מיהם "כוכבי הרשת" של השנה?

רבים מאתנו נמצאים בפייסבוק (Facebook), חלקנו הגדול "חיים" בה, או לפחות מעבירים בה חלק לא קטן מהיום. ולמרות זאת, רק מעטים מאתנו מגיעים למעמד של "כוכבי רשת".

מה עושה גולש לכוכב רשת? קשה להגדיר זאת, אבל אם את/ה רוצה להיות אחד/ת כזה, כדאי שיהיו לך כמה דברים: כישרון כתיבה, הומור, שנינות, יכולת ליצור עניין ובאזזז, לא מעט אהבה עצמית וזמן. הרבה זמן.

אלא שגם מבין כוכבי הרשת, יש את הבולטים יותר והבולטים פחות. משהו כמו כוכבי על לעומת סלבז סוג ז'. ליקטתי כאן שלושה שאמנם לא התחילו להתבלט בפייסבוק השנה, אבל 2015 רק הוסיפה למעמד ולבולטות שלהם ברשת החברתית.

במקום השלישי: גיא גולד

מצחיקני רשת לא חסרים לנו, והם צצים כפטריות אחרי הגשם, בלי סוף. חלקם מצחיקים, חלקם שנונים, חלקם בא כוחם מלרדת על אחרים, ובגדול – כולם דורשים צומי (תשומת לב). אז מה מיוחד בגיא גולד שמנצח את חבריו המבדרים האחרים? גולד מבין שלהיות חיית רשת שצמאה למחיאות כפיים אומר שעליו לקבל בברכה גם את הסכינים. והוא מקבל אותם באהדה. אבל הוא בעיקר יודע להשתמש בכוחו לא רק כדי לצחוק על עצמו, על חיי הנישואים שלו ועל היותו אבא טרי, עם כל מה שמתלווה לכך, אלא גם כדי לעשות קצת טוב בעולם.

מקבל באהדה גם את ה-"סכינים", מקדם את ישראל ברשת. גיא גולד. צילום: העמוד שלו

אני אמנם לא עוקב אחרי כל צעד ופוסט שלו, אבל אחד הדברים המרכזיים שהוא עושה ברשתות החברתיות זה להילחם בכל מיני מכפישי ישראל או שונאים מארצות אחרות, לנסות לעשות הסברה ולא לוותר. יש בזה משהו ראוי להערצה. כפיים וחתימות זה נחמד, אבל בעיניי זה כמו שמישהו יגיד שהוא רוצה להיות מפורסם רק בשביל הפרסום. גולד, לעומת זאת, בא בגישה אחרת וראויה להערכה – לתת מעצמך הרבה יותר כי אתה יודע שיש לך את הקול.

העמוד של גיא גולד.

במקום השני: חנוך דאום

חנוך דאום אינו זר לאף אחד מאיתנו, והבחור השנון והמצחיק עם הדעות המעט קיצוניות בהחלט יכול להיות במקביל אהוב ושנוא על קהל קוראיו. אלא שהשנה, העיתונאי, הסופר וכוכב מחוברים (ועוד כמה תוכניות טלוויזיה) עשה שינוי. האם זה כי הבין שהוא זקוק לקהל אוהד בלבד? אולי בגלל תוכנית הרדיו החדשה שלו וההופעות אליהן החליט לצאת – והיה זקוק לאולמות מלאים? אין לדעת. בכל מקרה, המהלך שעשה בפייסבוק בהחלט סחף אליו אנשים רבים והפך את העמוד שלו לאחד המבוקשים והמבדרים ברשת, אם כי לא לגמרי בזכותו.

דאום נותן במה מפוצצת, אור זרקורים לבעלי הברקות ושנינויות שייתכן שאחרי שהוא מעלה אותן, הוא חושב לעצמו: אחחח, אם הייתי כותב את הפוסט קודם. לחלופין, ייתכן שההברקות האלה סתם מצחיקות אותו והוא אומר לעצמו: למה לא לתת לכותבים את הזרקור ולשתף את דבריהם עם הציבור…

אחד העמודים המבוקשים והמבדרים ברשת. חנוך דאום. צילום: העמוד שלו

מאז שהתחיל עם העניין, כמות העוקבים שסחף אחריו עלתה להפליא, ואין ספק שמאוד מצחיק לבקר אצלו. אגב, מי שיותר בעניין של לשמוע את דאום עצמו, כנראה שלא ימצא את זה בדף הפייסבוק שלו, שכן קולו (מלבד כתיבת הכותרת לסטטוס האורח) לא באמת נשמע שם יותר. מי שמחכה למוצא פיו, או מקלדתו – עדיף שת/יחפש אותו בפלטפורמות אחרות. איך שלא יהיה, בעיניי יש כאן Win-win situation.

העמוד של חנוך דאום.

במקום הראשון: רביטל ויטלזון יעקבס

אם שמה של רביטל (ה-ב' היא מכוונת) לא אומר לכם הרבה, עשו לעצמכם טובה ותיכנסו לעמוד שלה. ויטלזון יעקבס הפכה בשנה האחרונה לאחת הבולטות ברשת החברתית, בעיקר לקהל הדתי – אך ממש לא רק אליו.

כאחת שהתחילה כסטנד-אפיסטית למגזר, ואז נטשה לטובת קריירה ענפה בסטימצקי, כשתוך כדי היא מפציעה בטור שבועי במגזין מוצ"ש מבית מקור ראשון, חיידק הבמה והרצון לאהבת הקהל מעולם לא נטשו אותה. על כן לא, הייתה לה הרבה ברירה ולנסות להתבלט ברשת. ואמנם, השנה היא הפכה ממש לכוכבת על בפייסבוק.

יצרה הזדהות רבה בקרב אמהות. רביטל ויטלזון יעקבס. צילום: העמוד שלה

היא התחילה לפרסם את הטורים שכתבה בדף הפייסבוק שלה, ומאז לא הפסיקה לחפור על חייה כאמא שממש אין סיבה להעריץ אותה. בגלל זה, כנראה, היא יצרה הזדהות בקרב אמהות שונות, שהבינו שיש מישהי נהדרת שעוברת גם היא את כל הגרוע שהן עוברות והן יכולות להתכתב איתה על זה.

לאט לאט צברה ויטלזון יעקבס אוהדים, שונאים, מזדהים, קנאים וגם מאוהבים ושבורי לב. תוך כדי היא פתחה פרויקט מדליק שנקרא "פרויקט REVI", בו סקרה במשך תקופה של שנה את כל סדרות הטלוויזיה עליהן גדלה בשנות ה-80, מה שהחזיר את הגולשים (בגילאים הרלוונטיים, כמובן) אחורה בזמן, בגעגועים מטורפים ורצון להיזכר עוד ועוד.

"שיגיע ספטמבר" – רביטל ויטלזון יעקבס

בסוף אוגוסט העלתה ויטלזון יעקבס את מה שהפך אותה לחיית רשת מטורפת וסלב-על עם קבלות ובאופן סופי, כשצילמה, הפיקה, כתבה והופיעה בסרטון הווידיאו בו היא שרה שיר על הייאוש של סוף החופש הגדול. הסרטון, שנקרא "שיגיע ספטמבר", צבר יותר מ-100 אלף צפיות ביוטיוב (YouTube) בתוך 48 שעות, מה שהוביל להופעות שלה בתוכניות אירוח ומה לא. סרטון ההמשך, "בוקר", הגיח כמה חודשים מאוחר יותר, ועסק בהתארגנות ההורים בשעות הראשונות של היום. הסרטון הזה היה יותר פופולרי מקודמו, והגיע בתוך שתי יממות ליותר מרבע מיליון צפיות.

הסרטון השלישי שהעלתה, בו היא הראתה את הצדדים הפחות טובים שלה, שבר את השיא הזה: הוא זכה בזמן זהה ל-300 אלף צפיות, ועושה רושם ש-ויטלזון יעקבס לא נרגעת. הקהל שצברה הולך אחריה באדיקות, כשהיא משתמשת בכוחה התקשורתי כדי לתת הפסקות מדי פעם מההומור העצמי על היותה אמא לא מתפקדת לטובת מנטוריות למען הנשים, החיים וכל מה שיהפוך את כולנו לאנשים טובים יותר.

העמוד של רביטל ויטלזון יעקבס.