אפל, מיקרוסופט והרשות הפדרלית האמריקנית מתקוטטות על גישה למידע

ענקיות הטכנולוגיה, אפל (Apple) ומיקרוסופט (Microsoft), שקועות לאחרונה במאבק נחרץ מול הסוכנות הפדרלית האמריקנית. ההתקוטטות נסובה באשר לשמירת חומרים פרטיים של לקוחות. החברות טוענות שכאשר הממשל דורש שיועברו אליו חומרים פרטיים של משתמש, הדבר אינו ניתן לביצוע בשל העובדה שהדטה של המשתמשים מוצפן כברירת מחדל ולכן אינו נגיש בכלל. הממשלה, באופן מפתיע, לא אוהבת את התגובה.

בחקירה מסוימת המתנהלת לאחרונה בארצות הברית, ובה מעורבים כלי נשק וסמים, השיג משרד המשפטים צו בית משפט המורה לאפל להעביר לחוקרים את תוכנן של הודעות טקסט שהועברו בין חשודים במעשה, שברשותם מכשירי iPhone. ביום שני האחרון דיווח הניו יורק טיימס (New York Times) שאפל מסרה בתגובה כי הודעות הטקסט שנשמרות במערכת ההודעות (iMessage system) שלה מוצפנות, ולכן לא תוכל לכבד את צו בית המשפט. במשרד המשפטים האמריקני נשקלה האפשרות לתבוע את החברה על תגובתה זו וסירובה, אבל לעת עתה עושה רושם שהדברים נדחו.

גם במקרה נוסף, שצפוי להגיע לשימוע ברביעי הקרוב בבית המשפט הפדרלי לערעורים שבניו-יורק, מעורב משרד המשפטים, אולם הפעם על הכוונת מאבק מול ענקית טכנולוגיה אחרת – מיקרוסופט (Microsoft). מסתבר כי בדצמבר 2013 סירבה החברה לציית לצו בית משפט שהורה לה לספק לצורכי חקירה תכתובות אימייל של מי שנחשד בסחר בסמים. המיילים המדוברים אוחסנו בשרתים בדבלין, אירלנד, ועל משרד המשפטים האמריקני לבקש את היתר העברת החומרים מבית המשפט האירי, טענה מיקרוסופט בתגובתה.

קושי במלחמה נגד הטרור

המאבק בין החברות לממשל האמריקני בנושא הדטה המוצפן, הוא כנראה נגזרת בלתי-נמנעת וטבעית מגילוייו של אדוארד סנואודן שבחשיפותיו גילה לציבור כי הממשלה נוהגת לפרוץ, לכאורה, למאגרי המידע של חברות טכנולוגיה גדולות ללא ידיעתן, כדי להשיג מידע אודות משתמשים וכדומה. בתגובה לגילויים המטלטלים, וכדי למנוע הישנות של מעשים שכאלו, הגבירו החברות את נהלי אבטחת המידע שלהן, ואולם כעת הממשלה מתלוננת על העובדה שהחברות מצפינות את המידע המבוקש, ומכבידות את ידיהן על החומרים כך שהממשלה לא תוכל לזכות בהם, ואפילו לא באמצעות צווי בית משפט. הממשלה גם טוענת שהקושי להשיג חומרים מחברות הטכנולוגיה מגביל אותה במלחמתה כנגד טרור וסחר בסמים בפרט ופשיעה בכלל.

תוכנת iMessage של אפל היא מקרה מצוין לדוגמה, וזאת מכיון שהתוכנה עושה שימוש בהצפנת קצה-אל-קצה, אשר הופכת את המידע לבלתי-קריא לכל, מלבד למשתמש שהחומר הוא למעשה שלו. אפל לא מחזיקה העתקים מהטקסטים, אלא אם אלו הועלו לענן החברה, פעולה שמבטלת את הצפנתם וקידודם.

באוקטובר 2014 אמר ראש ה-FBI, ג'יימס קומי, שהנטייה להצפין מידע באופן דו-כיווני עלולה לחבל בהתקדמותן של חקירות פליליות. קומי מסר שבכוונתו לשנות את המצב, כך שבמקום לפרוץ באופן לא מקובל ולהשיג את המידע באופן שנהגה הממשלה בעבר, כפי שמסתמן מגילויו של סנואודן, הוא מעדיף שהמידע יושג בדרכים ישירות בלבד. לשם כך בכוונת המדינה לתבוע מהחברות לברוא במכשיריהן "דלתות-קדמיות" שישמשו את הממשלה. "איננו מחפשים פרצה", אמר קומי, "אלא מעוניינים להשתמש בדלת הקדמית באופן חוקי ובשקיפות מלאה".

ואולם מנגד מתעקשות החברות עדיין על נחיצות ההצפנה, שמטרתה להעניק ללקוחותיהן ביטחון בכך שהמידע שלהם שמור ומוגן. טענה נוספת שמוצגת, היא העובדה שאפשור הגישה לחומרים בעבור הרשויות בארצות הברית עלול להקל גם על ממשלות בעלות אופי שונה לגמרי, כמו ממשלת רוסיה וסין, את החדירה לחומרים הפרטיים המאוחסנים בחברות האמריקניות.

"אם הממשל בארצות הברית יזכה לממש את תכניותיו, משמעות הדבר שהדלת שפתחנו בעבורם לדטה תהיה פתוחה לרווחה גם בעבור אחרים", אמר לאחרונה בראיון לניו-יורק טיימס, בראד סמית', היועץ המשפטי של מיקרוסופט. "הציבור רוצה לדעת שהחוק יוחל על המידע שלהם", הבהיר סמית' והוסיף, "הצרפתים רוצים שהחוק הצרפתי יגן על זכויותיהם, בעוד שהברזילאים רוצים את החוק מברזיל לצידם. מה תעשה הממשלה כשממשלות אחרות ימצאו את דרכן אל מרכזי מידע אמריקנים, מבלי שיצטרכו בכלל לידע את הממשלה שלנו?"