כיל עוצרת את פרויקט ה-ERP הגלובלי, שהושקעו בו מאות מיליוני דולרים

הנהלת קבוצת כימיקלים לישראל (כיל) אחת הקבוצות התעשייתיות הגדולות בישראל, הודיעה ערב החג כי החליטה לעצור באופן מיידי את כל התהליכים הקשורים בהעלאת פרויקט ה-ERP הגלובלי שלה, הנקרא "הרמוניזציה". הפרויקט החל ב-2014 , והוא נחשב לאחד מפרויקטי ה-ERP הגדולים ביותר שנעשו אי פעם בישראל, וההשקעה המוערכת היא במאות מיליוני דולרים.

בהודעה דרמטית לבורסה הודיעה הקבוצה כי "הדירקטוריון החליט שלא להמשיך את פרויקט הרמוניזציה של כיל לפיתוחה והקמתה של מערכת ERP גלובלית, אשר הושק בשנת 2014". עוד נאמר בהודעה כי, ה"החלטה צפויה לחסוך לחברה 200-250 מיליון דולר בארבע השנים הקרובות".

בנימוקים לצעד הלא שגרתי זה, מסבירה הנהלת החברה כי "החלטת הדירקטוריון נבעה בעיקר מזיהוי סיכונים מהותיים הנוגעים למידת מּוכנּות המערכת ולעלותה העתידית".

למקד את המשאבים בעסקי הליבה

עוד נאמר בהודעה כי "באחרונה, זיהתה הנהלת החברה סיכונים מהותיים הקשורים עם מידת התאמתה של המערכת, מורכבותה ומידת מוכנותה, אשר השפיעו באופן ניכר על התקציב ועל לוחות הזמנים של הפרויקט." כמו כן נמסר כי "ההחלטה תאפשר לחברה למקד את משאביה בפעילויות עסקי הליבה שלה".

בהמשך ההודעה צוין עוד כי "דירקטוריון החברה הנחה את ההנהלה לחפש אחר פתרונות חלופיים לפיתוח ושדרוג מערכות המחשוב הקיימות בכיל, וכן לשמר יישומים מסוימים מתוך פרויקט הרמוניזציה".

על פי דיווחי החברה, הערך בספרים של ההשקעה בפרויקט, נכון ליום ה' 30 ביוני 2016, עמד על 225 מיליון דולר. "בעקבות החלטת הדירקטוריון, החברה בוחנת את ההשלכות החשבונאיות על הדו"חות הכספיים של הרבעון השלישי, לרבות הצורך לבצע מחיקה של ההשקעה, כולה או חלקה, וכן את העלויות הקשורות בסיום הפרויקט". נאמר בהודעה.

כיל הינה חברה בת של החברה לישראל, חברה ציבורית שמניותיה הן דואליות ונסחרות בתל- אביב ובנסאד"ק. החברה נשלטת על ידי משפחת עופר, ויש לה שורה של חברות בנות ביניהן מפעלי ים המלח, תרכובות ברום, רותם אמפרט נגב ופריקלאס ים המלח.

לחברה יש פעילות גלובלית בכל העולם שם גם היא מחזיקה בחברות בנות. החברה מעסיקה כ-5,000 עובדים, והיא המעסיק הגדול ביותר בנגב. בפרויקט הרמוניזציה המבוסס על סאפ (SAP) מועסקים באופן ישיר ועקיף עשרות עובדים. הקבלן הראשי להטמעת הפרויקט היא יבמ (IBM) ומשתתפים בו חברות נוספות, שותפים עסקיים ויועצים. לא נתקבלה תגובה מיבמ עד לפרסום ידיעה זו.

כיל אחת

ההחלטה ללכת על מגה הפרויקט הרמוניזציה, נפלה לפני שנתיים כחלק ממאמצי החברה להתייעלות במסגרת מימוש החזון שהנהלת החברה הכתיבה, הנקרא "כיל אחת".

בדו"חות הכספיים של כיל לשנת 2015 ישנה התייחסות נרחבת לפרויקט הרמוניזציה ומשמעותו: "כדי לממש את האסטרטגיה של 'כיל אחת', אנו פועלים להאחדת המערכות והתהליכים שלנו, בין השאר על ידי מעבר למערכת ERP אחת", נכתב בדברי ההסבר לדו"ח.

עוד צוין שבשנת 2015 בוצעה בהצלחה פריסה ראשונית של המערכת (סאפ בכיל אנגליה ובכיל אירופה). בנוסף החברה פועלת לשיפור תהליכים, בין היתר, על מנת להגביר שיתופי פעולה ביישום שיטות עבודה (practices best share) בכל חלקי החברה, כדי להבטיח את אספקת השירותים הטובים ביותר בשווקי הקצה של החברה, ולהימנע מפעולות ותהליכים נפרדים ומנותקים זה מזה בחטיבות שונות של החברה", נאמר בדברי ההסבר.

הפרויקט מובל על ידי אגף מערכות המידע בראשותה של מירי מישור, והוא אחד מפרויקטי הדגל של המנכ"ל הקודם של כיל, סטפן בורגס, אשר הודיע לפני חודשיים באופן מפתיע ומיידי על סיום תפקידו. ההערכות בשוק היו שאחת הסיבות לפרישתו היו חילוקי דעות קשים שהיו לו עם בעל השליטה בחברה, עידן עופר, שלא היה מרוצה מביצועי המניה ומהתוצאות העסקיות של החברה בתקופה האחרונה.

משבר ניהולי

מניית כיל ירדה ב-56% בשנה האחרונה, ירידת שיא בחמש שנים האחרונות. זמן קצר לפני פרישתו, שמו של בורגס שורבב לפרשת הבונוסים המפליגים ששילמה החברה למנהליה, כאשר הבונוס לבורגס הסתכם בתשע משכורות חודשיות ברוטו, על בסיס שכר בסיס של 1.4 מיליון דולר בתוספת הבונוסים.

ההחלטה על עצירת הפרויקט, הייתה אחת ההחלטות הראשונות שקיבל מחליפו של בורגס, אשר גרינבאום, שמונה כממלא מקום קבוע של המנכ"ל עד לאיתור מנכ"ל חדש. גרינבאום צמח מתוך החברה, ולפני מינויו היה משנה למנכ"ל ומנהל התפעול הראשי.

בנוסף למנכ"ל פרש גם היו"ר הדומיננטי של החברה, ניר גלעד, ובכירים אחרים.

אותם גורמים הוסיפו כי נכון שיש בפרויקט קשיים, וזה הולך לאט כפי שקורה בפרויקטים מסוג זה, אבל העובדה שהמנכ"ל החדש מיהר לקבל החלטה כל כך משמעותית, מלמדת על כך שהחברה נזקקת לצעדי ייעול מיידים עקב התוצאות העסקיות – וביטול הפרויקט, ללא קשר לטיבו ומהותו, הוא אחד מהם.