לא רק הצלה: הפיגועים בפריז חשפו את הצד המכוער של הגולשים

הרשתות החברתיות הצילו חיים בשעות ההתקפה הרצחנית של דאעש על פריז, בכך שאפשרו לזרועות החוק להגיע מהר יותר למקומות האירוע, ובכך שאזרחים הציעו באמצעותן מחסה לאלה שהיו בסכנה. אלא שאותן רשתות הוכחו גם כ-"ברכה" בעירבון מוגבל בהיבטים אחרים.

כצפוי, לצערנו, גולשים רבים הביעו אהדה לאירועים, שלא לומר שמחה בעקבותיהם, ותמיכה בדאעש. צפויים פחות היו פרסומים אחרים ברשתות החברתיות, שהבליטו את הרוע שבאדם: אנשים פרסמו "מתיחות", מידע שגוי וכל מיני ידיעות משובשות, שבלבלו את כוחות ההצלה.

כשלא נתקלו במידע השגוי והמשבש, אותם כוחות הסתייעו ברשתות החברתיות כדי להציל חיים. כך, חבריו של בנג'מין קאזנוב, ששכב פצוע על רצפת אולם בטאקלאן לאחר המתקפה שאירעה שם, הזעיקו בטוויטר (Twitter) את כוחות ההצלה בעקבות הודעות שלו בפייסבוק (Facebook). קאזנוב כתב שהוא פצוע קשה, ושהטרוריסטים עדיין הורגים אנשים. הוא אף תיאר את זירת הקטל, את האנשים המתים ואת הטרוריסטים שרוצחים אנשים אחד אחד, זה אחר זה. זמן קצר לאחר מכן הסתערו כוחות המשטרה על התיאטרון ופרצו פנימה, כדי להציל את האנשים שהיו לכודים בתוכו.

לפי CBS News, הדיווחים של קאזנוב ואחרים שהיו לכודים באולם היו מכריעים בהחלטת המשטרה לבצע את פעולת ההצלה, שהיו בה סיכונים גדולים, במקום לנסות לשאת ולתת עם החוטפים.

אין ספק שהעובדה שאנשים היו מסוגלים לתקשר עם אחרים במהלך ההתקפה אפשרה לזרועות החוק לקבל תמונה ברורה יותר על המתרחש, ובהתאם לכך לפעול. במקרה זה – יש אנשים שחיים היום רק בזכות אותן הודעות במדיה החברתית, שבעקבותיהן החליטו כוחות החוק לפעול מיד ולא להמתין.

שימוש יעיל נוסף ברשתות החברתיות בא לידי ביטוי במקלט שהציעו באמצעותן אנשים שמתגוררים בקרבת מקום לאירועים לכאלה שלא היה להם לאן לפנות. וגם לאחר שהתקיפות תמו, הציעה פייסבוק למשתמשיה את תכונת Safety Check, כדי לאפשר לאנשים לבדוק את מצבם של קרוביהם או חבריהם.

מתקפות הטרור בפריז הוכיחו שוב שהעובדה שקיימת תקשורת בין אנשים בזמן אסון היא גורם מכריע הן עבור כוחות ההצלה והן עבור הנפגעים. מצד שני, כאמור, הן הבליטו שוב צדדים טובים פחות באדם וברשתות החברתיות.