי הפיתוח ומכל היחידות הפונקציונליות בארץ. האירוע, שהחל ביום שני, יינעל הלילה.
"רשת 'האינטרנט של הדברים' מבוססת על חיישנים מהסוג שקיים במכשירים הניידים שלנו, למשל, ובמכוניות שאנחנו נוהגים בהן", הסביר ברטון, "אבל החיישנים הללו יכולים להיות בכל מקום ועל כל דבר. לדוגמה: על פרה. תאמינו או לא, אבל חקלאים מודרניים מחברים כבר היום את הפרות שלהם לאינטרנט. זרם המידע שמשדרת כל פרה נאמד בכ-200 מגה-בייט בשנה. זה אולי נשמע מעט, אבל כמובן שלאף חקלאי לא מטפל היום רק בפרה אחת, אלא בעדר של פרות – והמידע הזה מצטבר. במידה ותהיתם, חיות היום בעולם כ-2 מיליארד פרות. זה אומר שעד 2020 ייווצרו 4 אקסה-בייט של מידע שמקורם אך ורק בפרות. אני חושב שזה נתון מרתק שנותן פרספקטיבה ייחודית לעידן הזה שאנחנו נכנסים אליו – עידן 'האינטרנט של הדברים'".
"התוכנות שעלינו לפתח כדי לתמוך במכשירים הללו חייבת להיות שונה מכל מה שהתרגלנו אליו עד היום", המשיך ברטון. "בפלטפורמת ה-IT השניה היו מיליוני מכשירים המחוברים לאינטרנט ואילו בפלטפורמה השלישית אנחנו מדברים כבר על מיליארדים. כשהצטרפתי ל-EMC, לפני חמש שנים, ציינו בחברה את הלקוח הראשון שהקים מערך אחסון בנפח של פטה-בייט. היום יש לנו יותר מאלף לקוחות כאלה. למעשה, אנחנו מציינים היום את לקוח האקסה-בייט הראשון שלנו. עד 2020 אין לי ספק שיהיו לנו אלף כמותו".
לכן, הסביר בראון, "האופן שבו אנחנו מתייחסים לתוכנה חייב להשתנות: לא עוד תוכנה בודדת על בסיס נתונים רלציוני. אנו עוברים לעולם של אפליקציות מרוכבות (Composite Applications), מיקרו-שירותים ובסיסי נתונים מסוגים שונים שמאנדקסים מידע בפורמטים שונים. זו אחת הסיבות לקח שמתודולוגיות הפיתוח עוברות למודלים של קוד פתוח ועבודה בקהילות פיתוח – שינוי מהותי נוסף בהשוואה לפלטפורמה השניה. גם מתודולוגיות היישום משתנות – הכל עובר למכונות וירטואליות ובשנה האחרונה ראינו את עלייתם של קונטיינרים מבוססי לינוקס (Linux). גם המודל הארגוני משתנה. אנחנו רואים היום יותר ויותר פיתוח מבוסס Waterfall, תהלכי ITIL, מתודולוגיות אג'ייל ואינטגרציה מתמשכת של תהליכים".
הוא קבע, כי "השינוי הזה משפיע גם על מודל הניהול. חשבו על אפליקציות הפלטפורמה השניה שלכם כאל חיות מחמד, ועל אפליקציות הפלטפורמה השלישית כאל תרנגולות. כן, אנחנו בסימן של חיות משק היום", ציין ברטון בחיוך. "אבל תחשבו על זה: כשחיית המחמד שלכם חולה, אתם לוקחים אותה לווטרינר, ומטפלים בה במסירות ובאהבה עד שהיא מבריאה. את אותו הדבר אתם עושים עם אפליקציות הדור השני שלכם: אתם חייבים להגן עליהן ולסייע להן להתאושש מכל תקלה. אולם, לא כך הדבר כשמדובר באפליקציות הפלטפורמה השלישית. מה אתם עושים כשאחת מהן נהיית 'חולה'? אתם יורים בה ויוצרים instance חדש. מודל ניהול שונה בתכלית".
לכן, הסביר ברטון, "אנחנו מדברים היום על מה שאנחנו מכנים 'Clean Sheet Design' ('תכנון מאפס' בתרגום חופשי). בהקבלה לעולם הרכב, אנחנו לא מדברים על מעבר ממכונית סטנדרטית לפריוס (Prius), אלא קפיצה ל-Tesla. אנחנו לא מאמינים שמדובר בשינוי הדרגתי, אלא במהפכה של ממש. רוב העולם הזה, כאמור, הולך להתבסס על תוכנה ואנחנו ממליצים לכם להיערך לכך כבר מעכשיו".
תגובות
(0)