משרד האוצר: "מעמדה של ישראל כמובילת חדשנות נשחק"
באוצר מציינים כי "בשנים האחרונות ניכרת האטה בפעילות מגזר ההיי-טק" ומזהירים שאם לא יימצא פתרון לבעיית המחסור בכוח אדם, המצב עלול להידרדר
ההיי-טק – כבר לא הקטר של המשק? נתונים שפרסם היום (א') משרד האוצר מעידים על מגמה של האטה בענף בישראל ומעמידים את התואר הזה בסימן שאלה.
בסקירה השבועית ששלח המשרד הוא התמקד הפעם בענף ההיי-טק. הסקירה כוללת סיכום של נתונים, שחלק ניכר מהם התפרסם בעבר, וחלקם אף נכון ל-2014. לצד הנתונים כתבו אנשי האוצר כי "בשנים האחרונות ניכרת האטה בפעילות המגזר (למעט פעילות הסטארט-אפים הממומנים על ידי קרנות ההון-סיכון). ההאטה באה לידי ביטוי בשחיקת מעמדה של ישראל כמובילה בתחום החדשנות".
כך, מציינים באוצר שישראל ירדה למקום ה-22 במדד החדשנות של WIPO. שווייץ הגיעה למקום הראשון במדד זה, כשאחריה בריטניה, שבדיה, הולנד וארצות הברית. עוטפות את ישראל צרפת במקום ה-21 ואסטוניה במקום ה-23.
על פי משרד האוצר, "האתגרים העומדים בפני המגזר מתמקדים בהיצע כוח אדם מיומן". לדבריהם, הבעיה לא תיפתר אם לא תהיה מדיניות כוללת. בינתיים, הנתונים מעידים כי בשנים הקרובות עלולה להיות החמרה במחסור, שכן מספר מקבלי התארים בתחומי המדעים נמצא בירידה מתמדת, וב-2013 ירד בפעם הראשונה מתחת לממוצע של ה-OECD (ב-2014 הוא שוב עלה מעליו, במקצת). הוא עומד, נכון לנתונים האחרונים, על כ-9% מכלל מקבלי התארים.
נתונים נוספים מראים ששיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח בישראל כאחוז מהתוצר נמצא במקום השני מבין מדינות ה-OECD, ועומד על 4.1%. לפניה נמצאת רק דרום קוריאה, עם 4.3%. השכר הממוצע בארצות הברית במגזרי ההיי-טק השונים היה גבוה ב-2014 מאשר בישראל (ראו הגרפים למטה).
נתונים נוספים מראים שמספר השכירים בהיי-טק עלה בשנה המדווחת, 2014, ל-283,300, והם מהווים 12.1% מכלל השכירים במגזר העסקי בארץ. 37% מכלל השכירים בהיי-טק מגיעים ממגזר התוכנה, 26% מהאלקטרוניקה והמחשבים, 12% מהתקשורת, 11% מהמחקר והפיתוח והיתר מכלי הטיס ומהתרופות.
כפי שכבר פורסם, תרומת ההיי-טק לייצוא הישראלי גדלה ב-2015 – הן מבחינת שיעורו והן נומינלית. הענף היווה אשתקד 39.1% מכלל הייצוא מהארץ, בסכום של קרוב ל-40 מיליארד דולר. 37% מייצוא ההיי-טק נרשם במגזר התוכנה, כשלאחריו האלקטרוניקה והמחשבים עם 24%, המחקר והפיתוח עם 16%, התקשורת עם 10% ואחרונים כלי הטיס והתרופות. בנוסף, ב-2014 חזר ההיי-טק לתרום לצמיחה של המשק, לאחר שב-2013 הוא היווה מקור קל להאטה.
בצד החיובי נמצאים גם הסטארט-אפים, לפחות אלה מהם המגובים הון-סיכון. הסקירה מציינת את הנתונים שפרסמה IVC לפיהם הקרנות הללו השקיעו בסטארט-אפים ישראליים 4.43 מיליארד דולר ב-2015 לעומת 3.42 מיליארד ב-2014. שיעור המשקיעים הישראליים ירד מעט – מ-17% ל-15%. בהתאם, שיעור המשקיעים מחו"ל עלה מ-83% ל-85%.
1. אותי מעניין מה חלקה של הממשלה נטו (לאחר החזר התעשיות) בשיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח בישראל כאחוז מהתוצר, בתוך ה- 4.1%. ובהשוואה ל- OECD. (הערכתי פחות מ-1%) 2. אני מניח שחלקה של הממשלה ממשיך להיות קטן, ביחס להשקעות הסקטור הפרטי. 3. צריך להבין שכדי ליצור פריצות דרך משמעותיות, בתנאי אי וודאות כספיים וטכנולוגיים, חייבת הממשלה להגדיל את חלקה בתקציב המו"פ. הערכתי שהסקטור הפרטי משקיע במו"פ ממקורותיו, מעל ומעבר בהשוואה לסקטור הפרטי במדינות -OECD. אי אפשר לבסס אסטרטגיה לאומית על בסיס של קרנות הון בלבד. ללוא פריצות דרך טכנולוגיות הנגזרות מהשקעות במו"פ בתנאי אי וודאות, מצבה של ישראל ילך ויחמיר. 4. התוצאות כפי שהובאו בכתבה לא הפתיעו אותי. התעשייה בישראל משקיעה במו"פ ממקורותיה, הרבה יותר מחברות במדינות ה-OECD. רצוי לחקור את הנושא לעומק ולא להתרברב במספר 4.1%.