משפיעני הרשת: איך תיראה המציאות התקשורתית בעוד חמש שנים?

"אנו חיים בבועה תודעתית, ונחשפים ברשת רק למה שהחברים שלנו חושבים ועל מה הם מדברים. זה יגרום לכך שבעתיד הלא רחוק אפגוש מישהו ברחוב ולא יהיה לי שום נושא שיחה משותף איתו, כי אני בכלל לא אבין מאיזה עולם הוא מגיע. אנחנו חייבים להיות מודעים לזה ולשבור את הבועה התודעתית. אנחנו חייבים להיחשף למגוון דעות". כך אומר דרור גלוברמן, מגיש התוכנית "אנשים" בערוץ 2 ועורך אתר הטכנולוגיה נקסטר.

גלוברמן התארח במפגש עם סטודנטים בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, במסגרת התוכנית "מפגשים עם התעשייה" שצולמה באולפן הטלוויזיה של בית הספר. בדיון השתתפו גם יסמין לוי, סגנית עורך ראשי בחורים ברשת, נועם פתחי, קופירייטר ואיש רשת בולט וג'ני קפלן, מאמנת כושר בעלת בלוג מצליח. את המפגש הנחתה נילי שטיינפלד, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית באוניברסיטה.

גלוברמן ציין עוד כי רמת ההשפעה של כלי התקשורת המסורתיים פחתה הודות לרשת, אך אנו עדיין אנו תלויים בהם לקבלת מידע. בתשובה לשאלה על מעמדם של "כוכבי רשת" והפיכתם למובילי דעה אמר פתחי כי "מדובר בנושא שעוד בחיתולים ולכן יש בזה הרבה ניסוי וטעייה. מצד אחד, אני מבין את גודל האחריות כאשר יש לך כמות גדולה של עוקבים, אבל מצד שני, אנשים צריכים להבין שאני לא יכול להחליף את כלי התקשורת הקלאסיים. להם יש את כל האינפורמציה". לדבריו, אחת הסיבות לכך שגולשים נחשפים לפוסטים שלו ושל עמיתיו היא הצמא לתקשורת אחרת, שכן רבים חשים שהתקשורת שמאלנית ולא משקפת את הדעות של רוב הציבור. "אם התקשורת היתה מאוזנת יותר, אני הייתי מקבל פחות חשיפה", אמר פתחי.

המניע העיקרי – אהבת קהל והרצון לקבל חיבוק אוהד

בכל הנוגע למה שמניע את פעילותו הנרחבת בפייסבוק (Facebook) אמר פתחי כי "מכיוון שבאתי מעולם של קופירייטר, אני מעיד על עצמי שהמניע העיקרי הוא אהבת קהל והרצון לקבל חיבוק אוהד. יש בי רצון להצחיק וגם רצון להשפיע. בנוסף, מכיוון שאני מגיע מהצד הימני של המפה יש בי רצון להעלות לסדר היום נושאים שבעיני לא מקבלים מספיק חשיפה בתקשורת הממסדית. בעיקר אני רואה בזירה הזאת מקום בו אפשר להעלות מגוון דעות ולקבל חשיפה רבה יותר. אם בעבר הייתי יושב בפאב בתל אביב ומתווכח ויכוחים פוליטיים עם אנשים, היום אני עושה את זה ברשת החברתית ומגיע ליותר אנשים".

"אני מרגישה שיש לי אחריות ושאני עושה משהו שמשנה חיים של אנשים", אמרה קפלן. "בתחילת דרכי בבלוג, קיבלתי הרבה פידבקים חיוביים מאנשים שגילו את עצמם ואת גופם מחדש בזכות הפוסטים שהעליתי, וזה גרם לי לחוויית שליחות".

על עיוותי המציאות ברשת אמר גלוברמן כי "אנחנו צריכים לזכור שהרשת כיום מציגה רק את הקיצוניים – הם מקבלים הכי הרבה חשיפה. הדבר מוביל לכך שאדם שפותח את הפייסבוק חושב שיש רק את הקצוות, אין במה לרוב המתון. חייבים לזכור שמדובר במצג שווא".

מסתירים את המצוקות

על עיוות אחר אמרה לוי כי אנשים נוטים להחצין ברשת דברים חיוביים ויפים בחיים שלהם, אך מסתירים בדרך כלל את המצוקות. "העליתי אמנם בעבר פוסטים על דברים קשים שקרו לי, אבל בנושאים הללו אתה לא משתף עד הסוף. בנוסף, אנשים אוהבים להזדהות גם עם דברים קשים, אבל הם לא מחפשים להתבאס. כדי שאנשים ילחצו על לייק, גם הדברים הקשים חייבים להיות עם הפי-אנד". לוי סיפרה כי הפוסטים שפרסמה באתר הביאו לשיחת טלפון מפתיעה מדב איכנוולד, מנכ"ל הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, אשר הציע לה לכתוב ספר. היא נענתה לאתגר ויחד עם גל מור כתבה את הספר "נטופיה".

במהלך הדיון עלתה גם סוגיית תרבות השיח ברשת, והלשון הבוטה שבה עושים חלק מהכותבים ובעיקר המגיבים. "קשה להתעסק עם אנשים שמקללים בדף שלי", אמרה לוי. "אני מנסה לשמור על תרבות דיון, אבל אי אפשר למחוק כל הזמן ומתישהו אני נהפכת למעין גננת". פתחי הוסיף ואמר כי "כשמתחילים קללות בתגובה לפוסטים שלי, אנשים מתלוננים למה אני לא מוחק. אבל אנשים צריכים להבין שאני לא עובד בפייסבוק. אני מעלה פוסטים בין פגישת עבודה אחת לאחרת, אין לי זמן לשבת ולמחוק תגובות כל היום. בנוסף, יש ניסיון להסיט את הדיון התקשורתי לקללות ברשת. אם אני כותב פוסט עם ביקורת על אולפן שישי, למה מתייחסים רק לתגובות על הפוסט? מה עם התמודדות עניינית עם הביקורת שאני מעלה? זאת בריחה מהדיון האמיתי".

העולם משתנה כל הזמן וזה לא הולך להיפסק

עוד אמר פתחי כי "יש הרבה אלימות ברשת. צריך להימנע ממנה, אך גם להסתכל עליה בעירבון מוגבל. אני מזהה בעיקר את הדברים החיוביים ברשת. יש סולידריות, הומור חינם וכן הלאה. אנשים נחשפים למגוון דעות מימין ומשמאל והיחס ביניהם השתנה".

בסיום הדיון עלתה השאלה איפה הרשת החברתית תהיה בעוד שנים אחדות. "אני מבין ככל שהזמן עובר שאם אני רוצה להיות רלוונטי בעולם התקשורת עוד חמש שנים, אני חייב להפוך ליחידת תקשורת עצמאית. אני חייב להיות העורך של עצמי, צלם, כתב, ומקדם שיתופי פעולה", מסביר גלוברמן. "אנשים חושבים שהשינויים הרבים בתקשורת יפסקו בקרוב, אבל הם לא מבינים שזה הדבר היחיד שוודאי – העולם משתנה כל הזמן וזה לא הולך להיפסק".

לוי סיכמה כי "אני מפנטזת על הרשת החברתית שתגיע אחרי הפייסבוק. אני בטוחה שהיא תהיה משוכללת יותר ויהיו בה מגוון אפשרויות חדשות. בנוסף, עם הזמן מתחדדת לי העובדה שחייבים לבלות יותר זמן בחוץ. יש ברשת משהו שואב וזה הופך אותנו לנרקיסיסטיים. צריך לקחת את זה בעירבון מוגבל ולזכור שהעולם האמיתי נמצא מחוץ למחשב".