"על הממשלה להזרים לרשויות המקומיות תקציבים מוגדרים לערים חכמות"

"על הממשלה להזרים לרשויות המקומיות תקציבים מוגדרים למימון ולתפעול הערים החכמות, כהלוואות שיוחזרו לה על ידי חיסכון תקציבי ושיפור השירות שיושג בעקבות זאת", כך אמר חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין.

ביבס דיבר בדיון שערכה בנושא ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. לדבריו, "ערים חכמות הן לא רק עניין של טכנולוגיה, על אף שהיא חשובה, אלא גם היכולת לתת שירות טוב ויעיל יותר לתושבים. אני, כראש עיריית מודיעין, מנצל את הטכנולוגיה כדי להדק את הקשר עם התושבים, לפקח טוב יותר על תהליכים ושירותים של העירייה. אולם, אם הממשלה לא תיכנס לעובי הקורה ותזרים תקציבים, עיר חכמה תהיה נחלתן של 10-12 ערים מבוססות, מה שיגרום להגדלה דרסטית של הפערים החברתיים והדיגיטליים".

"לצערי, בממשלה מדברים הרבה אבל עושים מעט", אמר ביבס. "למשל, משבר הדיור. גם כאן יכולה הטכנולוגיה לעזור. אחת הבעיות הקשות בהקשר זה היא העדר תהליכים ממוחשבים, שיהפכו את תהליכי התכנון והבנייה לשקופים. אי השקיפות שלהם היא אחת הסיבות לבעיית הדיור".

לדבריו, "כמו שיש כאלה שלא מעוניינים לפתור את בעיית הדיור, כך יש אנשים וגופים שלא רוצים לממש עיר חכמה, כי זה מגביר את השקיפות ומייצר תהליכים שהם לא מעוניינים בהם".

בסיום דבריו אמר ביבס ש-"השלטון המקומי נערך ליישם חלקים שונים של עיר חכמה, כמו מכרזים מקוונים, שישפרו וייעלו את התהליכים המורכבים האלה, מבלי להמתין לממשלה. אנחנו נהיה פורצי דרך ונקדים את הממשלה".

ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. צילום: מתוך ויקיפדיה

"ערים חכמות – נושא לאומי"

ח"כ אורי מקלב, יו"ר הוועדה, אמר בדיון ש-"ערים חכמות זה בהחלט נושא לאומי שהוועדה עוקבת אחריו, כי הוא כולל את כל תחומי החיים במדינה. חובתנו הציבורית לעקוב ולסייע לתהליכים אלה".

ליאורה שכטר, יו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי וראש אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו, ציינה בדיון ש-"יש הרבה הגדרות לעיר חכמה. אנחנו הגדרנו זאת כעיר שמבוססת על מידע וטכנולוגיה מתקדמת ולצד זה שמה דגש על מעורבות התושבים".

לדבריה, בעיריית תל אביב-יפו מסתכלים על נושא העיר החכמה בשני היבטים: "ההיבט האחד הוא הנגשת שירותים קיימים כמו תשלום ארנונה וביצוע תהליכים מקוונים שבעבר דרשו הגעה פיזית לעירייה. הרמה השנייה, המאתגרת יותר, היא פיתוח שירותים חדשים על בסיס הטכנולוגיה".

ליאורה שכטר, ראש אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות. צילום: קובי קנטור

כדוגמה נתנה שכטר את מיזם דיגיתל, שמעניק שירותים ייחודיים ואישיים למגזרים שונים בעיר. כמו כן, היא אמרה שתהליכי הרישוי הבנייה שקופים – מה שלדבריה מקל על התושבים.

שכטר ציינה ש-"העירייה משלבת סטארט-אפים שמפתחים עבורה שירותים, ומקיימת תהליך מובנה של הקשבה לתושבים ולימוד מהם מה דרוש להם. בהתאם לזה אנחנו יוצרים עוד שיפורים".

להתאים את התקנים העולמיים לישראל

דובר נוסף בדיון היה אורי בן-ארי, יועץ בכיר לערים חכמות. הוא אמר כי "ערים חכמות זה לא רק טכנולוגיה ואסור לבסס את ההגדרות של עיר חכמה רק בהיבט הטכנולוגי".

לדבריו, "קיימים בעולם מדדים ברורים לכל תחומי החיים הקשורים בעיר החכמה – אנרגיה, מים, תחבורה ועוד. אין שום סיבה שלא יהיו גם אצלנו תקנים המבוססים על מה שקורה בעולם, עם התאמה מקומית".

אורי בן-ארי, יועץ בכיר לנושא הערים החכמות צילום: יח"צ

בן-ארי, שמייעץ בנושא לשמונה ערים, ציין כי "לראשי הערים יש תפקיד מרכזי בהובלת פרויקטי עיר חכמה. הם לא עוסקים בתחבורה, לא באנרגיה, לא ברמזורים ולא בתחבורה, כי כל אלה נתונים בידי הממשלה. ראש עיר לא יכול להזיז תחנת אוטובוס. אולם, הם מובילים חזון שממנו נגזרים כל הדברים האחרים".

"אין ספק שלממשלה יש תפקיד חשוב בכל הקשור לעיר החכמה, אבל אסור שהנושא יובל רק על ידה", הוסיף. "צריך להיות גוף שיהיו בו נציגים לכל הגורמים, ברמה הבכירה ביותר מכל ארגון, כדי שדברים ייצאו לפועל".