ריק קפלן, יבמ: "ווטסון הוא לא מחשב, אלא בן אדם"

"אנחנו, ביבמ (IBM), לא מתייחסים לווטסון (Watson) כאל מחשב, אלא בתור בן אדם. ג'יני רומטי, מנכ"לית החברה, קוראת לו He. הוא דומה לד"ר ווטסון משרלוק הולמס, במובן הזה שכמו שעוזרו של הבלש המפורסם מסייע לו, כך ווטסון מסייע לנו", אמר ריק קפלן, מנכ"ל יבמ ישראל.

קפלן אמר את הדברים בכנס בינה מלאכותית שערך באחרונה מכון צבי מיתר לחדשנות ולטכנולוגיה בבית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה.

ווטסון. צילום: ויקיפדיה

הוא דיבר על היכולות של ווטסון ואמר כי "הוא צריך להתמודד עם הררי מידע. בשנתיים האחרונות נוצר יותר מידע מאשר בכל ההיסטוריה האנושית. כדי לתת עצה ליועץ השקעות, למשל, עליו לקרוא מיליוני דפים בכל זמן נתון, ולנתח כל מנייה ואיגרת חוב".

כחלק מדבריו סיפר קפלן בקצרה על ההיסטוריה של ווטסון. "לפני כ-10 שנים נכנס מי שהיה אז מנכ"ל יבמ, סם פלמיסאנו, לחטיבת המחקר והבטיח לה תקציב מיוחד אם תבנה משהו שלא היה קיים עד אז. אנשי החטיבה החליטו לעשות את מה שאנשי מדעי המחשב רצו לעשות במשך דורות – מכונת שאלות ותשובות. כך נולד ווטסון", אמר.

בהמשך הוא התייחס לאחד המהלכים המפורסמים בהיסטוריה של מחשב העל מבית הענק הכחול – שיתופו בשעשועון הטריוויה ג'פארדי (שבגרסה הישראלית נקראה מלך הטריוויה), שם הוא ניצח את אלופי האלופים של התוכנית. "הרעיון לשתף אותו בג'פארדי נבע מרצונם של אנשי יבמ להראות שהמחשב לא רק מדקלם תשובות, אלא מבצע ניתוחים והקשרים בתוך שנייה", אמר קפלן.

"שנה לפני ההופעה המדוברת בטלוויזיה פלמיסאנו כמעט ביטל את הפרויקט, מאחר שלקח לווטסון 3-4 דקות לענות על שאלות, והתוכנית דורשת תשובה בתוך שנייה. אמרו לו: 'אל תדאג, המכונה לומדת, ובתוך שנה היא תגיע לתשובות בתוך שנייה' – וכך היה", ציין.

קפלן התייחס לעתיד של מחשב העל ואמר כי "בקרוב נוכל לתכנן נסיעות בעזרת Wayblazer – שותף באקו-סיסטם של ווטסון. נוכל לשאול שאלה חופשית, למשל על סוג טיול שנרצה לצאת אליו, והוא ינתח את הבקשה וייתן לנו תשובה מקיפה, עם מידע על כרטיסי טיסה, מלונות, כרטיסי כניסה לאתרים וכדומה".

ד"ר מיכל רוזן-צבי, מנהלת בכירה במחלקת הלמידה החישובית במעבדת המחקר של יבמ ישראל. צילום: עדי כהן צדק

"ווטסון זמין כיום למפתחים בכל העולם, הוא יותר מאשר רק שאלות ותשובות. יש הרבה סטארט-אפים בישראל שעובדים עם ווטסון. הטכנולוגיה מתקדמת ואנחנו עושים דברים מופלאים", סיכם קפלן.

ווטסון, יבמ ועולם הבריאות

ד"ר מיכל רוזן-צבי, מנהלת בכירה במחלקת הלמידה החישובית במעבדת המחקר של יבמ ישראל, התמקדה בפועלו של מחשב העל בתחום זה. "לאחר הניצחון של ווטסון בג'פארדי פנו אלינו חברות וארגונים מעולם הבריאות, ושאלו איך נוכל לעזור להם ולהגדיל את תוחלת החיים מעבר לעלייה המרשימה שנרשמה ב-50 השנים האחרונות", אמרה.

"עולם הבריאות, כפי שהוא כיום במקומות רבים בעולם, בהם ישראל וארצות הברית, הוא עולם מפורר – יש רכיבים רבים שבנויים כל אחד בנפרד. בישראל המצב יחסית טוב, כי קופות החולים הן גם חברת הביטוח וגם ספקיות הבריאות, אבל עדיין קשה להעביר תיק רפואי בין בתי החולים לקופות החולים", לדברי רוזן-צבי.

היא ציינה כי "מערכת קוגניטיבית שתספק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר לחולה צריכה לאחד את כל הרכיבים הללו, וקודם כל את התיק הרפואי שלו, את המידע הקליני על כל המחלות, ואת הקשר בין מזג האוויר ואיכותו לבין המחלה, למשל במחלות עור ונשימה".

"אתגר המידע בעולם הבריאות והעברתו הוא יעד שרומטי שמה ליבמ", אמרה רוזן-צבי. היא הדגישה כי "בשנה האחרונה רכשנו כמה חברות רלוונטיות במיליארדי דולרים ויצרנו שותפויות, בין היתר עם טוויטר (Twitter) ומדטרוניקס".