"על ארגונים להיערך לטובת הנגשת שירותיהם עבור ציבור האנשים עם מוגבלויות"

הנגשת אתרים עבור אנשים עם מוגבלויות הולכת וצוברת תאוצה בחודשים האחרונים, אולם לא במידה מספקת. בסוף 2013 נכנס תיקון לחוק שוויון זכויות המחייב את כלל אתרי האינטרנט להיות מונגשים עד אוקטובר 2016. התיקון לחוק העלה את הנושא על סדר היום והחל להאיץ בארגונים להנגיש את אתרי האינטרנט שלהם, אולם רוב האתרים עדיין אינם מונגשים. הבעיות המרכזיות טמונות בכך שמרבית האוכלוסיה העסקית טרם הפנימה את החשיבות שבהנגשת אתרים אינטרנטיים והערך שבהתרת הקשיים הרבים העומדים בפני אנשים עם מוגבלויות בגלישה באתרים, כמו גם היעדר היערכות נכונה לקראת כניסת התיקון לתוקף.

מגוון פעולות הגלישה היומיומיות אשר מתבצעות בקלות על ידי מרבית האנשים אינן ברות ביצוע לאוכלוסייה זו. כך למשל אדם עם מוגבלות ראייה אינו יכול לקרוא את האותיות הקטנות באתר או שאינו מצליח לגלוש בו, משום הבהירות הגבוהה שלו. דוגמא נוספת עשויה להיות קושי של אדם עם מגבלה קוגניטיבית שאינו יכול להשתמש בעכבר אלא במקלדת בלבד, המעלה קשיים בפעולות בסיסיות רבות.

מסיבות אלו ורבות נוספות נכנסה הרגולציה לתמונה, ובסוף 2013 אושר תיקון לחוק שוויון זכויות ותקנות שוויון זכויות הנוגעות גם להנגשת השירותים באתרי אינטרנט. התיקון הרצוי מחייב גופים ציבוריים ועסקיים להנגיש את השירותים והמוצרים שהם מציעים לכלל הציבור באמצעות האינטרנט, לרבות אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.

הנגשה זו צריכה להתבצע לפי התקן הבינלאומי WCAG 2.0. במסגרת זו, ניתנה לבעלי האתרים "תקופת חסד" של שלוש שנים, במהלכן עליהם לוודא כי האתרים שברשותם ניתנים לשימוש על ידי ציבור האנשים עם מוגבלויות. אי-עמידה בדרישות ההנגשה במסגרת הזמן שניתנה, עלולה לחשוף את הארגון ובעליו לתביעות, ובית המשפט רשאי לפסוק לתובע פיצוי כספי ללא צורך בהוכחת נזק של עד 50 אלף שקלים.

למרות הסנקציות החד-משמעיות שיוטלו על חברות ובעלי אתרים לא מונגשים, ניתן לזהות חברות רבות אשר עדיין לא הנגישו את אתריהן.

נשאלת השאלה מדוע?

לדברי נתן פרידחי, סמנכ"ל קבוצת מערכות בטלדור, "כמפיצה הראשית של User1st בישראל, מוצר אוטומטי להנגשת אתרי אינטרנט, אנו רואים את ההשפעות על ארגונים לאחר הטמעת המערכת באתריהם באופן ישיר ומיידי. על ארגונים להיערך בהקדם לטובת הנגשת שירותיהם עבור ציבור האנשים עם מוגבלויות. מלבד הצורך וההכרח לעמוד בתקנות החדשות שנכנסו לתוקפן בחודש אוקטובר האחרון, אשר מטילות קנס כבד על ארגונים שלא יפעלו לקיומן, קיים גם יתרון עסקי מובהק עבור הארגונים, שהרי מדובר בציבור המהווה פלח צרכנים לא מבוטל".

עמיחי מירון, מנכ"ל User1st, התייחס לסוגיה ואמר כי "הנגיעה שלי לאנשים עם מוגבלויות מלווה אותי כל חיי, בעברי הייתי מדריך אנשים עם מוגבלויות ונחשפתי לקשיים העומדים בפניהם. משמח אותי מאוד שהצלחנו לפתח טכנולוגיה מתקדמת וחכמה המאפשרת את השגת היעד המבורך של הנגשת האתרים לאנשים עם מוגבלויות. לצערי, מרבית החברות והאתרים בישראל עדיין לא מונגשים. השקענו מיליוני דולרים בפיתוח מערכת המאפשרת לאנשים עם מוגבלויות חוויית גלישה כאחד האדם, ולבעלי העסקים להנגיש את אתריהם תוך ייעול משמעותי בתהליך ההנגשה וחסכון בעלויות. כיום המוצר מוטמע בלמעלה מ-70 חברות מובילות בישראל. עם זאת, חברות רבות אחרות שאתריהם אינם מונגשים עדיין, צריכות להזדרז ולהתחיל בתהליך ההנגשה, כדי לעמוד ביעדי החוק".

המגזר הפיננסי – מוביל בהנגשה

"מחקר מדגמי מצא כי המגזר הפיננסי הוא השוק המוביל בהנגשה, כאשר מרבית הבנקים וחברות האשראי נמצאים בתהליכים מתקדמים להנגשת אתריהם", אמר מירון. "יתר המגזרים המספקים שירותים חיוניים לכלל האוכלוסייה טרם או כמעט שלא נכנסו לתהליך, וזאת למרות כניסת התקינה לתוקפה. מחקר זה שופך אור על מעמדה של ישראל בתחום הנגשת שירותים לאנשים עם מוגבלויות, ומציב אותה מאחור ביחס לשאר העולם. ישראל נכנסה לתחום הנגישות באיחור רב, בעוד שבקנדה ובארצות הברית נחקקו חוקים דומים שהחלו להיאכף לפני זמן רב. בשנים האחרונות אף מתנהלות בארצות הברית מאות תביעות הנוגעות לתקנות הנגישות, כאשר המוכרת מבניהן הינה טארגט (Target), אשר נתבעה על כך שתכניה לא הונגשו. תביעה זו, נסגרה מחוץ לכותלי בית המשפט בהסכם פשרה על סך של כשישה מיליון דולר".

מירון מסכם ואומר כי "סביר להניח שתהליך דומה של תביעות בבתי המשפט כנגד חברות שלא ינגישו את אתריהן יחל בישראל בזמן הקרוב, וחברות מוכרות רבות עשויות להיות במוקד תשומת הלב הציבורית והמשפטית, משום שלא הנגישו את אתריהן. מסיבה זו ובעיקר בשל הצורך להקל על מספר לא מבוטל של אזרחי ישראל אשר מתמודדים עם מוגבלויות, חשוב כי החברות הפרטיות והציבוריות יאיצו את תהליכי ההנגשה של אתריהם".