מדוע אין בישראל עוד חברות כמו מלאנוקס או Wix?

"מדוע אין בישראל עוד חברות כמו מלאנוקס או Wix?", זו הייתה השאלה שעמדה במרכז דבריו של שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, בפאנל בכירי ההיי-טק ב-June Tech – הוועידה המרכזית של בכירי ההיי-טק בישראל, שנערכה ברעננה.

הוועידה התקיימה בהובלת מנהלת העסקים ברעננה ועיריית רעננה, באודיטוריום של NICE בעיר ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. פתח את הכנס פלי הנמר בדברי ברכה בהם הציג את אנשים ומחשבים.

וקס הגיב לדבריו של סגן המדען הראשי, צחי שנרך, שדיבר לפני הפאנל ואמר כי יש בישראל רק כ-30 חברות צמיחה, כלומר: חברות שעברו את שלב הסטארט-אפ אבל הן עדיין קטנות או בינוניות.

"אנחנו מתריעים מזה לפחות חמש שנים על כך שבארץ סוגדים לעגל הזהב של האקזיטים", ציין וקס. "אנחנו מוחאים כפיים לכל אקזיט ומתגאים שב-2015 ערכו חברות ישראליות אקזיטים בשווי של שבעה מיליארד דולר, אבל הדבר בא על חשבון משהו".

"יש אקזיטים שאין ברירה אחרת אלא לעשות אותם, כמו מכירת Waze. אבל מה עם החברות הבוגרות יותר? אנחנו נמצאים ברעננה ועומדת כאן מציבה של תעשיית ההיי-טק הישראלית – קומברס", אמר.

לדברי וקס, "החברות הללו לא מתקדמות כי סוגדים לאקזיטים. יש משאבים, אבל הרצון ומחיאות הכפיים הולכים שוב ושוב לאקזיטים, שבעקבותיהם יש מרכזי פיתוח רב לאומיים שגונבים את הידע שלנו".

הוא סיכם באמרו ש-"צריך להקים חברות ברות קיימא. אני סקפטי שמי שתעזור בכך היא הרשות הלאומית לחדשנות ואני לא מתלהב מכך שהיא תעסוק במתן ערבויות לחברות ותתחרה בקרנות הון-סיכון".

"לזרוק את קרנות ההון-סיכון לעזאזל"

דורון אמיר, מנהל הטכנולוגיות הראשי של TLV Ventures, מסכים עם וקס. "ישראל נמצאת בחוד החנית מבחינה טכנולוגית, אבל שיטות המימון והאקזיטים אינן מספיקות. אנחנו צריכים לחשוב על שיטת מימון אחרת לחברות, לזרוק את קרנות ההון-סיכון לעזאזל. כשמקבלים טאלנטים, לא צריך לדלל אותם. לא צריך למכור אותנו בזול, אלא לבנות תעשייה", אמר.

דורון אמיר, מנהל הטכנולוגיות הראשי של TLV Ventures. צילום: קובי קנטור

דובר נוסף בפאנל היה ארז צור, יו"ר משותף של IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. לדבריו, "קשה לשמור על המובילות של ההיי-טק הישראלי עד אינסוף. מגיעות לארץ בין שלוש לחמש משלחות בשבוע ואנחנו מסבירים להן איך אפשר לחולל את הנס של ההיי-טק. צריך להבין שמישהו יבין את ההסברים הללו ויחקה אותנו".

ארז צור, יו"ר משותף של IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. צילום: קובי קנטור

"בסין ובהודו, בהן האוכלוסייה כל כך גדולה, ברור שיש אנשים חכמים שמאיימים על המובילות שלנו. מה שמייחד אותנו זה שבכל פעם שיש טרנספורמציה ותחומים חדשים – סייבר, טכנולוגיות לרכב וכדומה – אנחנו ראשונים. זה שומר על היתרון שלנו".

"המחסור בכוח האדם – צריכים לעשות ולא לדבר"

יריב צור, סמנכ"ל במעבדות הפיתוח של סאפ (SAP) בישראל, השיב גם הוא על השאלה מדוע אין בארץ חברות צומחות רבות יותר. התשובה היא, לדבריו, המחסור החמור שקיים בכוח האדם. "מדגישים את הנושא של החינוך המקצועי המתקדם ולימודי המתמטיקה מגיל צעיר, אבל צריכים לעשות ולא לדבר".

יריב צור, סמנכ"ל במעבדות הפיתוח של סאפ בישראל. צילום: קובי קנטור

הוא ציין ש-"סאפ מסייעת לממשלה בפרויקטי הסבות של ערבים וחרדים לעבודה בהיי-טק". עוד אמר צור ש-"סאפ ביצעה תשע רכישות בישראל, אבל האתגר של השוק הוא איך לוקחים את הסטארט-אפים ומביאים אותם לקנה מידה הולם".

כמו כן, צור הזכיר כי "בקרוב ייכנס לתוקפו שינוי חוק המיסוי ב-OECD, שלפיו חברה שרוצה לפעול במקלט מס צריכה להוכיח שהיא גם מפתחת את מוצריה שם. או אז, איי הבתולה, קפריסין ומדינות דומות לא יהיו רלוונטיות ונוכל לשמור על עוד חברות בארץ".

שלמה וולפמן, מנהל הטכנולוגיות הראשי של סטארהום. צילום: קובי קנטור

שלמה וולפמן, מנהל הטכנולוגיות הראשי של סטארהום, אמר כי המצב גרוע אפילו יותר. "האינטרנט של הדברים גורם להיי-טק להגיע לכל תחום. כל תעשיה באשר היא תצטרך אנשי תוכנה כדי להגיב למתחרים. כבר לפני 33 שנים, כשסיימתי ללמוד הנדסה, היו חסרים 10,000 מהנדסים. בעוד כמה שנים, כשחברות מתחומים אחרים שיצטרכו את שירותיהם ישכרו מהנדסים, המחסור בכוח האדם בהיי-טק יהיה חמור הרבה יותר".