יאיר שינדל, ישראל דיגיטלית: "לא ייתכן שמבחירת הסמארטפון ועד אישורו יחלפו כמה דורות"

"חוק חובת המכרזים חייב לעבור רוויזיה. ברכש ממשלתי גם בעידן דיגיטלי אני יכול להזמין שרת לחוות שרתים, סמארטפון או תוכנה, ולקבל בעוד שנה וחצי כשהמכרז יסתיים, ומאז יצאו שתי גרסאות של הסמארטפון, וארבע גרסאות של התוכנה. חייבים לעשות רפורמה ברכש הממשלתי". כך אמר ד"ר יאיר שינדל, ראש מטה ישראל דיגיטלית במשרד ראש הממשלה,  בכנס לציון חמש שנים לאתר גיידסטאר, המספק לציבור נתונים על העמותות והארגונים האחרים במגזר השלישי, שהוקם על ידי משרד המשפטים, ארגון הג'וינט וקרן יד הנדיב.

מסקנתו של שינדל היא כי עבודה עם המגזר השלישי היא גם הדרך הנכונה להתגבר על חוסר הגמישות הממשלתית שחוק חובת המכרזים הוא רק סימפטום שלו, ולתת לציבור שירותים שהוא מצפה להם בעידן הדיגיטלי.

נתון זה נאמר בהמשך לדיכוטומיה שבין היותה של ישראל אחת המדינות החזקות בעולם בתחום הדיגיטלי. "בארץ יש  כ-5,000 חברות סטארט-אפ, תעשיית הון סיכון גדולה – 175 דולר לנפש לעומת 75 דולר בארצות הברית, ובארבע השנים האחרונות רשמנו אקזיטים בסכום של למעלה ממאה מיליארד שקלים. יחד עם זאת, במרחב הציבורי אנחנו מפגרים, הן בתשתיות הפיזיות – הפס הרחב בישראל צר יחסית לעולם, כשיש מקומות שאפשר לקבל ג'יגה סימטרי".

להסיר חסמים ולאפשר לחברות הפועלות להגיע לכולם

"לכל תחום כזה יש רגולטור, למשל בתחום האינטרנט זה משרד התקשורת. התפקיד שלנו הוא להסיר חסמים ולאפשר לחברות הפועלות בתחום (HOT, בזק ו-Unlimited) להגיע לכל בית אב, בית ספר או בית חולים. תפקיד נוסף של "ישראל דיגיטלית" הוא פיתוח חדשנות ואספקת שירותים ציבוריים: כשמדברים על דיגיטציה של השירותים הרפואיים, לא מתכוונים לתקציב ה-IT של משרד הבריאות, אלא לשינוי מבני כולל של מערכת הבריאות (למשל רפואה מרחוק – בעיקר התייעצות עם מומחים)".

"הצורך באימוץ הדיגיטציה נובע מעובדה שכל הזמן יש הפרעות דיגיטליות (Digital Distraptions)". כדוגמה הזכיר שינדל חברות כמו בלוקבסטר (Blockbuster), קודאק (Kodak), ואפילו נוקיה (Nokia), כאשר "גם אם המנהלים שלהם ידעו על האיום, הם לא יכלו לעמוד בפני מועצת המנהלים ולהסביר כי קיימת תופעה שעלולה למחוק אותם לגמרי. הם לא רגילים לחשוב במשגים כאלה". כדוגמה הפוכה, לחברה שעשתה שתי מהפכות דיגיטליות ומשגשגת הזכיר שינדל את יבמ (IBM), וכמובן ישנן חברות חדשות שרוכבות על הגל הזה כגון גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook). כל דבר שיכול לעבור מאטומים לביטים, יעבור", הוסיף שינדל.

לאחר שנתן דוגמאות מהעולם לפרויקטים מוצלחים של דיגיטציה לשירותים ציבוריים, אמר שינדל כי הנסיון הראה שעלות כל פעולה דיגיטלית של אזרח באינטרנט היא כ-5% משירות טלפוני ו-2% משירות פרונטלי.

באשר לתחום הבריאות, דיבר שינדל על יישומי Big Data ברפואה – ובין היתר על היכולת לסרוק גנומים במהירות. "אם היה לנו מאגר של חצי מיליון חולות בסרטן השד המראה לאילו מהן יש גנים שמונעים לדוגמה את התגובה של הטיפול הכימותרפי, נוכל למנוע מהן את הסבל המיותר של טיפול קשה שלא עוזר. הדבר נכון גם לתחומים אחרים כמו לחץ דם, מחלות לב, סכרת ועוד. אם נעבוד מול מאגרים אנונימיים נוכל להימנע מפגיעה בפרטיות.

חסרה האפשרות לתת תמונה רוחבית

בתחום החינוך הכריז שינדל על הקמת פלטפורמה דיגיטלית להכשרה מקוונת של עובדי מדינה, וכן של קורסים שמציע משרד הכלכלה למגזרים שונים – אנגלית תעסוקתית לחרדים, עברית תעסוקתית לערבים וכו. המערכת תעבוד בשיטת MOOC – קורסים ארוכים שניתן להרשם אליהם, ללמוד אותם ובסופו של דבר להיבחן. הדבר יחסוך מאות מיליוני שקלים לשנה על ארגון כנסים למפגשים פנים אל פנים לצורך הכשרה מקצועית.

ד"ר ניסן לימור, מנכ"ל אנפיטק. צילום: אבי בליזובסקי

מנכ"ל אנפיטק, המתפעלת את מאגר גיידסטאר, ד"ר ניסן לימור תיאר את המאגר המכיל את פרטיהם של 42 אלף גופים ובהם מרבית העמותות, החברות למען הציבור וההקדשים בישראל. "ניתן למצוא שם פרטים רבים על כל עמותה, חלקם מרשם העמותות וחלקם כאלו הנמסרים באופן וולונטרי על ידי העמותות: תחומי פעילות, איזורי פעילות, שכר המנהלים וכו', ומשתמשים בו עיתונאים, אנשים המחפשים להתנדב או כאלו המחפשים תפקידים בשכר בעמותות".

"מה שחסר עדיין, וזה לא בגלל שהמידע לא מצוי אלא מסיבות רגולטוריות, הוא האפשרות לתת תמונה רוחבית, למשל להשוות בין השכר של מנהלי עמותות באותו התחום, או לאתר למשל את כל העמותות הפועלות באיזור הדרום כפי שנעשה בעת מבצע צוק איתן". כיום הנתונים הללו ניתנים לשימוש גורמים שמותר להם לקבל אותם, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אך לדבריו, כדי להגביר את השקיפות יש לאפשר פתיחתם גם לקהל הרחב.

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, אמרה: "הלכנו ולמדנו מה קורה בעולם. העתיד לא מבוסס על זה שהממשלה תהיה הגורם הכל יכול. כדאי שהממשלה תבין את יכולותיה ותחפש שיתופי פעולה עם השלטון המקומי והמגזר השלישי שיתנו לה גמישות".

"אני מקווה שהערכים שמיזם גיידסטאר משקף, של מידע פתוח, שקיפות, שותפות וביקורת יצליחו לחדור לכל שאר המגזרים. אני מקווה שהמודל ישוכפל בתחומי עשייה נוספים של הממשלה לרווחת כל המשתתפים בהם ולטובת המדינה.