שי בסון, מנמ"ר מגדל: "אנחנו מחליפים מנוע תוך כדי נסיעה"

"המוסדות הפיננסיים צריכים היום להשתנות כדי להגיב לשינויים החלים בעולם הבנקאות. אחת הדרכים לעשות זאת היא לאמץ פתרונות יצירתיים שמפותחים על ידי סטארט-אפים בתחום הפינטק. אני מרים את הכפפה ומציע לסטארט-אפים בתחומים הרלוונטיים להתפתח יחד איתנו". כך אמר שי בסון, מנמ"ר מגדל.

בסון דיבר בפאנל במסגרת כנס FinTech@ShowCase בהפקת אנשים ומחשבים שהתקיים אתמול (ד') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים ויהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה.

"מגדל היא גוף פיננסי שמנהל למעלה מ-200 מיליארד שקלים של הציבור. אני מתכוון ליזום עם אחד הבנקים הגדולים סוג של קרן שתסייע לסטארט-אפים ישראלים ותהווה סוג של חממה שתפתח אותם לעולם הגדול", אמר.

הוא הוסיף כי "אם יזמים במדינת ישראל מעוניינים להגדיל את סיכויי ההצלחה, העולם הפיננסי – בנקאות, חברות הביטוח, בתי ההשקעות וכו', הם אולי החממה הכי טובה שיכולה להיות לצמיחה כזו. סטארט-אפים יכולים להביא חדשנות ולספק ערך עסקי בתחומי שירות, תפעול, השקעות ומכירות".

לדברי בסון, "תחום נוסף בו נדרשת חדשנות הוא תחום הסייבר. מדינת ישראל בכלל והמגזר הפיננסי בפרט הם מטרה מסומנת גם בתוכניות העבודה של גופי התקפות סייבר במדינות אחרות, ארגוני טרור וגם האקרים שמטרתם הונאה. האיומים גדלים אקספוננציאלית. המוצרים הבשלים נותנים לנו עקומות נמוכות. רק חדשנות של סטארט-אפים תוכל לאפשר לנו להדביק את העקומה המעריכית ולחסן את ערוצי הכניסה לארגון, כדי לאפשר את הטרנזקציות הדיגיטליות."

המשרתים של הארגון

רונן זרצקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות בישראכרט, שהנחה את הפאנל, אמר כי "כאשר חברת סטארט-אפ מגיעה לארגון גדול, ישנם קשיים משני הצדדים. לחברה יש אנשי תוכנה, מערכות, אנשים עם פוזיציה בכל התהליך שאולי השינוי עשוי לאיים עליהם. בנוסף, קיימים מאבקים בתוך הארגון".

רונן זרצקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות בישראכרט. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

"לפני שנים היינו בעולם המיינפריים, ולכל היותר התחדשנו כשעברנו לגישת שרת לקוח – היינו המשרתים של הארגון, ומצד שני היו אנשי השיווק שהתמקדו בפוסטרים", אמר זרצקי. "נוצר אזור חדש שאנשי ה-IT ואנשי השיווק לא היו בו. שניהם רצו לתפוס אותו. כל אחד רוצה לייצר החלטות לצד השני ולקבוע איך החברה תיראה. לתוך העולם הזה מגיעים סטארט-אפים, וגם הדבר הזה יוצר קונפליקט. כשסטארט-אפיסט נכנס לארגון, השפה שלהם איננה שפה משותפת".

זרצקי הסביר כי "סטארט-אפ מוצלח מביא עימו רעיון פורץ דרך, מעוף חזון, קלות יישום ראשונית, ניצוץ בעיניים – אבל גם עלול לגלות חוסר הבנה אמיתי בתחום אליו נכנס, כי הוא מתמחה בתחום ספציפי, או חוסר הבנת השותף שצריך לאמץ, חוסר הבנת יחסי הכוחות בארגון, יש לו נאיביות עסקית, חוסר הבנה תשתיתי, חלוקת עבודה לא ברורה וחוסר הבנה שיווקי".

"בישרכארט הכנסנו סטארט-אפים – חלקם הצליחו וחלקם לא", ציין. "כך למשל היתה חברה שפיתחה מנוע חוקים סטטיסטי לאיתור נסיונות הונאה בשוברים של עסקאות בכרטיס אשראי. המערכת לא עמדה באחוזי ההצלחה הרצויים ובמקומה שופרה המערכת הקיימת".

בין ההצלחות אותן מנה זרצקי יש את "Personetics, נציג חכם וירטואלי אמיתי ולומד. עשרות אלפי פניות למוקד שנענות על ידי הנציג החכם וכך נחסך הצורך במוקדנים, הידועים כמשאב יקר לארגון. גם CallVU, סטארט-אפ שמעביר אותנו מהעולם האנלוגי אל הדיגיטלי. מציג על הסמארטפון את האופציות במקום להתחיל לנווט בתוך ה-ICR, וגם מקצר  תהליכים. זרצקי ממשיך ומציג חברה נוספת – "KitLocate העוסקת בזיהוי מקור העסקות, אשר נמכרה מאוחר יותר ב-10 מיליון דולר לאוליגרך רוסי, וגם אנחנו היינו מושקעים בה ועשינו אקזיט. כמו כן עשינו גם פרויקט משותף עם וריפון (VeriFone) – נקודת קצה לאולמות חתונות (EASY2GIVE) שתאפשר לאורחים לתת מתנה באשראי ולחסוך סיכונים מבעלי השמחה".

המלצות לסטארט-אפיסט

לסיכום נתן זרצקי טיפים לסטארט-אפיסט המתחיל: "מפה את הארגון – מי אוהב סטארט-אפים? מי יתחבר יותר טוב לרעיון? האם זה איש השיווק, איש המסחר, או סמנכ"ל הטכנולוגיות; הכן מצגת ראשונית מוכרת; הצג תמונה אמיתית לשותף העסקי; שדר שקיפות ופתיחות; הגדר יעדים ברורים; שדר שותפות עסקית כבסיס למוטיבציה הדדית; נהל מעקב כמו לכל פרויקט". עוד מציע זרצקי לעמיתיו שלא לחפש את החדשנות בכנסים בפריז. "אירופה איננה גורם מתקדם, דווקא הכנסים במזרח הרחוק עדיפים כי שם מוקד ההתרחשות כיום".