דו"ח: "אין לממשלה גישה כוללת לטיפול בערים חכמות"

נושא הערים החכמות הוא בין הסוגיות הבוערות בימים אלה בתחום המוניציפאלי, אולם על פי דו"ח שהוגש לכנסת – הטיפול הממשלתי בו לוקה בחסר. הדו"ח מציין שהממשלה אמנם פועלת בנושא, אלא שהפעילות מבוצעת במשרדים שונים, ללא גורם שמרכז אותה.

"על פי המידע המצוי ברשותנו, על אף שיש פעילויות שונות במשרדי ממשלה שונים שניתן להגדירן כמיזמים בעלי זיקה ישירה לנושא הערים החכמות, אין גישה מתכללת לנושא ואין גורם ממשלתי אחד שמוביל אותו בכלל הזירות בהן הוא נוגע", נכתב בדו"ח שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדת המדע והטכנולוגיה, שדנה בנושא אתמול (ב').

מחבר הדו"ח, רועי גולדשמידט, מציין כי "בעבר פעלה במשרד התשתיות 'מינהלת ערים חכמות', שניסתה לספק פרספקטיבה כוללנית לנושא ולרכז את כלל משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים אליו, אך פעילותה הופסקה בטרם הספיקה לגבש מדיניות ברורה ודרכי פעולה".

מהמסמך עולה כי ראשי הרשויות המקומיות מתלוננים על העדר המדיניות הממשלתית בנושא. "מתשובת מנהלי מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15 (שמאגד את 15 הערים הגדולות – י"ה) עולה כי חסרה מדיניות ממשלתית כוללת למנוע כפילויות וחזרתיות וליצור תיאום, ולהפוך את הנושא למחולל צמיחה".

"לדבריהם, הם מנסים, בדגש על רשויות חזקות שיכולות לקדם מיזמים בתחומים אלה, לעשות זאת ללא תלות בתקצוב ממשלתי, אולם פועלים מול הממשלה ביצירת שיתופי פעולה עם גופי ממשל רלוונטיים ולצורך הגדלת המקורות הממשלתיים לתחום זה, כך שיוכל להיות מוטמע גם ברשויות חלשות יותר. מדבריהם עולה כי מסתמן שינוי חיובי בגישת הממשלה באמצעות גופי מטה כמו ישראל דיגיטלית והרשות הלאומית לחדשנות".

גולדשמידט פירט בדו"ח את הגופים הממשלתיים המטפלים בנושא, בהם התקשוב הממשלתי וישראל דיגיטלית בתחומי הנגשת מידע, ממשל זמין ודיגיטציה; המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות בכל הנוגע ליעילות אנרגטית והשקעה באנרגיות מתחדשות; הרשות הלאומית לחדשנות, שמעודדת חדשנות; והגנת סייבר, באמצעות מטה הסייבר הלאומי. הוא ציטט את תגובת רשות החדשנות, שלפיה "דפוס הפעילות של הרשות מבוסס תחרותיות וממוקד בתוכניות לשלבי מחקר ומו"פ שונים, ללא התמקדות סקטוריאלית או תחומית… ולכן אין כיום עיסוק ספציפי ונפרד בתחום הערים החכמות ואין תקציב ייעודי לנושא".

"החשש: הערים החכמות יגדילו את אי השוויון"

בניגוד לדעה הרווחת בנושא, הדו"ח מעלה חשש כי "דווקא הטמעתם של מיזמי ערים חכמות לא תשפר את הנגישות של האזרחים לשירותים מתקדמים ולשיפור באיכות חייהם, אלא מיזמים אלה יהוו זירה נוספת או מועצמת של אי שוויון".

המחבר ציין כי החשש עלה גם בדיונים שערכה בנושא ועדת המדע והטכנולוגיה. כבר כעת, צוין, יש "שונות גדולה מאוד ברמת השירות וביכולות של הרשויות" בכל הנוגע לממשל זמין.

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, אמר בישיבת הוועדה אתמול כי "אם הממשלה לא תיכנס לעובי הקורה ותזרים תקציבים, עיר חכמה תהיה נחלתן של 10-12 ערים מבוססות, מה שיגרום להגדלה דרסטית של הפערים החברתיים והדיגיטליים".