"ישראל וארצות הברית ישתפו מידע להגנת סייבר בתוך שניות"

ישראל וארצות הברית עומדות לחתום מחר (ג') על הסכם לשיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר – כך חשף היום אלחנדרו מיורקאס, סגן השר להגנת המולדת של ארצות הברית, בשבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב.

לדבריו, "ההסכם הזה מתווסף לשיתוף הפעולה הרב שכבר יש בין ארצות הברית וישראל, והוא יאפשר לשתי המדינות לחלוק מידע בתוך דקות ואף שניות. יש צורך קריטי לשיתוף מידע וביצוע מו"פ משותף לשתי המדינות".

"מדינות חייבות לשתף מידע בין מרכזי ה-CERT שלהן ובכלל בתחום הסייבר. שהרי בעוד שבפשעים אחרים, המאמץ הוא לזהות את הפושע, בסייבר הוא יכול להיות בכל מקום שהוא בעולם, כי אין בתחום הזה גבולות", אמר מיורקאס. "כך, למשל, הגענו להסכם עם סין כדי לוודא שהיא נשמעת לנורמות הבינלאומיות בתחום".

"ישראל היא מובילה בעולם הסייבר, לא רק בגלל הגאונים שלה באוניברסיטאות, בממשלה ובמגזר הפרטי, אלא גם בגלל המחויבות שהממשלה ומטה הסייבר הלאומי לנושא. כל העולם יכול להרוויח מהמובילות של ישראל ושל המומחים שלה. יש לה יכולת ייחודית לגייס טאלנטים לתחום – באמצעות הצבא", הוסיף.

מיורקאס דיבר על פעילות הממשל הפדרלי בתחום הסייבר וציין כי אחת המטרות שלו היא ליצור שותפויות בתחום בין המגזרים הממשלתי והפרטי בארצות הברית. "כולנו צריכים לעבוד יחד כדי שכל אחד מאתנו יהיה חזק ובטוח יותר", אמר.

ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור

לדבריו, "עדיין יש אי אמון מסוים בין האזרחים והסקטור הפרטי בארצות הברית לממשל הפדרלי. אנחנו עוד פועלים תחת הצל של אדוארד סנואודן (שחשף כי ה-NSA עוקבת אחרי התקשורת של אזרחי ארצות הברית – י"ה). עדיין שואלים מה הממשל יעשה עם המידע. החקיקה מאז והפעולות שננקטו מאז נותנות מענה טוב בתחום הזה".

"תשתנה נקודת האיזון בין ההאקרים למגנים"

ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי, אמר כי "לתופעות כמו סייבר יש בדרך כלל נקודת התחלה. אלא שבסייבר, קשה לדעת איפה בדיוק היא הייתה, אבל ניתן לזהות את נקודת המפנה – לפני כחמש שנים. אז השתנתה הדרך שבה המנהלים הבכירים ומקבלי ההחלטות חשבו על סייבר. לפני כן הנושא היה תחת אחריותם של מנהלי ה-IT, אבל אז מקבלי ההחלטות הבינו שזה צריך להיות הרבה יותר בידיהם מאשר בידי אנשי המחשוב".

"לפני חמש שנים, ברוב המדינות לא חשבו על סייבר וכיום, רבות מהן מפתחות טכנולוגיות ופועלות בתחום", אמר ד"ר מתניה.

הוא דיבר על פעילות מטה הסייבר הלאומי ואמר כי "במהלך חמש שנים העלינו רעיונות, פיתחנו אסטרטגיות ואת המבנה שיתמודד עם האיומים. השקענו כ-100 מיליון דולר בתוכניות שמטרתן לעודד את המדענים הצעירים ואת הדור הצעיר לעבוד בתחום הסייבר. בנוסף, השקענו הרבה באוניברסיטאות, ביצענו פעולות עם משרדי הממשלה ומינינו בכל אחד מהם אחראי לתחום".

בהמשך ציין ד"ר מתניה את ההתפתחויות שלדבריו יקרו בתחום הסייבר בחמש השנים הקרובות. "כבר השנה, העולם יתמקד יותר מבעבר בהפיכת רעיונות לפעולות. בעוד חמש שנים נראה שרוב המדינות אימצו מבנים חדשים, כמו מטה הסייבר הלאומי ורשות התקשוב הממשלתי בישראל. אנחנו היינו הראשונים לעשות כן, כבר מתהוות רשויות כאלה בבריטניה ובסינגפור, ובעתיד נראה מבנים חדשים וטכנולוגיות חדשות להתמודדות עם האיומים הקיברנטיים".

פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב. צילום: פלי הנמר

ד"ר מתניה צופה כי "תשתנה נקודת האיזון בין ההאקרים למגנים. כרגע אין איזון, אבל המבנים, האסטרטגיות והטכנולוגיות החדשות בחמש השנים הקרובות יביאו אותנו לנקודה טובה הרבה יותר".

הוא סיים את דבריו באמרו כי "המטרה שלנו היא להפוך את הצד האפל, הסייבר, לבהיר".

"כל עוד יהיו מחשבים – יהיו איומי סייבר"

עוד נשא דברים בכנס פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר של אוניברסיטת תל אביב. הוא ציין את נקודת המפנה, שממנה עבר העולם להתעסק יותר ויותר באיומי הסייבר, בתולעת סטוקסנט (Stuxnt), שפגעה במחשבים של תוכנית הגרעין האיראנית.

בהמשך הוא דיבר על המאמצים של ישראל בתחום הסייבר ואמר כי "לא לחינם, ישראל תופסת 8% נתח בשוק הזה והמו"פ שמתבצע בה מהווה 13% מכלל המו"פ שמתבצע בעולם בתחום".

פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב. צילום: קובי קנטור

הוא ציין כי "כל עוד יהיו מחשבים – יהיו איומי סייבר".

פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב, אמר כי "אבטחת סייבר היא אחד האתגרים הגדולים ביותר בעולם. אוניברסיטת תל אביב לוקחת חלק בכך ובשנים האחרונות התקדמה מאוד בתחום הסייבר, כולל מרכז מיוחד לתחום, שבוע הסייבר ופעילות בתחומים כמו האינטרנט של הדברים, Big Data ומכוניות חכמות. יש לנו מוניטין מוכח בתחום ורשת של שותפים".