"העדפה מתקנת כלפי עובדים מאוכלוסיות מגוונות מוכיחה את עצמה"

"אנחנו מקיימים באופן מוצהר העדפה מתקנת, הלכה למעשה, לצורך העסקה שוויונית, והמדיניות הזו הוכיחה את עצמה. החברה מעסיקה עשרות חרדים וחרדיות, לצד עובדים מאוכלוסיות מגוונות, ומקפידה על ייצוג הולם לנשים", כך אמר ארז פלג, מנכ"ל אופיסופט.

פלג דיבר ברב שיח שיזמה מערכת אנשים ומחשבים, כדי לדון בשאלה כיצד מגבירים את השילוב של חרדים בעלי השכלה טכנולוגית במגזר ההיי-טק. מלבד פלג, השתתפו ברב שיח יזם ההיי-טק ד"ר יוסי ורדי; משה פרידמן, מנכ"ל עמותת קמאטק; זיקה אב-צוק, מנהלת הפיתוח העסקי של סיסקו (Cisco); דורון אמיר, יזם ומכשיר חרדים למקצועות ההיי-טק; ישראל סלר, יזם חרדי בעל סטארט-אפ; מרדכי אלתר, עובד מרכז הפיתוח של מיקרוסופט (Microsoft); הילה טל ממטריקס; אביטל ינובסקי, מנהלת פיתוח עסקי בעמותת צופן, מומחית לגיוון בתעסוקה; רויטל ביתן, מנהלת אחריות תאגידית באינטל (Intel); עצמון מינס, לשעבר מנמ"ר בכיר בארגוני IT; ואבי שלום, לשעבר מנהל בכיר בגרטנר (Gartner) ישראל, וכיום יועץ עצמאי ומלווה חרדים.

"העסקה שוויונית פירושה סובלנות מלאה לצרכים האישיים של כל עובד ועובדת", אמר פלג. "לדוגמה, הפרדה מגדרית בחדרים לבני ובנות המגזר החרדי שמעוניינים בכך, או גמישות בשעות העבודה ככל הניתן, אך אפס סובלנות להיעדר יכולות אובייקטיביות כדוגמת מקצועיות, מוטיבציה, אמינות, נאמנות ומחויבות לתוצאות". בהמשך סיפר פלג כיצד הצליחו להטמיע את המדיניות הזו באופיסופט על ידי הכשרה מיוחדת שהועברה למנהלים בכל הדרגים בחברה.

אביטל ינובסקי, מנהלת פיתוח עסקי בצופן

הוא הצטרף לביקורת של נתן פרידחי מטלדור על משרדי הממשלה, שאינם מאפשרים העסקת חרדים בגלל מכרזים שדורשים ניסיון קודם. "דווקא הגופים הציבוריים, דוגמת החשב הכללי, והגופים הפיננסים הגדולים מונעים העסקה של אוכלוסיות גיוון דוגמת חרדים. זאת בגלל העמדת 'קריטריונים אובייקטיביים' כהשכלה אקדמית, ניסיון, היקף שעות עבודה וכו'…, שמונעים מאוכלוסיות רבות להשתלב באופן שווה", אמר פלג.

"למצוא שיטות יצירתיות לגיוס אוכלוסיות מודרות"

ינובסקי, שעובדת עם אופיסופט, אמרה כי "יש דמיון רב בין השמת עובדים חרדים להשמת עובדים מהמגזר הערבי. הדבר המשותף הבולט הוא החשדנות והפחד – הן מצד המעסיקים ובמידה רבה גם מצד העובדים. אחד ההבדלים הבולטים בין הערבים לחרדים הוא ההשכלה האקדמית, אבל החשדות והפחד משותפים. אני קוראת למעסיקים למצוא שיטות יצירתיות לגיוס חרדים ועובדים נוספים מאוכלוסיות מודרות".

אמיר ציין כי "הבעיה של העסקת חרדים בענף לא נובעת מדעות קדומות או הדרה. הבעיה היא לא שם אלא בגופים, שממומנים על ידי הממשלה, שמכשירים אותם למקצועות ההיי-טק".

דורון אמיר, יזם ומכשיר חרדים למקצועות ההיי-טק. צילום: קובי קנטור

לטענתו, "רוב חומרי הלימוד עוסקים בטכנולוגיות שלא ממש רלוונטיות. אולי הן נחשבות לטכנולוגיות חמות, אבל הן לא נותנות לצעיר החרדי יתרון על מועמד אחר".

"כשהעברתי חרדים הכשרות, בנוסף לחומר הלימוד שהייתי חייב להעביר, הכשרתי אותם למקצועות או לנושאים שיהיו הדבר הבא שנתיים או שלוש קדימה", אמר אמיר.

"כשמעסיק מגלה עובד שיש לו את הכישורים והידע שיכולים להוביל את הארגון שלו אל עבר הטכנולוגיה של הדור הבא – הוא יגייס אותו, ולא משנה אם זה חרדי, בוגר 8200, אתיופי או כל אחד אחר. צריך לצאת מהחשיבה בקופסה הזו של קיפוח. צריך לתת הכשרה שתקנה יתרון על צעירים אחרים", הוסיף.

אמיר פנה למעסיקים ואמר כי "צריך להוציא את החרדים מהגטאות שלהם". הוא כיוון לכך שבמקומות עבודה מסוימים ממקמים אותם בחדרים מיוחדים, ובכך לכאורה מסמנים אותם ומקטינים את הסיכוי שלהם להשתלב. "השאיפה שלהם היא להיות חלק מהחברה", ציין. "כשאני מדבר עם צעירים חרדים והם מספרים לי שבמקום העבודה שלהם יש להם בעיה לצאת לאכול עם חבריהם בגלל כשרות, אני אומר להם: אתם טועים. צאו איתם, תאכלו מה שאתם יכולים, סביר להניח שהם לא אוכלים חזיר, אבל אל תבדלו את עצמכם. זו הדרך היחידה לפתור את הבעיה, ולא בכי על קיפוח".