"העולם הולך לעבר טכנולוגיית תקשורת נתונים אמינה בקצב גבוה"

"יותר ויותר ארגונים עוברים לטכנולוגיית תקשורת נתונים אמינה ובקצב גבוה. הביקוש למוצרים בתחום גדל, וימשיך לגדול", כך אמר קובי אלפסי מצוות הפיתוח בפייברנט (FiberNet) ישראל. אלפסי דיבר בכנס Data Center 2016 של אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (ד') באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מומחים ואנשי מקצוע בתחום. מוביל התכנים של האירוע היה מני רוזנר, מנכ"ל מ.ש.ר הנדסה ופיתוח, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. דבריו של אלפסי בכנס נשאו את הכותרת "פתרונות אופטיים – הדור הבא". הוא ציין כי פייברנט קיימת כבר 23 שנים ונחשבת חלוצה בעולם הסיבים האופטיים. החברה מציעה מגוון פתרונות בתחומים שונים, בהם עולם הדטה סנטרים, שעונים לדרישות ולצרכים של ארגונים. עוד אמר אלפסי כי "עולם הדטה סנטרים מציב בפנינו מספר אתגרים. על ארגונים בתחום להציע פתרון אמין ויציב, תוך שמירה על יעילות אנרגטית שמעניקה חסכון במקום, בחדרים ובארונות תקשורת. כמו כן, עליהם לתת פתרון לדרישה לקצב תעבורה הולך וגדל, כמו גם לשירות 24 שעות ביממה, תוך מינימום זמן השבתה". הוא ציין כי לפי תחזיות שפרסמה סיסקו (Cisco), שיעור קצב תעבורת ה-IP השנתי יגדל עד 2019 מ-3.4 זטה-ביט ל-10.4 זטה-ביט. כמו כן, עומסי העבודה והצפיפות בדטה סנטרים יעלו מ-14% ב-2014 ל-86% ב-2019. אלפסי אמר כי "עומסי עבודה מוגדרים כיכולת לביצוע מדידה למשאב או למשאבי מחשב וירטואליים או פיזיים, כולל יכולת אחסון, והצפיפות היא חישוב ממוצע של מספר עומסי העבודה של שרת פיזי אחד". בהמשך ציטט אלפסי נתון נוסף לפיו הצפיפות של הדטה סנטרים מבוססי הענן תגדל מ-5.1 ב-2014 ל-8.4 ב-2019, בעוד שבמרכזי הנתונים המסורתיים הגידול יהיה מתון יותר – מ-2 ל-3.2. לדבריו, "הגידול המשמעותי ביותר של התעבורה יהיה במזרח התיכון ובאפריקה – 41%, לעומת 38% במרכז ובמזרח אירופה ו-33% בצפון אמריקה". "כאשר נראה מהו יעד התעבורה בדטה סנטרים לאחר שקלול של שלושה סוגי תעבורה – מהמשתמש למרכז הנתונים, מדטה סנטר אחד לאחר או בתוך הדטה סנטר – נבחין שרוב התעבורה נשארת בתוך מרכז הנתונים", אמר. כן ציין אלפסי כי "לפי מספר ארגונים, עד 2020 יוספו עוד כמה מהירויות מבוססות סיב בודד, לגבהים של 25, 100 ואף 400 ג'יגה-ביט לשנייה. גם ארגון התקינה IEEE מתיישר עם הדרישות ההולכות וגוברות, ומציג תקנים המבססים את דרישה לקצביים יותר מהירים, כגון 10, 40 ו-100 ג'יגה-ביט לשנייה, וקבוצת לימוד ל-400 ג'יגה-ביט לשנייה". לסיום אמר אלפסי כי "פתרונות ה-Star של פייברנט מהווים פתרונות מודולריים לקצביים גבוהים – מ-1 ועד ל-400 ג'יגה-ביט לשנייה, ומעבר בצפיפות גבוהה. הם מעניקים לארגון יעילות וחסכון של כ-60% בשטח רצפה, שמוביל לחיסכון משמעותי בעלויות. זאת, תוך ניצול כל הסיבים בכבלי התשתית עם ניהול כבילה מובנה – לקיצור זמן העבודה ולתמיכה בשינויים".

כך הוקמו הדטה סנטרים החדשים של בנק הפועלים

בהמשך הציג אבי בן שושן מבנק הפועלים סיפור לקוח – הקמת שני דטה סנטרים לבנק בעמק חפר, במקום מרכזי הנתונים הקיימים שלו ברחובות ארלוזורוב ואלנבי בתל אביב. בן שושן, שניהל את הפרויקט, ציין כי הוא זכה לשם רותם, נגמר בזמן ועמד ביעד התקציב שלו. ביצוע הפרויקט הוטל על חטיבת הטכנולוגיה והמחשוב ועל אגף התשתיות של הבנק.

אבי בן שושן, מנהל פרויקט רותם בבנק הפועלים. צילום: קובי קנטור

"המטרה הייתה להקים מתקן מחשבים מודרני בעמק חפר במקום שני המתקנים בתל אביב", אמר. "עברנו משני מתקנים לשלושה, מכיוון שבעמק חפר יש שני מתקנים בתוך האתר, ואתר ה-DR נשאר ברחוב אלנבי בתל אביב". לדבריו, "המתקן מיועד להיות פלטפורמה ללקוחות בנק הפועלים בארץ ובעולם, פלטפורמה ותשתית לשירותי מחשוב פנים בנקאיים ולתת שירותים להנהלה הראשית, לחטיבות ולסניפים בישראל ובחו"ל". בן שושן ציין כי "הסתמכנו על סטנדרטים בינלאומיים. רצינו משך הגירה קצר ככל הניתן. ההגירה עתידה להסתיים במהלך הרבעון הנוכחי, כאשר הייזום שלו החל ברבעון הראשון של 2012". הוא הוסיף ש-"רוב ההגירה היא לוגית – העברת כל המידע דרך התשתיות האופטיות. מדובר בהגירה של מערכות התשתית, סביבת הפיתוח, מערכות בקריטיות נמוכה, ליבת העסקים, מערכות התקשורת וסביבת האינטרנט. עד כה היא עברה ללא השבתות". בהמשך פירט בן שושן על המבנה: "גודלו – כ-10,000 מ"ר, ומדובר במתקן האזרחי המוגן ביותר בישראל, עם תשתיות אנרגיה ל-IT בהספק של 1 מגה-וואט. יש במתקן שלושה גנרטורים, מה שמאפשר לו לעבוד שבוע שלם כשהוא מנותק מהעולם החיצון. אולם המחשב הוא בטמפרטורת סביבה גבוהה, יש מסדים עם ארובה – ללא מסדרונות חמים ולצורך קירור אנחנו משתמשים ב-Free Cooling". "בסיכומו של דבר", אמר, "צמצמנו את חשבון החשמל בשני מיליון שקלים". לסיום אמר בן שושן כי "הפרויקט הניב לבנק תועלות רבות: מענה לרגולציה, מודרניזציה של התשתיות הפיזיות, חסכון כספי ניכר, תשתיות לטווח ארוך, אמינות וזמינות תשתיות, מיגון ושרידות בשעת חירום, וקיימות. כמו כן, כוח האדם להפעלת המתקן אינו רב ותהליך ההסמכה ל-Teer 3 נמשך שבוע בלבד".