"ההבטחה הגדולה ביותר של הטכנולוגיה – שבסוף לא נצטרך לעבוד"

"האנושות עברה שלושה גלים: חקלאות, תעשייה ושירותים", אמר ינקי מרגלית, מייסד אלדין וכיום יזם ● "כעת אנחנו נמצאים לפני הגל הרביעי - של אין עבודה; זהו גל נפלא, אם נלמד איך לעשות זאת"

ינקי מרגלית, יזם. צילום: ניב קנטור

"זה כמה אלפי שנים אנו בונים את המכונה האחרונה. במאות השנים האחרונות בנייתה הואצה. בקרוב, כשנשלים את המכונה האחרונה – לאף אחד לא תהיה עבודה. זה האתגר המשמעותי ביותר של הדור הבא", כך אמר ינקי מרגלית, יזם.

מרגלית, מייסד – ולשעבר יו"ר ומנכ"ל אלדין (Aladdin), חתם את המליאה המרכזית בכנס השנתי של ISACA ישראל, האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ד') באולם אירועים LAGO, ראשון לציון. בכנס השתתפו מאות מחברי האיגוד ואת המליאה המרכזית הנחה אלון עמית, מזכיר האיגוד וחבר הנהלת ISACA ישראל.

לדברי מרגלית, "אנו על ספו של עולם שונה, בו השריר והמוח האנושי לא נדרשים לעבודה באופן בו המונח מוכר כיום. כבר כיום בעולם, אחד משלושה אנשים בגיל העבודה לא עובד. הנתון הזה מוסתר מאיתנו, כי הוא לא נעים, על ידי מדידת אחוזי האבטלה – מי שמחפש עבודה ולא מצא".

"כיום 50% מצעירי אירופה לא עובדים. מ-2000 ל-2012 אחוז העובדים בעולם ירד מ-65% ל-59%. כמות העובדים וכמות שעות העבודה – בירידה. זאת כי המכונה לוקחת את האנרגיה מהשמש – אל הלקוח. האנושות עברה שלושה גלים – חקלאות, תעשייה ושירותים. כעת אנו לפני הגל הרביעי, של אין עבודה – הוא גל נפלא, אם נלמד איך לעשות זאת".

מרגלית הדגים כיצד העולם נע לכיוון זה. "נהג ה-Gett שהביא אותי, דורון", אמר, "הוא רובוט: הוא לא עושה בילינג, לא עושה ניווט – רק נוהג. בסוף, גם דורון, שהוא רובוט אנושי – יוחלף ברובוט. בעולם התעופה, הטייסים הם האיום החדש על בטיחות הטיסה. ברפואה, בתוך 15-20 שנה איש לא יעז ללכת לרופא אנושי – מערכות בינה מלאכותית יחליפו רופאים באבחון, בטיפול ובמציאת תרופות. ניכנס לעידן בו מחשבים מציירים, מלחינים וכותבים שירה. תוך כמה שנים הם יעשו דברים מדהימים. מחשבים יבשלו טוב יותר מאנשים וימציאו מתכונים".

"יש מאמרים בהם נכתב כי 'מקצועות הולכים להיעלם, אבל אל תדאגו, יהיו מקצועות חדשים ויהיו כאלה שלא ייעלמו: מתכנת, אחות וחשמלאי'. הם משקרים, גם אלה יוחלפו במכונות".

"הגל הרביעי הוא הגל של חופש", אמר מרגלית. "נשאלת השאלה 'האם המכונה האחרונה היא דבר טוב'? התשובה היא 'כן, אבל'. אין לנו ברירה, אנו הולכים לקראת העתיד הזה. זה לא מקרה שמחאות הצדק החברתי ואביב העמים הערבי עלו באמצעות טכנולוגיה. המכונה היא דבר טוב, אבל, יש לשאול מי בעלי המכונה ומי מרוויח כסף".

"להפריד בין עבודה לפרנסה"

"הגיעה העת להפריד בין עבודה ובין פרנסה ומשמעות", אמר מרגלית. "היינו בדור בו העבודה היתה הכוח – וכעת אנו נאלצים להפריד ביניהם. מעבודה לא מתעשרים – מתעשרים מנכסים, מירושות ומיזמות. בקרוב לא נתפרנס מעבודה, אז צריך שיהיה משהו אחר שיכלכל".

"הכלכלה הקלסית נבעה מחוק המחסור: מה וכמה לייצר, איך לייצר וכיצד לחלק את התפוקה. כעת יש מכונה שמחברים לשמש, עם קולטים, ועם ממירים למערכות הנדסיות. השאלה העיקרית כיום היא איך לחלק את התפוקה. נורבגיה וסעודיה כבר חיות כך. בפינלנד כל אזרח מקבל 800 יורו הכנסה בסיסית".

"הכלכלה כיום היא הכי טובה מאי פעם, אבל יש פערים ואנשים מיואשים", ציין מרגלית. "נוסחת 'ינקי לאושר': מה שעושה אנשים למאושרים זה לא גודל המקרר שלכם – אלא גודל המקרר שלכם חלקי גודל המקרר של השכן. לכן בסביבת שפע, קורה שאנשים עצובים. האתגר הגדול ביותר של הדור, הוא להביא כמה שיותר אנשים לעתיד – ושהעתיד יהיה הוגן ואתי".

"המגמה הזו ברורה, וכולנו חיים בה", ציין מרגלית, "אבל יש חלון של 10-20 שנה, שהפתרון היחיד ברמת האדם והארגון להתמודד עם המציאות החדשה, הוא יצירתיות וחדשנות. ניתן לנצל חלון זה. הדינוזאורים, ה'בלוקבסטרים', מתים הרבה יותר מהר ומנגד, חברות 'חדי הקרן', המגיעות במהירות לשווי מיליארד דולר – עושות זאת בפחות זמן. השאלה היא איך מארגנים את החיים בתוך מציאות משתנה במהירות זו".

עקרונות לחדשנות בארגונים

מרגלית פירט את שבעת העקרונות לחדשנות בארגונים: הביטו על התמונה הגדולה; כוונו גבוה באמת; הבינו את הטכנולוגיה ואת משמעותה, אל תפחדו ממנה ומנפו אותה; דעו לקחת סיכונים ולנהלם; הקצו משאבים למטרה; חשבו קהילתי – פחות חשוב הצורך במוצר, יותר חשוב ההיבט הקהילתי, דוגמת Airbnb, אובר (Uber) ו-Waze; הבינו את הדילמה בין שתי האסכולות – זו הגורסת להתמקד במטרה בלא להרפות, לבין זו הגורסת שיש לעשות משהו אחר ולהקשיב ללקוח. הדרך היחידה לדעת מה נכון – היא בדיעבד".

מרגלית סיים באומרו כי "הצלחה היא 51% כישרון ו-49% מזל – אבל כישרון הוא 100% מזל".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מאיר

    כתבה בנושא גם באתר הידען: http://www.hayadan.org.il/no-work-for-nobody-2212163

  2. אלי ויסברט

    האמירה נוסחה כבר לפני יותר מ-80 שנה על ידי זאב ז'בוטינסקי. הטעות הבסיסית היא בכך שברגע שיצרנים שמייצרים מוצרים ברי קיימא ושירותים יעסיקו מחשבים ורובוטים לא תהיה פרנסה. כיום השירותים הם אלה שמוחלפים במערכות אוטומטיות והייצור עדיין מפגר בכך. כלכלה שאינה משק חליפין מבוססת על עובדים או על עבדים, הטכנולוגיה מחליפה את העובדים שמאבדים את מקור הפרנסה שלהם. העבדים ימשיכו לייצר את רכיב הטכנולוגיה (ראו ערך מפעל פוקסין שמייצר רכיבים עבור חברת אפל). בארצות הברית קריסת דטרויט ממחישה היטב את המצב הזה. העובדים שיאבדו את הפרנסה שלהם לא יוכלו לרכוש את המוצרים והשירותים בהיעדר מזומן בכיסם ולכן כדאיות הפעלת השירותים והייצור תפחת מה שיביא לדעיכת הייצור. מצב כזה מוביל בהכרח לקריסת מערכות הייצור והשירותים, להתפרקות מערכות חברתיות והיווצרות כאוס שהוא כר פורה לשפיכות דמים. לסיכום: שמירת היכולת האנושית לייצר הייתה ותהיה הבסיס לקיום האנושות. בסופו של יום בעלי ההון - הם, שיבינו את הסכנה הטמונה בהחלפת ההון האנושי בטכנולוגי יהיו אלה שיבלמו את המגמה ובשורת החופש של מר מרגלית תתברר כאמירה בלתי אחראית.

אירועים קרובים