ד"ר אלעד הריסון, שנקר: "ארגונים משתמשים רק ב-0.5% מהנתונים"
לדברי הריסון, ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה, "על מנת לטייב את הטיפול בנתונים מחד ולטפל ביותר נתונים מאידך נדרש לחבר את עולמות האחסון וה-Big Data"
"מחקרים מעלים כי ארגונים ברחבי העולם עושים שימוש רק בחלק קטן מהנתונים שברשותם – 0.5% מהם". כך אמר ד"ר אלעד הריסון, ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, שנקר.
ד"ר הריסון דיבר במסגרת רב-שיח שנערך באחרונה בבית אנשים ומחשבים. רב-השיח התקיים לקראת כנס בנושא, BI&Big Data, שייערך ב-16 ליוני באולם האירועים LAGO בראשון לציון. את רב-השיח הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
לדברי ד"ר הריסון, "על מנת לטייב את הטיפול בנתונים מחד, ולטפל ביותר נתונים מאידך, נדרש לחבר את עולמות האחסון וה-Big Data".
לכן, אמר, "לא מספיקה הכשרה בסטטיסטיקה כדי לטפל בנתונים – נדרשות מיומנויות נוספות". כך, ציין, "אנו בשנקר מכשירים אנשי תעשייה וניהול להיות מדעני מידע. על מנת שנהיה רלוונטיים, אנו משקיעים בסטודנטים: למדעני מידע יש ארגז כלים רציני יותר, הכולל, לצד סטטיסטיקה, גם לימוד של מכונות לומדות, שפות תכנות, Hadoop והקשר של כל אלה לתהליכים עסקיים".
ד"ר הריסון סיכם באומרו כי "הסטטיסטיקאי אינו איש עסקים, ואיש מינהל העסקים אינו סטטיסטיקאי, אנו אנשי הגשר ביניהם".
ינאי מילשטיין, מנהל פעילות אינפורמטיקה (Informatica) בקבוצת אמן אמר כי "אנו מגיעים לתחום מצד אינטגרציית הנתונים. כשאנו מגיעים לארגונים, אנו רואים לאט ולאט סוגים שונים של אנשים המתקבצים והופכים להיות מדעני מידע, כשהמנהל שלהם הוא CDO, מנהל הנתונים הארגוני".
תחום ה-Big Data, אמר מילשטיין, "אינו בעיה טכנולוגית, כי אם בעיה עסקית, מי שנדרשים לטפל בו הם אנשים עסקיים – ותפקידנו הוא לאפשר לאנשים אלה לקבל פתרונות". הוא סיים באומרו כי "ארגונים לא מצליחים להבין לעומק את חשיבות תחום ה-Big Data, ובנוסף, לא תמיד שמים אותו במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם".
שלמה גלעד, לשעבר סמנכ"ל אסטרטגיה של Cal, שימש כמנהל אגף האסטרטגיה של בנק דיסקונט ויחידת המידע הניהולי של הבנק. לפני כן, כיהן גלעד בתפקידי ניהול בבנק הפועלים.
גלעד, כיום יזם בתחום הלואו-טק, אמר כי "בעבר, פעלנו בבנק הפועלים לחיבור נתונים 'רכים' ו'קשים' יחדיו, על מנת לנבא בצורה טובה יותר מה לקוחות יעשו. מהלך נוסף שעשינו, הוא הקמתם של צוותים משותפים – של אנשי אנליטיקה ואנשי שיווק". אמנם, אמר גלעד, "הם מדברים בשפות שונות, אך נדרש לחבר ביניהם". זאת, כי המשווק, לדבריו, "חושב מהבטן", ומבין את הלקוחות טוב יותר בדרך זו, ואילו איש הסטטיסטיקה מבין בנתונים.
"אנליסט טוב לעולם לא יהא משווק טוב – ולהפך", סיכם.
דייוויד קפלן, מנכ"ל משותף, ליבי טכנולוגיות, המטפלים במוצרי יבמ-קוגנוס (IBM Cognos), אמר כי "אנשים בארגונים מבולבלים ולא ממש יודעים מה לעשות בתחום הבינה העסקית וה-Big Data. האתגר שלנו, ספקיות ה-IT וחברות האינטגרציה בתחום, הוא לעשות סדר".
אתגר נוסף, ציין קפלן, "הוא לחבר את הפלטפורמות החדשות של הנתונים, עם אלו הישנות". זאת, הסביר, "כיוון שהשאלות המסורתיות לא נעלמו. עדיין יש להשיב לשאלה מיהו הלקוח הרווחי". קפלן סיים בציינו כי "מילת המפתח בתחום כיום היא שירות עצמי, לתת למשתמשים לשאול ולקבל את התשובות בעצמם".
צחי פרנקוביץ', לשעבר מנהל חטיבת המידע והסטטיסטיקה בבנק ישראל, וכיום יועץ, אמר כי "רבים מהאנשים בארגונים 'חיים' עדיין את הבינה העסקית המסורתית, זו המבוססת דו"חות, הבודקת מדידות ומשקפת את המציאות כפי שהיא". אלא שכיום, לדברי פרנקוביץ', "נדרש בתחום ביצוע של קפיצת מדרגה, אשר קשה לעשות אותה לעתים".
כך, אמר, "יש לבוא לארגונים ולומר להם 'בואו נעשה דברים חדשים, מהם נוכל ללמוד ולהפיק מידע חדש ותובנות על הארגון'". הוא סיכם באומרו כי "אנשים בארגונים חיים במקרים לא מעטים בסביבת ה-BI הקלאסית, ויש לסייע להם לחצות את הרוביקון".
תגובות
(0)