חוק הביומטריה צפוי לעלות מחר להצבעה בקריאה שניה ושלישית

מליאת הכנסת צפויה להצביע מחר בבוקר (ב') בקריאה שניה ושלישית על הצעת החוק "הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע" (המכונה "חוק הביומטריה") וכך תיתן גושפנקה רשמית לחוק שיחייב את כל אזרחי המדינה לבצע הליך של נטילת טביעת אצבע וצילום לתמונה בעלת מאפיינים ביומטריים, כתנאי לקבלת תעודת זהות או הנפקת דרכון.

הסעיף המעורר מחלוקת בהצעת החוק הוא סעיף 10, הקובע שיש להקים מאגר מידע ביומטרי מרכזי. לטענת המתנגדים לסעיף בחוק, הקמת המאגר עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בפרטיות אזרחי המדינה, ומעלה את החשש שזה יהיה חשוף לפריצות, והנתונים שבו ייגנבו וייעשה בהם שימוש פלילי.

את הצעת החוק, כזכור, הוביל ח"כ מאיר שטרית (קדימה), יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, עוד בהיותו שר הפנים בממשלתו של אהוד אולמרט. אז הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ועקב הבחירות נדחו ההצבעות לקריאה שנייה ושלישית, לכנסת הנוכחית.

ח"כ שטרית דוחה מכל וכל את טענות המתנגדים לחוק, ואומר, כי החוק קבע הגנות ועונשים חמורים ביותר לכל מי שינסה לקבל מידע שלא כדין מהמאגר. בין המתנגדים הבולטים לחוק נמצא השר מיכאל (מיקי) איתן (הליכוד), שניהל מאבק בהצעות החוק בוועדות הכנסת השונות ואף בממשלה, באמצעות ועדת השרים לענייני חקיקה. בפשרה שהושגה בין השר איתן לפרופ' יעקב נאמן – שר המשפטים, הוחלט, כי הנושא כולו יעבור לטיפולו של אלי ישי, שר הפנים (ש"ס). ישי הודיע, כי הוא פתוח לביקורת ולהצעות רלבנטיות שתסייענה לשמור על פרטי האזרחים באופן מאובטח.

מלשכת השר איתן נמסר, כי "השר לא יצביע בעד החוק בכנסת". דוברו של השר לא מוכן היה לומר האם השר יצביע נגד החוק, יימנע מהצבעה או ייעדר מההצבעה כאות מחאה.

ההערכות במסדרונות הכנסת הן שיהיה לחוק רוב, מאחר ומדובר בהצעת חוק ממשלתית. אולם, בשל המחאה הציבורית הרחבה שהתחזקה בימים האחרונים, עשוי ראובן ריבלין, יו"ר הכנסת, לדחות שוב את ההצבעה – אם יראה כי אין לה רוב, ובכך למנוע מפלה לקואליציה.

"פגיעה בזכויות האזרחים"

בין המתנגדים להקמת המאגר הביומטרי מצויים אנשי התנועה לזכויות דיגיטליות. "מאגר כזה מהווה פגיעה מהותית בזכויות הבסיסיות ביותר של אזרחי המדינה, ולכן התנועה קוראת לחברי הכנסת להתנגד להכללת מאגר ביומטרי במסגרת ההצבעה על הצעת החוק", כתבו אנשי התנועה לשר איתן.

לדבריהם, "בדיקה שנערכה במרכז למידע ולחברה באוניברסיטת וושינגטון, העלתה, כי באף מדינה מערבית אין מאגר מהסוג המוצע. איסוף פרטים ביומטריים פירושו שהמדינה מתייחסת לאזרח כחשוד כל עוד לא הוכחה חפותו. מדובר בפגיעה לא מידתית בפרטיות, שהיא זכות יסוד בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מאגר כזה יצרף את ישראל למדינות כגון תימן, פקיסטן ואינדונזיה, שאינן הדוגמה הראויה לשלטון נאור". הם מסיימים באומרם, כי "ברור כי דליפה מלאה של המאגר תהיה אסון קטסטרופלי וסכנה ביטחונית של ממש. יש להפריד בין הצבעה על תעודות זהות חכמות עם מידע ביומטרי מוצפן, לבין הקמת המאגר".

איגוד האינטרנט הישראלי פנה היום במכתב גלוי לחברי הכנסת, וקרא "לפעול באחריות ולעצור את תהליך אישורו של החוק". לדברי האיגוד, נזקו הצפוי של המאגר המוצע "עצום והוא מהווה סכנה משמעותית לדמוקרטיה במדינת ישראל, לפרטיות אזרחיה ולביטחונם".

"ההיסטוריה הישראלית עגומה בנושא שמירה על מאגרי מידע, בייחוד ממשלתיים", נכתב, "דליפה כלשהי מהמאגר תקל על גורמים החפצים בכך לבצע גניבת זהות; תאפשר הפללה של אדם שקשה מאוד, אם ניתן בכלל, להפריכה, על ידי שימוש באלמנטים הביומטריים שלו הנמצאים במאגר; ותאפשר מעקב וזיהוי, בארץ ובחו"ל, של גורמים עוינים אחרי אזרחי ישראל. הנזק הנגרם מדליפה כזו אינו הפיך. כל זאת, עוד לפני הדיון על הפגיעה הקשה שיוצר מאגר כזה בפרטיות אזרחי המדינה ובדמוקרטיה".

לדברי אנשי האיגוד, "מאגר המידע הביומטרי שהוסף לחוק מיותר לחלוטין. זיהוי ביומטרי, ומניעת זיוף תעודות, אינם דורשים מאגר ביומטרי. לעומת זאת, הנזק הצפוי מהקמת המאגר גדול מאוד. עמדות המומחים לגבי קיומו של מאגר ביומטרי, נעות בין 'רע ומזיק מאוד' לבין 'אסון לאומי' והם מאוחדים בדעתם כי נזקו הצפוי של מאגר מידע ביומטרי גדול מאוד. מעבר לכך, מציין האיגוד, "דו"חות מבקר המדינה מוכיחים כי מדינת ישראל אינה ערוכה לטפל במאגרי מידע רגישים".

השתתף בהכנת הידיעה: יוסי הטוני