דו"ח חמור של המדען הראשי: "דרושה התערבות ממשלתית מיידית במצב ההיי-טק"

דרושות פעולות ממשלתיות מיידיות לשיפור מצב החדשנות וההיי-טק בישראל – כך עולה מדו"ח שהגיש היום (ד') המדען הראשי ויו"ר רשות החדשנות, אבי חסון, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, המשמש גם כשר הכלכלה.

בדו"ח מעלה המדען מסקנות מדאיגות על מצב ההיי-טק הישראלי, שמראות על היחלשותו לעומת מדינות אחרות בעולם, מחסור חמור בכוח אדם וירידה משמעותית בהוצאה הממשלתית על מחקר ופיתוח.

חסון מציין בדו"ח כי "ישראל נחלשת כמובילת חדשנות בזירה הבינלאומית. מדינות רבות בעולם חורטות על דגלן את נושא החדשנות כיעד לאומי. רק בשנה האחרונה, השיקו אוסטרליה וקנדה תוכניות בהשראת 'המודל הישראלי'".

כך, הוא מציין כי ההשקעה של ממשלת ישראל בחדשנות נותרה בעינה, וההשקעה במו"פ אף פחתה מ-0.8% מהתקציב ב-2002 ל-0.52% ממנו אשתקד. לעומת זאת, "המדינות המפותחות בעולם משקיעות בשנים האחרונות יותר ויותר משאבים במחקר ופיתוח. לאחר שנים רבות של הובלה, איבדה ישראל ב-2014 את המקום הראשון בקרב המדינות המפותחות בהוצאה הלאומית האזרחית על מו"פ". עוד הוא כותב כי בשנים האחרונות קשה יותר לפתוח עסק בישראל, על פי מדדים בינלאומיים.

כן עולה מהדו"ח עד כמה חמורה אחת הבעיות הידועות בהיי-טק הישראלי: העדרו של כוח אדם מיומן וזמין. על פי המדען, זהו החסם המרכזי לצמיחה ולתחרותיות של ענף ההיי-טק בישראל. חסון מתריע שבעשור הקרוב עשויים להיות חסרים בענף 10,000 מהנדסים מיומנים ומציין כי "ממשלת ישראל מחויבת לנקוט בפעולות מיידיות להגדלת היקף הסטודנטים הרוכשים הכשרה רלוונטית לתעשיית ההיי-טק".

כמו כן, עולה צורך להיערכות דחופה ליישום הנחיות ה-BEPS של ה-OECD, להתמודדות עם תכנוני המס שמבצעות חברות רב לאומיות במדינות השונות, כולל בישראל. הוא כותב שיישום התוכנית עלול להוריד את מספר החברות האלה שפעילות בארץ, אולם מציין כי משרד האוצר עובד בימים אלה על תכנון פעולות לביצוע בנושא.

המדען אף קורא לתעדף את תעשיית הייצור, על מנת להטמיע חדשנות ולהגדיל את פריון העבודה בתעשייה, וליישם כלי סיוע חדשים לתעשיית ההיי-טק, כגון הקלות רגולטוריות לניסוי והטמעה של טכנולוגיות חדשניות במשק הישראלי.

הוא כותב כי על הממשלה להתכונן לתוכנית החומש של סין ולליברליזציה הצפויה בשוק הסיני. ככלל, מציין חסון, על הממשלה "לנקוט פעולות קונקרטיות למיצוב ישראל כמרכז לפיתוח, יישום והטמעת טכנולוגיות פורצות דרך: תוכניות תחרותיות עם תמיכה גבוהה למו"פ פורץ דרך; טיוב הקשר וזרימת הידע בין כלל בעלי העניין באקו-סיסטם החדשנות – אקדמיה, תעשייה, ממשלה והחברה האזרחית; קידום רגולציה לטכנולוגיות כמו מכוניות אוטונומיות, רובוטיקה, ביטקוין, מימון המונים וערים חכמות; ותמרוץ השתתפות חברות ישראליות בתוכניות בינלאומיות".

"עולה הצורך בשינוי אופן המימון של ההיי-טק"

חסון כותב בדו"ח שתעשיית ההיי-טק הישראלית מתבגרת ומשתנה, ומבסס זאת על מספר נתונים. "התעשייה נכנסת כעת לעשור השלישי מאז פריצתה לתודעת הקהילה הבינלאומית והניסיון שנצבר נותן את אותותיו – צמיחה מוגברת מצד סטארט-אפים; ועלייה משמעותית בשיעור היזמים המנוסים הפעילים בשוק הישראלי; גובה האקזיט הממוצע זינק ביותר מ-100% בחמש השנים האחרונות – מ-31 מיליון דולר ב-2010 ל-75 מיליון ב-2015".

לדבריו, "עם התבגרות התעשייה והשאיפה המוגברת לצמיחה עצמאית, עולה הצורך בשינוי הפרדיגמה בכל הנוגע לאופן מימון פעילות ההיי-טק בישראל". הוא חוזה כי מימון חברות על ידי חובות לבנקים הוא אפיק שיילך ויתפתח בשנים הקרובות ומציין ש-"רשות החדשנות בוחנת בימים אלה כלים לסייע לבנקים לפתח אפיק זה. בין היתר, נבחנת האפשרות למתן ערבויות לבנקים בגין הענקת הלוואות צמיחה לחברות היי-טק".

נתון מעניין נוסף עליו מצביע המדען בדו"ח הוא שבתוך שבע שנים זינק פי ארבעה שיעור העובדים הערבים במו"פ בהיי-טק הישראלי – מ-0.5% ל-2%. הוא קורא לממשלה לעודד את המשך הגידול הזה, על ידי הרחבת הסיוע לסטודנטים ולצעירים ערבים בתחומים הרלוונטיים – בלימודים האקדמיים ובהכוונה מקצועית.

"ההיי-טק הישראלי – על פרשת דרכים"

נתניהו אמר כי "ישראל היא מדינה שמקדשת את החדשנות. השגנו הישגים גדולים, אבל אנחנו לא יכולים להיעצר במישור, גם אם הוא גבוה מאוד. אנחנו רוצים להמשיך לטפס. כדי לעשות זאת, יש למדען הראשי ולרשות החדשנות כמה הצעות טובות מאוד, חלקן תקציביות, ונבחן אותן בתקציב הדו שנתי. חלק מהן מחייבות ראייה חדשה, הרבה יותר רחבה, על המשאב העיקרי שדוחף את החדשנות – כוח האדם".

לדברי חסון, "אנחנו נמצאים על פרשת דרכים. על מנת 'לקפוץ מדרגה' דרושות מדיניות יעילה וממוקדת בצמיחה מבוססת חדשנות והגדלה משמעותית של המשאבים המושקעים בחדשנות הישראלית".

הוא הוסיף כי "בזכות הפעילות הענפה שהתקיימה בישראל בשני העשורים האחרונים הגענו להישגים יוצאי דופן, אולם נראה כי 'שבע השנים' הטובות נגמרו, ושאנחנו קרובים לתקרת הזכוכית שלנו. עלינו להסתכל על נקודת זמן זו כהזדמנות לקפיצת מדרגה מעמדה של חוזק ועוצמה. אם לא נבצע את המהלכים הדרושים כעת, הם ייכפו עלינו תוך מספר שנים מעמדה של חולשה ולאחר שפוטנציאל רב בוזבז. אם נשכיל לבצע את שינוי המדיניות הדרוש, יש סיכוי רב שנצליח לחדש את הצמיחה המהירה של ההיי-טק הישראלי, בד בבד עם הגדלת הצמיחה מבוססת החדשנות בכלל המשק".