"המטרה: לפתח אפליקציות כך שינצלו היטב את הענן"

"יש מגוון של שיטות כיצד לפתח אפליקציות כך שינצלו היטב את שירותי הענן. הפיתוח בענן מביא כמה שינויים, שאחד מהם הוא הצורך לתמוך במגוון של שפות תכנות – מה שמוסיף הרבה יכולות אבל גם לא מעט אתגרים. שינוי אחר הוא הצורך בריצה רציפה וזמן הדממה אפסי על אף שמעדכנים גרסאות ברקע. פייסבוק (Facebook), לדוגמה, תמיד זמינה, גם בזמנים שבהם מבצעים שינויים בתצוגה ובדרך שבה מציעים את הפוסטים שמופיעים בפיד", כך אמר גבי זודיק, מנהל מחקר פלטפורמות מובייל ואינטרנט של הדברים ביבמ (IBM) ישראל.

זודיק דיבר בכנס Cloud Today – המהלך האסטרטגי להצלחה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באחרונה באולם אירועים LAGO בראשון לציון, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

הרצאתו של זודיק עסקה באתגרים הנוכחיים והעתידיים בענן הארגוני, תוך שהוא מתמקד בארכיטקטורה המתבססת על מיקרו-שירותים. לדבריו, "פיתוח באמצעות מיקרו-שירותים הוא פיתוח האפליקציה והתשתית בצורה של אוסף של שירותים. כלומר, מה שעושים הוא להגדיר מחדש את החלק הפנימי של כל אפליקציה, כשהמחשבה היא איך לפרק אפליקציה מונוליטית למיקרו-שירותים שכל אחד מהם מתמקד במטרה פשוטה שהוא צריך לממש. בזמנו דיברו על מושגים דומים כשדיברו על תכנות מונחה אובייקטים, אלא שכעת צריך לעשות את זה בענן – וזה מביא אתגרים נוספים".

לטענתו, מדובר בשירותים עצמאיים לחלוטין, שמסוגלים לרוץ לבד. "הדבר נותן הרבה יתרונות מבחינת תחזוקה ומבחינת פיתוח, כי ניתן לפתח כל אחד מהשירות במקביל בלי תלות האחד בשני ובנוסף, תהליך התחזוקה יותר פשוט. לכל שירות כזה יש מחזור שירות משלו וכל אחד מהם יגדל ויקטן לפי הצורך, וינוהל באופן עצמאי", תיאר זודיק.

אסף קנדלר, ארכיטקט ראשי ביחידת הענן של יבמ ישראל. צילום: ניב קנטור

"יש בעולם זה חסרונות ויש גם אתגרים", אמר. "הטבע של אפליקציות מעין אלה הוא שהן מבוזרות וכל השירותים רצים במקביל. הדבר מביא לכמה מורכבויות, כמו אם מזהים שיש באג, איפה הוא נמצא בדיוק, ואם יש השהיה – איזה מיקרו-שירות גורם לה? בשביל זה הבנו שיש צורך ובנינו מסגרת ותמיכה שמסוגלים להתמודד עם זה, כולל במעבר לגרסה חדשה".

היברידיות באמת

אסף קנדלר, ארכיטקט ראשי ביחידת הענן של יבמ ישראל, ניסה לענות על השאלה "מה זה אומר להיות היברידי באמת?" ואמר כי הרבה פעמים משתמשים במושג ענן היברידי ולא ממש מתכוונים למה שהמשורר התכוון אליו. "לצורך העניין, ענן היברידי זה לא סתם לקחת עננים ציבוריים ולהשתמש בכמה מהם, וגם לא להוסיף להם ענן פרטי", הוסיף. "אם משתמשים בכל אחד מהם באופן ספציפי, זה לא ענן היברידי. הרעיון הוא לחבר מספר עננים ולהתייחס אליהם כאל ענן אחד. האידיאל הוא שהמשתמש בכלל לא יודע שמאחורי הפאנל שלו יש מספר עננים וזה גם לא צריך לעניין אותו".

לטענתו, ענן היברידי אמיתי משתמש בפלטפורמה אחת מבוססת קוד פתוח, כמו Swift, שפיתחה יבמ יחד עם אפל (Apple). "מדובר בפלטפורמה מעל הענן שמציעה פתרון קוד פתוח למפתחים", אמר.

קנדלר ציין ש-"מעבר לכך, תרמנו ל-280 אלף שורות קוד בפתרון הקוד הפתוח OpenStack, כדי לתת ערך לקהילת הקוד הפתוח, מתוך כוונה לקבל מאנשיה תמורה. זה רק קצהו של הקרחון של התקנים הפתוחים שאנחנו מפתחים או שותפים בפיתוח שלהם".

לסיכום הוא אמר כי "הרעיון הוא לאפשר לכל אחד גישה לשירותים שהם לא רק של יבמ או של יצרנים אחרים, אלא גם כאלה מבוססי קוד פתוח, לאגד את הכול בפלטפורמה אחת, לקבל את כל הכלים – בין של יבמ, בין של הלקוח עצמו ובין בקוד פתוח – והכול כדי להביא חדשנות לארגון. השאלה הכי מעניינת היא: האם מודל הפריסה של הארגון עוצר אותו? התשובה: ממש לא. זה יכול להיות ציבורי, פנימי או משהו באמצע והכול נראה אחד, כי החיבור הוא מה שהופך את זה לענן אמיתי".

לדבריו, בסיכומו של עניין צריך להבין שהבחירה היא הדבר הכי חשוב ללקוחות, בין אם מדובר בסטארט-אפ של שני אנשים או בחברת ענק שכלולה ברשמית הפורצ'ן 500 (Fortune 500).