m2 Note: משתלט על הכתר ולאו דווקא בזכות

הנוהג על פיו יצרניות מוציאות במשפחה מסוימת דגם חדש בערך פעם בשנה, ומקדמות בהתאם את המספר של המכשיר באחד, נפוץ כמעט כחול בחוף הים. לכן כשמייזו (Meizu) השיקה את ה-m2 Note, היה ברור שהוא בא במקומו, או כממשיך דרכו, של ה-m1 Note – המכשיר שזכה להצלחה במכירות גם בארץ בזכות התמורה הגבוהה שהוא מספק לכסף. רק שבמקרה הזה, המחליף הגיע מהר מאוד לשוק. למעשה, ה-m2 Note הגיע חמישה חודשים בלבד אחרי ההשקה של ה-m1 Note, תוך שהחברה הסינית מעלימה כל זכר למכשיר הראשון, וכמעט בבת אחת. תופעה מאוד נדירה אם לא ייחודית בשוק, מכיוון שרוב החברות גם ממשיכות למכור את הדגמים הישנים יותר במקביל לחדשים.

בבחינה ויזואלית מהירה של המכשיר רואים מיד שהשינוי העיקרי הוא כפתור הבית של המכשיר: כפתור המגע העגול, הקטן והמעוצב – שדרך אגב, גם הוקף בהילה בצבע כחלחל בהיר בכל פעם שהתקבלה התראה במכשיר – פינה את מקומו לטובת כפתור אליפטי מאורך ופיזי מאוד, בסגנון שמשתמשי מכשירי ה-Galaxy של סמסונג (Samsung) מכירים היטב.

איומים ותביעות

יש עוד כמה שינויים קלים שמיד יצוינו, אבל השינוי הזה בכפתור, כך מתברר, הוא הסיבה לכך שה-m2 Note הגיע כל כך מוקדם לשוק, וה-m1 Note נעלם: מייזו אוימה בידי ZTE כי תתבע אותה בטענה כי היא גנבה ממנה, לפחות לכאורה, את העיצוב והתפקוד של הכפתור ששולב ב-m1. האם יש דברים בגו, או שבמייזו החליטו שאין להם כסף להתמודד במשפט ממושך מול ZTE? לשאלה הזו אין לנו תשובה. התוצאה, כך או כך, היא כאמור מכשיר מחליף.

השינויים הנוספים מתבטאים בעיקר מבחינה חיצונית: כפתור ההפעלה/כיבוי של המכשיר עבר מלמעלה לצד שמאל, למיקום יותר נוח, והוא נמצא כעת לצד כפתורי השליטה בעוצמת הקול, שהם בעצמם יותר נוחים לשימוש מאשר בדגם הקודם. שינוי פיזי נוסף, אך מוסתר מעין, הוא התמיכה של ה-m2 באפשרות לשבץ במכשיר כרטיס זיכרון וזאת בתושבת של הסים השני במגירת הסימים, במקום סים. מדובר בכרטיס זיכרון בנפח מרבי של 128 ג'יגה-בייט, וזהו שיפור משמעותי עבור רוכשים פוטנציאליים רבים.

יש גם שינויים בתוכנה שנובעים משינוי כפתור הבית בעיקר, אבל לא רק. מערכת ההפעלה במכשיר החדש יותר היא כבר אנדרואיד 5.0 ולא 4.4 כמו במכשיר הקודם, והממשק הקנייני של החברה, ה-Flyme OS, שיושב מעל, הוקפץ מגרסה 4.2 לגרסה 4.5. השינוי העיקרי נובע מכך שכעת משתמשת החברה בטכנולוגיה אותה היא מכנה mBack שמעניקה לכפתור הבית שני תפקודים: לחיצה קלה כדי לבצע פעולת חזור, ולחיצה ארוכה כדי להגיע למסך הבית. ב-m1 פעולת החזרה לאחור בוצעה באמצעות כפתור תוכנה, ובגרסה הנוכחית הוא נעלם מהשטח, וגם פתר בדרך את אחת הבעיות של המכשיר הקודם, כשהוא מנע התקנה של מספר אפליקציות ומשחקים.

השינויים הקלים הללו תורמים לחוויית שימוש טובה יותר במכשיר החדש. הכפתור הפיזי הרבה יותר נוח לשימוש, והוויתור בזכותו על כפתור התוכנה רק עושה טוב למערכת בהיבט הכללי שלה. גם המיקום של כפתור הכיבוי/הפעלה בצד שמאל נוח יותר מאשר למעלה, ובסך הכל נדמה כי גם הממשק של החברה עובד קצת יותר חלק.

ביצועים נחותים

אבל שינויים פיזיים הם כמובן לא הכל. יש גם מערכת על שבב חדשה מתחת למסך שנותר בגודל 5.5 אינץ' וברזולוציה של FHD כמו במכשיר הקודם, ולצד 2 ג'יגה-בייט זיכרון העבודה וה-16 ג'יגה-בייט זיכרון אחסון מובנה. המערכת ב-m2 היא MT6753 של מדיה-טק (MediaTek) לעומת MT6752 ב-m1, ולמרות שגם היא מציעה שמונה ליבות 64 ביט, הן פועלות הפעם במהירות 1.3 ג'יגה-הרץ לכל היותר לעומת 1.7 ג'יגה-הרץ במכשיר הקודם. גם השבב הגרפי שמשולב במכשיר החדש נחות במעט לעומת זה שמשולב במכשיר הישן, ה-Mali-T720MP3 לעומת Mali-MT760. מבלבל? כן בהחלט, כמו גם העובדה שהסוללה הוקטנה מ-3,140 ל-3,100 מילי-אמפר/שעה.

האם זה בא לידי ביטוי במבחנים? בוודאי, ולכל האורך. ב-Basemark OS II הירידה כבר הייתה משמעותית יותר, מ-864 נקודות ל-738 נקודות, וב-Antutu אפילו עוד יותר: מ-40,232 נקודות ל-32,112 נקודות. גם במבחן הגרפי Epic Citadel אי אפשר היה להתעלם מההנחתה בביצועים במסך ה-FHD של המכשיר, ולעומת קצב של 40.21 פריימים/לשנייה ב-M1 Note, סיפק ה-M2 Note קצב של 26 פריימים/לשנייה בלבד. במבחן הסוללה נותר באותה רמה כמו קודמו, למרות ההקטנה של הסוללה, עם יותר מתשע שעות עבודה, וזה מרשים מאוד לטובה.

אם כך אפשר לומר שה-m2 Note מציע ביצועים נחותים לצד שימושיות מעט יותר טובה, אבל מכיוון שה-m1 Note כבר לא בסביבה, הוא משתלט בקלות על הכתר של הטלפון שנותן את התמורה הכי טובה בשוק הנמוך. עם תג מחיר של 999 שקלים, כמו קודמו, אין לו תחרות של ממש גם בביצועים המופחתים, בעיקר בגלל מסך ה-5.5 אינץ' ב-FHD וזמן הסוללה המצוין.