סלובקיה מציעה מלגה בגובה מיליון יורו למיזמי שיתוף פעולה עם חברות ישראליות

המנהלה הישראלית למו"פ האירופי ושגרירות סלובקיה הוציאו זה עתה קול קורא ראשון מטעם סלובקיה-ישראל, להצעות בעבור שיתוף פעולה ראשון מסוגו במו"פ תעשייתי.

במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול בצהריים בנוכחות נציג המדען הראשי ונציגי סלובקיה, נחנך המיזם שמטרתו להתחיל עידן של יחסים מפרים ופוריים בין המדינות. בצד הסלובקי הוקצו לפרויקט בשלב זה מליון יורו, שאותם תשווה ישראל במתכונת של מענקי מו"פ מותנים.

שגריר סלובקיה, פיטר הולייני, אמר באירוע כי "אנחנו מבינים שארבעת הפרויקטים שעשויים להגיע מזה אינם מהווים מהפכה או נקודת מפנה מיידית, אבל אנחנו מאמינים שזה יהיה משהו כמו 'משנה משחק', שעשוי להביא רעיונות וכיוונים חדשים משתי המדינות ולייצר תקשורת. זה לא רק על נקודת הפתיחה הזו, אלא על מה שתספק בעתיד".

בתקווה לתוצאות טובות

יוסי פיקל, ראש לשכת מסחר ישראל סלובקיה, סיפר שהמיזם יוצא לדרך לאחר כשנתיים וחצי של מגעים מול הלשכה הסלובקית לחדשנות, SIEA (ר"ת Slovak Innovation and Energy Agency), ותהליך ארוך שכלל בראשיתו תקשורת בין ממשלות, אחר כך בין גורמים מסחריים, ולבסוף שלב גיוס הכספים מייגע.

עוזי בר-שדה, מנהל התכניות הדו-לאומיות לשת"פ במו"פ תעשייתי בדרום ובמזרח אירופה, מרשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי), שנכח באירוע, בירך על השקת המיזם וקרא לחברות ישראליות לקחת בו חלק. "הפנייה ליזמים תיסגר ב-31 באוקטובר, ועד אז חברות יוכלו להגיש הצעות בכל תחומי ההיי-טק. אנחנו מלאים בתקווה לקבל תוצאות טובות וכך לעזור לחברות מישראל ומסלובקיה לפתח בהצלחה את פעילותן", אמר.

השגריר הולייני תיאר בדבריו עד כמה מדובר בהזדמנות פז לחדור לאירופה, וטען שההזדמנות החדשה "מעולה לסלובקיה, שתוכל להפיק ממנה רווחים גדולים", אך התייחס עוד יותר אל הרווח הכרוך בהצטרפות ליוזמה בעבור חברות ישראליות.

סלובקיה, לטענתו, עשירה ברעיונות ובאמביציה ומשקיעה משאבים גדולים בחשיבה מה תביא ותתרום לאיחוד האירופי. המדינה מתכוננת, לטענת השגריר, להשקעות רבות שיזרמו אליה וכן לגידול במשרות חדשות עקב קידום יזמות וחדשנות. ממאפייני הלך הרוח במדינה, כך על פי השגריר, הוא התנהלות כלכלית שבבסיסה חיפוש תדיר אחר פתרונות לטובת כלל האיחוד, ולא רק לטובת סלובקיה.

בנוגע למהלך הנוכחי בשיתוף הפעולה עם ישראל, אמר השגריר כי למרות ששתי המדינות מקיימות קשרי ידידות ומסחר ענפים, זו הפעם הראשונה שסוג כזה של מיזם נעשה עם ישראל.

נבחרה מבין 50 אפשרויות אחרות

השת"פ פונה לכל תחומי ההיי-טק, ללא כל מגבלה או העדפה לתחומים. התנאי היחיד לפונות הוא שיהיו חברות מסחריות פרטיות. הולייני פירט שאחרי שלב ההשקה וההגשות, תתבצע הערכה בשתי המדינות. "במקרה של סלובקיה יבחנו את ההצעות שני גורמים עצמאיים מומחים ותוקם ועדה מיוחדת", סיפר השגריר.

גם ישראל תגייס ועדה מיוחדת משלה למיזם ולבחינת ההצעות, ולאחר מכן שתי הוועדות יתכנסו, יתייעצו וימצאו את הזוכים. בסופו של הליך יבחרו שתי חברות מכל מדינה והעבודה תצא לדרך.

"לישראל היו 50 אפשרויות אחרות ונאלצנו לשכנע אתכם שדווקא סלובקיה עדיפה. מסובך, אבל היו לנו טיעונים משכנעים", אמר הולייני, שהמשיך ופירט אודות היתרון הדמוגרפי של עשיית עסקים במדינה.

ברטיסלבה, בירת סלובקיה, סמוכה מאוד לערים אירופיות מרכזיות – בודפשט שוכנת במרחק שלוש שעות נסיעה ברכב ממנה, פראג מצויה במרחק שעתיים משם, ווינה סמוכה כדי שעת נסיעה בלבד מעיר הבירה. על פי השגריר, מדובר ביתרון בולט שיאפשר רקימת יחסי עבודה נוחים במיוחד בכל רחבי אירופה.

יתרונות נוספים שאותם מנה השגריר – נפח הייצוא של סלובקיה שעומד, בשל מיקומה האטרקטיבי, על 60 מיליארד יורו. בנוסף, מלבד חברותה באיחוד האירופי, חברה סלובקיה בארגונים אירופים בולטים כמו: Schengen, ו-EURO zone. "למעשה", ציין הולייני, "סלובקיה היא החברה הגדלה במהירות הגבוהה ביותר ב-EURO zone, והכלכלה שלה יציבה – מצבה טוב ויש לה חיזוי מבטיח לעתיד".

עובדים מלומדים בשכר נמוך

לדברי השגריר, משאבי האנוש במדינה מצוינים. כש-77% מהתושבים הם בעלי תארים מ-36 האוניברסיטאות שפועלות במדינה. למרות השכלתם של הסלובקים, הם מהווים כוח עבודה זול יחסית, כשהשכר הממוצע במדינה עומד על 824 יורו (לעומת 2,455 יורו באוסטרליה, לשם השוואה). השגריר גם סיפר כי ישראלים באים כיום במאות למדינה, ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות הטכניות.

"למדינה יש פוטנציאל גבוה לחדשנות עם מרכזי מו"פ מתפתחים בשיתוף הממשלה והאקדמיה. התחום המפותח ביותר הוא התחבורה, והוא כולל ייצור של מיליון מכוניות בשנה, אך גם תעשיות מחשוב למכוניות, ועוד פיתוחים מתקדמים בעבור כלי הרכב", סיפר השגריר שציין בדבריו בגאווה גם את ה-Aeromobil 3.0 – הרכב המעופף הסלובקי שעבר בהצלחה ניסויי טיסה ונמצא רק כפסע מייצור מסחרי.

טופס הגשת מועמדות למיזם נמצא באתר המדען הראשי.