גיל שווייד: "ייתכן שבעתיד נעזוב את ישראל – בגלל המסים"

צ'ק פוינט (Check Point) עלולה לעבור בעתיד מישראל עקב המסים – כך אמר גיל שווייד, מייסד ומנכ"ל החברה, בדברים שנשא הבוקר (ב') בכנס שוק ההון "בדרך לנאסד"ק עוצרים בתל אביב" של משרד נשיץ ברנדס אמיר ופירמת PwC Israel. עם זאת, לדבריו, הוא רוצה שהחברה תישאר בישראל.

לדברי שווייד, "המעשים של מדינת ישראל דוחפים החוצה חברות ישראליות. בשנים האחרונות נעשו המון רפורמות, יותר ביורוקרטיה ויותר מדי רגולציה. עורכי הדין ורואי החשבון שלנו המליצו לנו בתחילת הדרך להירשם בישראל, אבל כיום נטל המס הפך להיות פי ארבעה ויש תחושה של עליהום על כל החברות בארץ".

"הדבר מעלה את השאלה: 'מה אני צריך את זה?'", הוסיף. "ייתכן שלאט לאט, הפעילות שלנו תעבור מישראל ללא הרבה רעש וללא הרבה צעקות. המצב כיום בעייתי ושום דבר לא משתנה, כי נבחרי הציבור עסוקים בדברים אחרים. אני רוצה לפעול בישראל ומקווה שלא יצליחו לשבור אותי. אבל ייתכן שבעוד חמש שנים נשלם לרשויות המס הישראליות 50 מיליון דולר בשנה ובמקום אחר בעולם נשלם 300 מיליון".

"אנחנו כבר כפופים לרגולציה בכל השווקים שבהם אנחנו פועלים והשאלה היא האם נישאר כפופים גם לרגולציה הישראלית או לא", אמר שווייד.

לדבריו, מאז שנות ה-50 יש בישראל מדיניות למשוך משקיעים זרים לארץ, אלא שהיא כבר לא מתאימה ומדינת ישראל יוצאת מופסדת ממנה. "כסף זר זה טוב ועוזר אבל גם כסף מישראל הוא טוב למדינה ויעשה לה אפילו טוב יותר", אמר.

"חשוב שיהיו חברות עוגן ישראליות"

בהמשך דיבר שווייד על תרבות האקזיטים. "זה קיים גם בעמק הסיליקון ומאפיין את התעשייה שלנו", אמר. "בתחום הסייבר, לדוגמה, יש בעולם 1,400 חברות פעילות, שזה מספר גדול מאוד ולא כולן יכולות להיות פלטפורמות נפרדות. התוצאה המתבקשת היא שתהיה קונסולידציה. חלק מהחברות הופכות להיות חברות גדולות בפני עצמן וחלקן נקנות והופכות להיות חלק מפלטפורמה שכבר קיימת. זה חלק מה-DNA של התחום".

הוא הוסיף ש-"אני מעודד יזמים להפעיל חברות שיעמדו בכוחות עצמן. התשתית בארץ טובה, יש מנהלים טובים ויכולות שלא נופלות מהיכולות בעולם. לכן, אפשר לייסד חברות ישראליות ולהפעיל אותן ללא אקזיט. חשוב שיהיו חברות ישראליות גדולות, שהן חברות עוגן, וחברות בינוניות, שמביאות אקו-סיסטם. צריך לערוך איזונים".

מיני נאסד"ק בתל אביב

עו"ד חנינא ברנדס, שותף מנהל במשרד נשיץ ברנדס אמיר, אמר כי "אני מקווה שההקלות עליהן הכריזה הבורסה, בנוסף למאמצים נוספים שנעשים, יובילו לכך שבאומת הסטארט-אפ תהיה גם בורסה שתחום התמחותה הוא מחקר ופיתוח, ותמשוך אליה משקיעים ישראליים וזרים כאחד, כשם שהידע והטכנולוגיה הישראליים מושכים מזה זמן רב. אם הדבר יצליח, ייתכן שנוכל להקים כאן מיני נאסד"ק. אם סינגפור ושווייץ יכולות, גם אנחנו יכולים".

חנינא קרא לממשלה לתת מדי שנה תקציב משמעותי נוסף ליחידות הטכנולוגיות של צה"ל, "על מנת שאלה תוכלנה לגייס לשורותיהן כמות גדולה יותר של כישרונות ובכך להרחיב באופן דרמטי את 'ייצור' כוכבי ויזמי העתיד, על מנת שידחפו בכוח את קטר ההיי-טק וישיאו אותו לשיאים חדשים שכולנו מייחלים להם. אין תחליף ליחידות אלה ועליהן תקוותנו".

גיא פרמינגר, ראש מגזר ההיי-טק ב-PwC Israel, אמר ש-"על מנת להגביר את האטרקטיביות של הבורסה המקומית קיים צורך מהותי לפעול מהר יותר ולהוריד את המגבלות, שמקטינות את ההשפעה של ההקלות".

הוא הוסיף כי "רק כ-25% מהחברות הישראליות שנסחרו בנאסד"ק בין השנים 2012-2015 נרשמו קודם לכן בבורסת תל אביב. כולם מדברים על עידוד חברות לרישום אבל שוכחים שלפחות עבור החברות הגדולות והבשלות יותר, האלטרנטיבה של המשך גיוס הון פרטי קורצת מאוד, בגלל החשש ממחזורי המסחר הדלילים, מחסור באנליזה ובסופו של יום מסחר בשווי נמוך יותר מהשווי אותו הן מקבלות בשוק הפרטי. בכדי ליצור אפקט אמיתי ולמשוך חברות לרישום בישראל, חשוב להזדרז ולתת פתרונות מלאים בתחומים האלה".