"ישראל מובילה טכנולוגית – אך לא מוכנה מספיק לחירום"

"ישראל מובילה בהרבה מאוד תחומים בכל מה שקשור לטכנולוגיות, פיתוח וסטארט-אפים, אבל היא לא מפותחת בכל מה שקשור למוכנות לחירום. בשונה ממדינות רבות בעולם, הרציפות התפקודית וההמשכיות העסקית לא נכנסו כאן כחלק מהרגולציה – וזה צריך להיעשות", כך אמר שלומי אדר, מנכ"ל שלומי אדר ושות'.

הוא ציין את הבעייתיות בנושא זה בכל מה שקשור למתווה הגז. "אי אפשר להטיל על נובל אנרג'י חובה להפעיל את אסדות הגז בשעת חירום, כי הם לא אזרחים ישראליים", אמר. אדר הוסיף כי "חשוב שהאנשים בארגונים שבונים תוכניות היערכות לחירום והמשכיות עסקית יבינו שבמקרה חירום – הם לבד לחלוטין".

אדר דיבר בכנס BCP/DRP של אנשים ומחשבים, שעסק בהתאוששות מאסון ורציפות תפקודית של ארגונים. הכנס נערך באחרונה ב-yes Planet בראשון לציון, לעיני מאות משתתפים ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"חלק גדול, אם לא כל 9,000 המפעלים החיוניים בישראל, לא עומדים בתקן לשעת חירום", הזהיר אדר. "אם תהיה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה, סביר להניח שהם יקרסו".

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

אייל ברנע, משנה למנכ"ל טופ סולושנס. צילום: קובי קנטור

הוא אמר כי "הראייה של החברה שלנו מקיפה את כל אירועי החירום. בנינו מודל שמדבר על היערכות בשגרה; מהלך המעבר משגרה למצב חירום; פעילות בעת מצב חירום; תפקוד בעלי תפקידים קריטיים לארגון ופעילות מול גורמים חיצוניים; וניהול הארגון בתנאי אי ודאות, זמניים או מתמשכים. ארגון שלא יפעל לפי המודל הזה – יהיה בבעיה".

היערכות לחירום – ההיבט הטכנולוגי

אייל ברנע, משנה למנכ"ל טופ סולושנס, המשיך את דבריו של אדר ועסק בהיבטים הטכנולוגיים של היערכות לחירום. "הנושא הטכנולוגי הוא אחד המשמעותיים ביותר בתהליך", אמר, "וצריך להפוך אותו ממשהו שעל הנייר לפעולה".

איך עושים זאת? שאל והשיב: "ראשית, יש להגדיר מה צריך לעשות בעת מעבר לחירום, מי צריך לבצע את זה ומתי בדיוק. לאחר מכן יש לבדוק איפה נקודות הכשל והסיכונים, לפי תרחישי הייחוס הרלוונטיים. יש סט ארוך של משימות שצריכים לבצע ביממה או שתיים הראשונות לאחר המעבר לחירום. לכן, אני מציע לארגונים לבצע סקר מקדים. ללמוד את תוצאותיו ולתרגם אותן לתוכנית עבודה".

"אנחנו יודעים להפוך את המשימות לשעת חירום לאוטומטיות במערכת המחשובית", העיד ברנע על טופ סולושנס. "זה מסייע לוודא שכל בעלי התפקידים הרלוונטיים יבצעו את המשימות שלהם בשעת חירום".

"אם ארגון מתנהל נכון יותר מהמתחרים שלו במצב חירום – יש כאן הזדמנות עסקית. תרגול יוביל למעבר טוב יותר משגרה לחירום – ולהפך", סיכם ברנע.