נתניהו אישר את עקרונות המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אישר אמש (ב') את ההמלצות למדיניות לאומית לשימוש ביישומים ביומטריים. ההמלצות הוכנו על ידי היחידה הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, בראשותו של רם ולצר.

בכנס שנערך אתמול בתל אביב, שעסק בתעשיית ההזדהות הבטוחה והיישומים הביומטריים, אמר ולצר כי "אישור העקרונות ממקם את ישראל כמדינה הראשונה בה קיימת מדיניות לאומית כוללת לתחום". עם זאת, ולצר הדגיש כי ההמלצות לא נוגעות לסוגיית תעודות הזהות החכמות והמאגר הביומטרי, מאחר שהנושא מצוי בפיילוט, על פי החוק.

עקרונות המדיניות נכללים בדו"ח מקיף שחיברו ולצר ואנשיו, ושהוגש לפני כשנה לעיון ראש הממשלה והשרים.

הוא אמר כי "העקרונות שגובשו מאפשרים איזון בין התועלות הגלומות בביומטריה לסיכונים הטמונים בה. המדיניות גובשה על ידי מומחים מהשורה הראשונה בישראל בתחומי הביומטריה, אבטחת המידע והפרטיות, ולאחר היוועצות עם הגורמים הרלוונטיים בממשלה, במגזר הפרטי והציבור הרחב".

״הסדרת המדיניות בתחום הביומטרי תאפשר לאזרחים, לתאגידים ולמשרדי הממשלה ליהנות מתועלות היישומים הביומטריים, ולאזן בינן לבין החובה לוודא שמירה על הפרטיות, המידע והביטחון״, ציין ולצר. ״יישומים ביומטריים נשענים על טכנולוגיה המתפתחת במהירות רבה וכבר כיום הם בעלי נוכחות בשגרת יומנו. מגמה זו צפויה לגבור".

לדבריו, "יש בשימוש ביישומים ביומטריים כדי להביא להתייעלות, להקלה על ביצוע עסקיי, לרווחים, לשיפור תהליכים, להרחבה ולהנגשה של שירותים רבים – הן במגזר הממשלתי-ציבורי והן במגזר הפרטי".

עם זאת, ולצר אמר כי "בצד התועלות הרבות הגלומות בשימוש ביישומים ביומטריים, טמון בו גם סיכון פוטנציאלי של נזק שעלול להיגרם. מדיניות תבטיח את האיזון החיוני בין הדברים".

מה כולל המסמך הביומטרי?

במסמך המדיניות שהוגש לממשלה צוין כי "יש צפי שעד 2020 מרבית היישומים הממוחשבים יכללו טכנולוגיות ביומטריות כחלק בלתי נפרד מהיישום – בטלפון הנייד או בכל ממשק אחר".

מחברי מסמך המדיניות הדגישו כי מטרתו היא לא לקבוע עמדה לגבי יישום זה או אחר, אלא "להניח את התשתית הנורמטיבית הפרקטית, שתאפשר ניהול מאוזן של יישומים ביומטריים".

על אף שמצוין במסמך המדיניות שהוא לא עוסק במאגר הביומטרי, יש בו התייחסות עקרונית לסוגיה שיכולה להשליך גם עליו. הוא קובע כי "נתונים ביומטריים אינם ברי עדכון ותיקון בצורה פשוטה, בהשוואה לסיסמה, למשל. לא ניתן לשנות תווי פנים או אצבע".

בנוסף, מוסבר במסמך שבגלל העובדה שמספר אפשרויות ההחלפה של הביומטריה מוגבל, אי אפשר להגדיר את האמצעי הזה כמפתח בטוח במושגים של הצפנה ושמירת מידע. יתרה מזאת, "אם יחפשו את הנתונים הביומטריים ויקשרו אותם לאדם מסוים ולנתוניו האישיים, עלולה להיווצר פגיעה של ממש בזהותו", נכתב במסמך.

בהמשך מביאים המחברים שתי דוגמאות שמסבירות את הסיכון שבלקיחת טביעות אצבע. סיכון אחד הוא "השתלת" טביעות אצבע של חפים מפשע, שנגנבו ממאגר כלשהו או ממאגרים שונים. נזק נוסף שיכול להיגרם משימוש בטביעת אצבע במאגר הביומטרי הוא שימשו בביומטריה שנחשפה במערכת אחת, כגון פריצת מאגר טביעות אצבע לצורך גישה למערכות מידע אחרות. בדו"ח תואר תסריט אפשרי: בנק שיפעיל טביעת אצבע כתנאי לשימוש בכספומט, למשל, ינסה לחסום את הגישה ללקוח אם ישווה את טביעת האצבע לזו שנגנבה. לעומת זאת, אם זה קורה בכרטיסי אשראי – הרי שהם ניתנים להחלפה, ואילו טביעת אצבע לא ניתנת להחלפה.

בחלק אחר של הדו"ח מביעים מחבריו את דעתם כי שמירת מידע ביומטרי שמבוסס על תווי פנים ולא על טביעת אצבע בטוח יותר.

פרויקט המאגר הביומטרי ותעודות הזהות החכמות תקוע כבר שנים רבות. לא מכבר הודיע שר הפנים, אריה דרעי, כי הוא מתכוון להכריז על סיום הפיילוט, וכעת עליו להחליט האם להמשיך במאגר או לא, והאם לוותר על טביעות אצבע ולהעדיף תווי פנים או אמצעי זיהוי אחרים. כמו כן, ראש הרשות ליישומים ביומטריים, גון קמני, הודיע באחרונה על התפטרותו. גורמים בשוק העריכו שאחת הסיבות לכך היא חילוקי דעות עם הממונה על הביומטריה בממשלה, שכנראה סבור שטביעות אצבע הן מאגר מסוכן, על אף שבמסמך המדיניות אין התייחסות ישירה למאגר.