אלישע ינאי: "יש עם מי לעבוד בממשלה – אני בונה על כחלון, דרעי ונתניהו"

"אני אופטימי לגבי מצב ההיי-טק בארץ, בעקבות כינונה של הממשלה החדשה. יש עם מי לעבוד. אני בונה על שר האוצר, משה כחלון, אותו אני מכיר אישית עוד מתקופתו במשרד התקשורת; על שר הכלכלה, אריה דרעי, שבוודאי יבין ויעודד את המו"פ; וגם על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהצהיר לא פעם עד כמה חשובה ההשקעה בטכנולוגיה וחדשנות". את הדברים הללו אומר אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים.

"שמעתי תגובות שונות לגבי הרכב הממשלה והערכות שונות, חלקן פסימיות", מציין ינאי. "אני לא מסכים עם זה, זו גישה לא נכונה. יצא לי לעבוד עם שרים וממשלות בהרכבים שונים ושינינו מציאות, כמו הגדלת מספר המהנדסים בכל שנה. תפקידנו לקדם את התעשייה לטובת כלל המדינה, ואני בטוח שיש במשרדי הממשלה אנשים מעולים שמבינים את החשיבות של התעשייה ויסייעו לקידומה".

אחת הסיבות לאופטימיות הגדולה של ינאי היא דו"ח מקיף של הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות שפועלות בתחום המו"פ, שנכתב על ידי צוותים גדולים של מומחים מהרשות לניירות ערך ומהבורסה. הוועדה מציעה דרכים שיאפשרו לחברות מו"פ ישראליות, שהן בדרך כלל חברות קטנות, לגייס הון באמצעות הבורסה, על ידי השקעות שיבצעו בהם גופים מוסדיים, קרנות פנסיה ומוסדות פיננסיים. זאת, תוך סיוע של המדען הראשי ומתן רשת ביטחון של הממשלה לכל הנפקה במסגרת זו – דבר שלא קיים בשום מדינה בעולם.

הוועדה החלה לפעול ב-2012, הגישה המלצות ביניים ב-2013 ולפני זמן מה, בשלהי כהונתה של הממשלה הקודמת, הגישה את המלצותיה לפרופ' שלמה האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך. קיבלו את הדו"ח גם רון מלכה, ממלא מקום יו"ר הבורסה, יוסי ביינארט, המנכ"ל שלה, פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, וגורמים בכירים בהנהלת משרד האוצר.

לדברי ינאי, "ההמלצות האלה הן הדבר הנכון שצריך לעשות כדי לעודד את תעשיית ההיי-טק הישראלית".

מדוע המוסדיים לא השקיעו עד היום בהיי-טק?
"יש שתי סיבות, לכאורה הגיוניות, אף על פי שמעולם לא קיבלתי אותן: ראשית, הם לא מבינים בזה, כלומר – יש בעיה של פערי ידע, זה מסוכן לשיטתם. שנית, חלק מהם שהשקיעו נכוו ב-2000 וב-2008. אלא שההצלחות בשווקים אחרים בעולם והשקעות של גופים מקבילים להם שכנעו אותם שיש על מה לדבר.

את בעיית הידע פתרה הוועדה בצורה יפה מאוד, בעזרת המדען הראשי. יש בארץ 5,000 סטארט-אפים. כדי להחליט מי מהן יכולה להיכנס למסלול ההשקעה בבורסה צריכים לבצע אנליזה. נדרשים מאות אנליסטים של שוק ההון שיבחנו את הבקשות. לאף חברה בארץ אין את היכולת להרים את זה ולכן הוועדה הציעה שהמדען הראשי יעשה זאת. הוא יגייס את האנליסטים, יבחר חברה או שתיים בינלאומיות שיש להן ניסיון וכך רמת הביטחון תגבר. בנוסף, יש בהמלצות דרכים להקלות במס למשקיעים במסלולים הללו וליווי ממשלתי צמוד – מה שמכשיר את הקרקע לגופים אלה להגדיל את השקעותיהם בהיי-טק".

אילו יעדים התעשייה תוכל להשיג באמצעות גיוס הון בבורסה?
"אנחנו מייצאים כיום ב-26 מיליארד דולר לשנה, בנוסף לתעשייה המקומית, שמייצרת עוד ארבעה מיליארד. בסך הכול מדובר ב-30 מיליארד דולר. החלק הפעיל יותר והמוכר הוא זה של הסטארט-אפים, שגייסו בשנה שעברה סכום נאה של 6.5 מיליארד דולר ועשו אקזיטים ב-3.5 מיליארד. הקרנות, הגופים המוסדיים, הבנקים, מחזיקים ב-1.2 טריליון שקלים שהם כספי ציבור, שלי ושלך. אנחנו צנועים ומדברים על כך שאפיק ההשקעה הבורסאי יניב גיוס נוסף של שני מיליארד שקלים בשנה ובכך נייצר עוד חברות היי-טק ישראליות שלא יבחרו במסלול האקזיט, שבדרך כלל מוציא חברות כאלה מחוץ לגבולות המדינה.

יעזור? שר האוצר, משה כחלון. צילום: קובי קנטור

אני אומר למוסדיים ולממשלה: בואו איתי, זה לא קשה, זה כלכלי. 30 מיליארד דולר נוספים שיבואו מהשקעה של שני מיליארד שקלים מביאים ערך מוסף בהיקף ענק. מחצית מההשקעה חוזרת ישירות למדינה באמצעות מיסים על העובדים ועל רווחי החברות, ומע"מ. כלומר, המדינה יכולה להרוויח בכל שנה 40 מיליארד שקלים בלי להתאמץ. אתה מתאר לעצמך מה אפשר לעשות עם זה?"

אלה המלצות הוועדה

בהקדמה להמלצות נכתב כי "מבט על החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב מביא למסקנה כי הבורסה לא היוותה אלטרנטיבה יעילה לגיוסי הון. מצד שני, מצופה משוק ההון שיציע לחוסכים מגוון ניירות ערך. אין ספק שתעשיית ההיי-טק תורמת למובילות כלכלית חברתית ועשויה לשרת מטרה זו".

הוועדה ממליצה למשרד האוצר ולמדען הראשי לבחון, בתיאום עם הרשות לניירות ערך, הקמת מסלול תמיכה לחברות קטנות, כדי שיוכלו לממן את שלב האנליזה, שהוא שלב הכרחי בטרם כניסה למסחר בבורסה. זוהי המלצה מאוד משמעותית, שכן בלעדיה מרבית החברות לא יוכלו אפילו לבחון אפשרות גיוס באמצעות הבורסה, בגלל העלות היקרה של העסקת אנליסטים ושימוש בשירותיהם.

עוד מומלץ כי הבורסה תייצר מדד "טק עילית" שיאגד בתוכו את החברות שייכנסו למסלול החדש. המלצה נוספת היא הקמת קרנות היי-טק, במודל של קרנות נאמנות סגורות, בדומה לקרנות הון-סיכון. כמו כן, הוועדה ממליצה, בין היתר, לתת הקלות במס למשקיעים, הקלות בגילוי נאות ופטור לחברות דואליות מהפקת דו"חות ותשקיפים בעברית והסתפקות באנגלית.

לבסוף, ממליצה הוועדה על ביצוע מימון המונים ברשת לסטארט-אפים צעירים, למשך שנה, בסכום של עד 20 אלף שקלים ולא יותר מ-10,000 שקלים בהשקעה בודדת. אחת המטרות להמלצה זו היא איתור משקיעים מתוחכמים שיתאגדו בקבוצות שונות ויהיו חברים במועדון מיוחד, שיפוקח על ידי הרשויות.

כעת ממתינים מחברי הדו"ח לכניסתם לשרים הרלוונטיים. התכנון הוא להקים צוות מעקב שיעקוב אחר יישום ההמלצות וידווח אחת לחצי שנה ליו"ר הרשות לניירות ערך.

"המלצות הוועדה מגשימות חלום ישן שלי", אומר ינאי. "אני מדבר על הדברים במשך שנים וכנראה שזה מחלחל. אני בטוח שהשרים יתמכו בכך ובכל מקרה, אנחנו נעקוב".