"המורה ומערכת החינוך הם המביאים להישגים – ולא הטכנולוגיה"
כך אמרה ד''ר אורה לנדא, מנהלת פדגוגית וסגנית מנהלת אגף חינוך ב-ויצ''ו העולמית ● לדבריה, "חלו כמה שינויים במערכת החינוך כיום, בהיבטי הערכת התלמידים, רמת המשמעת בכיתה, חלוקת הזמן ומעל לכל - הפדגוגיה"
"הרב קוק אמר כי 'בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור. על כל מורה להשתמש בכלים העכשוויים שברשותו על מנת להצליח במשימתו. המורה ומערכת החינוך הם המביאים להישגים, ולא הטכנולוגיה, שהיא בבחינת הכלי המסייע". כך אמרה ד"ר אורה לנדא, מנהלת פדגוגית וסגנית מנהלת אגף חינוך, ויצ"ו העולמית.
ד"ר לנדא דיברה בפאנל שנערך במסגרת EduTech 2016, הכנס והתערוכה הבינלאומית לתקשוב בחינוך. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה. הכנס מתקיים זו השנה השלישית, ואת הפאנל, שנושאו היה "קירוב פריפריה למרכז באמצעות טכנולוגיה", הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
לדבריה, "חלו כמה שינויים במערכת החינוך כיום, הן בהיבט הערכת התלמידים, רמת המשמעת בכיתה, חלוקת הזמן ומעל הכל – הפדגוגיה השתנתה".
לויצ"ו, אמרה ד"ר לנדא, "שמונה מוסדות חינוך בארץ, ששה כפרי נוער, שהם בית ספר תיכון במשולב עם פנימיה – בתי הספר הטרוגניים", אמרה. "ויצ"ו מדברת על שוויון הזדמנויות בחינוך, לא כסיסמה – אלא כיעד להגיע לאחרון התלמידים. יש לנו במערכת כ-6,000 תלמידים, מהם אלף בפנימיות. המיקוד שלנו הוא על אותם אלף תלמידי פנימיות ועוד 150 תלמידי חינוך מיוחד, אותם ילדי פריפריה חברתית, בעלי פערים ענקיים – בגלל נסיבות חייהם".
"הצטרפנו לתכנית של קרן אתנה", אמרה ד"ר לנדא. "במסגרת התוכנית חילקנו 500 מחשבים. השקענו רבות בתקשוב. תכנית זו כוללת מחשב לכל מורה – אבל כל בית הספר מתחבר לרשת האינטרנט. יש מקרן בכל כיתה, נערכת השתלמות לכל מורה. זה מהפך דרמטי, אשר השפיע על תרבות ההוראה והביא להוראה אחרת".
"הקרקע היתה פוריה להנבטת התכנית ולהצלחתה", סיכמה. "התכנית היא מקיפה. ברגע שהמורה מתחיל להיות אוריין מחשב, הוא יודע להקרין זאת לתלמידים. כך מבוצעות עבודות חקר באופן של עבודת צוות".
ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית ומנהלת פדגוגית של רשת עמל, אמרה כי "הפער הדיגיטלי נוצר בגלל ההבדלים בבתים של התלמידים, ונובע ממה שכל אחד מהם מקבל בביתו, בין אם המדובר בפריפריה גיאוגרפית או חברתית".
"תפקידנו כמערכת חינוכית עם פריסה בכל הארץ, הוא לתת לתלמידים שאין להם", אמרה ד"ר אשכנזי. "אנו עושים זאת על בסיס תהליך רב-שלבי. בשלב הראשון נדרש לשנות את אופי הפדגוגיה והלמידה: תלמידים לא יכולים עוד לשבת בדרך הרגילה בה אנו יושבים וישבנו. הכנסנו למידה ניידת, שונה, למידה מגוונת הכוללת למידת חקר".
בדרך זו, אמרה ד"ר אשכנזי, "תלמידים נחשפים בפני עולם שלם. זה פותח להם וגם למורים צוהר לעולם חדש. נוצרים קשרים מקוונים בין התלמידים. יש סוגי למידה שונים, לרבות חיבור לרשתות חברתיות".
כך, אמרה, "כבר אין זה משנה האם התלמיד נמצא בצפת או לומד בתל אביב. כל מי שלומד עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, והוא מקבל יכולות להיכנס לעולם זה". היא הביאה דוגמה לתלמיד שגילה תחרות מסוימת, הביא לכך שהשתתף בה, עם פתרון לבעיה. "ילדי הפריפריה הם אורייני מחשב", ציינה. "הם יודעים לחפש, להגיע לרמה בינלאומית, לפתח מוצר".
"ההפרדה בין הפריפריה למרכז היא מלאכותית", סיכמה ד"ר אשכנזי. "ההפרדה הזו הולכת ומטשטשת. הכל מתחיל במורים – אנו מכשירים ומלווים אותם, כאשר התלמידים הם המחפשים את הידע. אנו נכנסים לעולם בו המקצועות הולכים ומשתנים, אנו נותנים להם כישורים רכים, אוריינות וכלים, על מנת שהם יוכלו לדבר, לחפש, לייצג את הנושא הנלמד באופן מבוסס מחשב – ומעמיק".
ד"ר דפנה רביב, מנהלת תיכון וירטואלי, מט"ח, אמרה כי "המטרה היא קידום תלמידי הפריפריה ומתן הזדמנות שווה לכל תלמיד". תיכון וירטואלי, הסבירה, היא האמצעי למימוש המגמה "ההולכת ומתרחבת בעולם כמי שיכול להוות מנוף לצמצום פערים חברתיים. התיכון הווירטואלי הוקם על מנת להגדיל את מספר התלמידים הלומדים את מקצועות המתמטיקה והפיזיקה. שם זה החל – ולא נגמר".
"הכישורים בלמידה המקוונת הם המהותיים", אמרה, "והם כוללים, בין השאר, ניהול השקעות, פעילות בסביבה מבוזרת ולקיחת אחריות. מדובר בניצול הפוטנציאל הקיים בקרב התלמידים. אחת הדרכים היצירתיות שמערכת החינוך יכולה לשבור את גבולות הזמן, המקום והמסגרת המסורתית של בתי הספר – היא בלמידה המקוונת. בתיכון וירטואלי, אחד היעדים הוא לבחור מורים מובילים בארץ, ולדעת לכוונם גם לפריפריה".
התכנית, אמרה ד"ר רביב, "נכנסה לתוך ליבת בית הספר, במקצועות הכי מורכבים במערכת החינוך. התלמידים הולכים לחדר מחשב, מתחברים לכיתה ושוברים את מקום הלימוד – כי הם יכולים ללמוד עם תלמידים ממגזרים שונים. כך מתבטל הפיצול במערכת החינוך".
"בסופו של דבר", סיכמה, "המטרה המרכזית היא לפתח כישורים של לקיחת אחריות ומוטיבציה. לתכנית זו יש יעדים ברורים: כך, יש כבר 800 לומדי מתמטיקה ופיזיקה חמש יחידות. אחד הדברים החשובים הוא ניטור, מדידה ובחינת תהליכי המדידה עם נתונים שונים, לרבות גם ההישגים לבגרות. והתוצאות מדברות: בשנה שעברה, מחזור בן 120 תלמידים, סיים את התכנית עם ציון מעל הממוצע הארצי".
תגובות
(0)