הצרפתים זועמים על האזנות ה-NSA; שר החוץ זימן את שגרירת ארצות הברית לשיחה

הולנד: "זה לא מתקבל על הדעת; צרפת לא תסבול פעולות שמאיימות על ביטחונה ועל יכולתה להגן על האינטרסים שלה" ● וושינגטון בתגובה: "לא הייתה כוונה להאזין לשיחות של נשיא צרפת"

יעד להאזנות? נשיא צרפת, פרנסואה הולנד. צילום: אתר ממשלת צרפת

זעם בפריז על הממשל בוושינגטון ועל הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי (ה-NSA), בעקבות דיווחים לפיהם הסוכנות צותתה במשך שנים לשלושה נשיאים צרפתיים. הנשיא הנוכחי, פרנסואה הולנד, כינס היום (ד') דיון חירום בנושא ושר החוץ, לורן פביוס, זימן לשיחת נזיפה את שגרירת ארצות הברית בפריז, ג'יין הארטלי.

בדיון אמר הולנד כי "הריגול האמריקני אחרי צרפת אינו מתקבל על הדעת. צרפת לא תסבול פעולות כלשהן שמאיימות על ביטחונה ועל יכולתה להגן על האינטרסים שלה". בממשלת צרפת גינו את ארצות הברית וציינו כי "לא מקובל לרגל אחרי בנות ברית". הולנד קרא לכינוס חירום של מועצת הביטחון הצרפתית, כדי לדון בממצאי המסמכים שפורסמו בוויקיליקס (Wikileaks).

על פי אתר ההדלפות, בין השנים 2006-2012 ערכה ה-NSA האזנות לנשיאים לשעבר של צרפת, ז'אק שיראק וניקולה סרקוזי, ולזה הנוכחי, הולנד. ההדלפה פורסמה בליברסיון הצרפתי והמסמכים – דו"חות מודיעיניים ואנליטיים מסווגים ביותר – ענו לשם "ריגול באליזה".

התיעוד מעלה שה-NSA יירטה שיחות של נשיאי צרפת במשך שנים וביצעה האזנות לשרים ולשגרירים צרפתיים, כולל השגריר בארצות הברית, פייר וימונט. חלק מהמסמכים כוללים את מספרי הטלפון של כמה מבכירי ארמון האליזה, בהם המספר הישיר של הנשיא.

בתחילה, תגובת מחלקת המדינה של ארצות הברית לפרסומים הייתה כי "איננו מגיבים על אמיתות או תוכנם של המסמכים שהודלפו". מאוחר יותר שונתה התגובה של הממשל האמריקני ובהודעה שיצאה מהבית הלבן נאמר כי "לא הייתה כוונה להאזין לשיחות של נשיא צרפת".

נשיאי צרפת אינם המדינאים הבכירים היחידים שלהם צותתו האמריקנים: בדצמבר 2013 דווח כי ה-NSA, וכן סוכנות הביון הבריטית GCHQ (ר"ת Government Communications Headquarters – המטה הכללי של משרד התקשורת) צותתו לדואר האלקטרוני של לשכת ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. הדיווחים פורסמו במקביל בניו-יורק טיימס (New York Times) האמריקני, בגרדיאן (The Guardian) הבריטי ובדר שפיגל (Der Spiegel) הגרמני. על פי הדיווחים, בין יעדי הציתות, מלבד לשכת נתניהו, נכללו ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק. השלושה היו בין יותר מ-1,000 יעדים איכותיים שעקבו אחריהם, ביותר מ-60 מדינות. על פי הפרסומים, מדובר בהאזנות אלקטרוניות שבוצעו בסוף העשור הקודם, בשנים 2008 ו-2009, בין השאר לתעבורה שבין ברק וראש לשכתו, יוני קורן.

חודשיים קודם לכן, באוקטובר 2013, פורסם כי בין מטרות הציתות של ארצות הברית היה הטלפון הנייד של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. הגרדיאן אף דיווח כי לפחות 35 ממנהיגי העולם היו מקור לציתותים והאזנות של ה-NSA. הייתה זו חשיפה נוספת בסדרת הדלפות של עובד הסוכנות לשעבר, אדוארד סנואודן. על פי הדיווח בעיתון הבריטי, ה-NSA שכנעה בכירים בממשל האמריקני למסור לה את פרטי מספרי הטלפונים של המנהיגים שברשותם, על מנת להרחיב את היקף הפוליטיקאים שמאזינים אחריהם. דיווח זה הגיע כמה ימים אחרי שכלי התקשורת בצרפת פרסמו כי ה-NSA צותתה לכ-70 מיליון שיחות טלפון של אזרחים צרפתיים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים