"עיר חכמה היא לא רק טכנולוגיה"

"כמו העיוורים ההודים שכל אחד ממשש איבר אחר של הפיל והוא נראה לו כמשהו אחר, כך גם הטרנד של עיר חכמה – ערים רבות מכנות עצמן ערים חכמות אם יש להם רישות במצלמות או פרויקט ירוק כלשהו. אבל עיר חכמה זה לא רק טכנולוגיות – עיר חכמה כוללת מכלול שלם של פעילויות ואנשים". כך אמר אורי בן-ארי, מומחה לערים חכמות ויזם חברתי.

בן-ארי דיבר בכנס "הפסגה הדיגיטלית – מאסטרטגייה ליישום", הכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל, על שם שלמה טירן, מיסודה של לשכת מנתחי מערכות מידע. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים לאחרונה במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מקצועני IT.

לדבריו, "ישנם מספר גורמים שהפכו את העיר החכמה לצורך מצד אחד ולאפשרית מהצד השני: בין הגורמים ניתן למנות את התפתחות האינטרנט של הדברים, פיתוחים טכנולוגיים ואפליקציות לשימוש בעיר חכמה, ולבסוף – התושבים בעצמם חכמים יותר מבעבר".

"לראשונה בהיסטוריה, למעלה מ-75% מאוכלוסיית העולם מתגוררים בערים", אמר בן-ארי. "בישראל עומד המספר על 80%, ותוך מספר שנים הוא צפוי להגיע ללמעלה מ-90%".

מתחילים לראות פעילות

"דו"ח מקינזי (McKinsey) מראה ש-600 ערים יובילו מעל 65% מגידול התל"ג בעולם", מסביר בן-ארי. "אבל יש הבדלים בין הערים הגדולות לשאר הערים. כיום יש ברחבי העולם כשלושים מגה-ערים, עם אוכלוסיה של 10 מיליון תושבים ויותר, ובהן פועלות חברות ענק כמו סיסקו (Cisco) ויבמ (IBM). בערים הקטנות יותר, המודלים הללו אינם כלכליים, אבל מתחילים לראות פעילות גם שם".

"בישראל כמובן, כל הערים נחשבות קטנות בקנה מידה בינלאומי, למעט אולי ירושלים המתקרבת למיליון תושבים", הוא אומר. "שאר הערים מעל 200 אלף תושבים הן תל אביב, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, נתניה, באר שבע וחולון. ישנן עוד חמש ערים עם 100-200 אלף תושבים כל אחת".

בן-ארי מסביר כי "מדברים על האינטנרט של הדברים כמשהו עתידי, אבל בערים כבר כיום ישנם למעלה ממיליארד 'דברים' מחוברים; רמזורים, מצלמות אבטחה, מתקני תאורת LED, ומתקנים רבים נוספים. חיבוריות זו תאפשר למנהלי העיר לקבל החלטות טובות יותר, למשל ניתח תנועה, חניה חכמה, ועוד".

"בהדרגה ייכנסו לשימוש מדי-מים וחשמל חכמים, וטכנולוגיות שתוכלנה לזהות דליפות בזמן אמת על בסיס נתוני המונים. ולא רק בתחום התשתיות ניתן יהיה להיעזר באינטרנט של הדברים, אלא גם בתחומים 'רכים' כדוגמת תחום הרווחה; אפשר להתקין מערכות ביתיות לסיוע לתושבים ותיקים, כדי שניתן יהיה להזעיק עזרה מיידית אם קורה משהו לקשיש והוא לא יכול או לא מספיק להגיע לטלפון או לכפתור המצוקה".

הפיכת 100 ערים לחכמות

בן-ארי אומר כי "רוב הערים החכמות כיום עוסקות בכמה פרויקטים, בעיקר באירופה. ממשלת הודו יצאה עם תוכנית להפיכת 100 ערים לחכמות, וישנה גם פעילות דומה בסין".

מסתבר שגם ניתוח מצבה של עיר לקראת הפיכתה לחכמה הוא עניין מורכב. לדברי בן-ארי, כשהוא מגיע לעיר, בשלב הראשון יש לנתח את המאפיינים של העיר בתחומים השונים – חינוך, סביבה וכדומה, ובכל אחד מהם יש מספר הגדרות משנה, וביחד 60-90 מכוונים שמאפשרים לדעת את מצבה של העיר במודל שנראה כמו קוביה הונגרית, כי כל דבר משפיע על כל דבר. "לדוגמה כשהחלה לפעול הרכבת הקלה בירושלים, היא הפכה את רחוב יפו למדרחוב תוסס, ובנוסף, ננטעו 3,000 עצים לאורך מסלול הרכבת הקלה, כאשר גם הם תורמים לאיכות החיים בעיר".

לסיכום אמר כי "עיר צריכה להיות גם פתוחה, גם מחוברת וגם מקיימת. ניתן לממן פרויקטים של ערים חכמות באמצעות תוכנית הוריזון 2020 (HORIZON 2020) של האיחוד האירופי, וכמובן מתקציבים ממשלתיים ומגורמים פרטיים".