"מערכת ההפעלה היא הלב, אבל צריך גם את שאר האיברים"

"עולם הלינוקס (Linux) בישראל התאבן, עם יציאתה של נובל (Novell) מהשוק לפני כעשור. בעוד שהדגש אז היה על מערכת ההפעלה ולא על הפתרון, כיום הלקוחות מחפשים את הפתרון ולא את הרכיב, ולכן הם מסתכלים על הוונדורים שלהם, שיתנו להם פתרון כוללני. מערכת ההפעלה היא הלב הפועם, אבל צריך גם את שאר האיברים", כך אמר דורון אופק, מנהל המדינה של ישראל ב-SuSe. החברה ערכה באחרונה כנס בגרמניה.

Open SuSe הוא מוצר של SuSe, חברת הלינוקס (Linux) לשוק הארגוני הוותיקה בעולם – היא פועלת מזה 24 שנים. המוצר של החברה, שמקורה בנירנברג שבגרמניה, לא מיועד לארגוני אנטרפרייז, כי אין לו תמיכה מסודרת, אין פצ'ים ופיקסים, שהופכים את המערכת לעמידה, אמינה ובטוחה – כמו שארגון או גוף ממשלתי צריך. אלא שלינוקס, מעצם העובדה שהיא מפותחת על ידי כמה עשרות אלפי מפתחים, היא מערכת בטוחה, שאין בה פרצות אבטחה.

אמיר פלד, מנכ"ל SuSe ישראל

בגלל שיטת הקוד הפתוח, לינוקס היא לב ליבה של מערכות הפעלה אחרות, כמו אנדרואיד (Android). "לינוקס, כמערכת הפעלה, היא הכי נפוצה בעולם, יותר מ-Windows", אמר אמיר פלד, מנכ"ל SuSe ישראל, בראיון לאנשים ומחשבים. "כשמוסיפים מערכת הפעלה בענן, המותג פחות חשוב, אלא ההתרכזות היא ביחסי עלות-תועלת. לינוקס תופסת בעולם מחשוב הענן ו-60%-70% מהארגונים יורדים מיוניקס למערכות מבוססות לינוקס".

ספר על הפעילות של SuSe ושל Open SuSe בארץ?
"SuSe עברה כמה גלגולים במהלך שנותיה ולפני 15 שנים נרכשה על ידי נובל, שהייתה חזקה בארץ ושהייתה לה מערכת הפעלה משלה, שאיבדה את מקומה בתחרות עם Microsoft Server. יצוין כי SuSe הייתה חברת הלינוקס הראשונה בארץ, עם חברות כמו חברת החשמל, אמדוקס וקומברס, שהשתמשו במוצר שלה עוד לפני שרד-האט (RedHat), המתחרה הגדולה, קמה בכלל.

לפני 10 שנים, נובל, שהחזיקה את SuSe, יצאה מישראל, עקב שיקולים עסקיים פרופר. היא השאירה חלל, שאליו נכנסה רד-האט, שלקחה את השוק".

אתה אומר ש-SuSe שינתה פאזה בישראל. למה הכוונה? ומדוע הגיע השינוי?
"השינוי הגיע מכמה סיבות: ראשית, כי יש יותר סטארט-אפים וקהילות שמשתמשות בלינוקס ולא הייתה להם מודעות ל-SuSe. למעשה, הקהילה של SuSe בארץ נעלמה כמעט לחלוטין, והייתה ידועה רק בפלחים מאוד מסוימים של השוק.

מצד שני, אנחנו רואים, במיוחד במעבר של ארגונים לענן, שיש יותר ויותר רצון וצורך מצד לקוחות להשתמש במערכות הפעלה לינוקסיות".

למשל?
"למשל בקרב סטארט-אפים שאין להם כסף, והם מתחילים את הפיתוח שלהם על מערכות הפעלה לינוקסיות בהפצות חינמיות. הקהילה מונה כמה אלפים, אבל היא מאוד מבוזרת. יש גופים שמנסים לאגד את החברות והמפתחים השונים לקהילה יותר מסודרת, אבל ישראל היא מקום שעובד שונה, הקהילה עדיין לא מאוחדת כמו במקומות אחרים.

חלק מהמאמץ שלנו, חוץ מזה שאנחנו רוצים למכור את הפתרונות שלנו, הוא לבנות את הקהילה. אנחנו רוצים ליצור, מגיל צעיר, מערכות יחסים עם המפתחים השונים, ולפתח את הקהילה לטובתנו בפרט ולטובת עולם הקוד הפתוח בכלל".

אילו סוגי לקוחות גדולים משתמשים בישראל ב-SuSe?
"ב-10 השנים האחרונות, SuSe נמצאת בארץ אצל מעט לקוחות, אבל בסביבות מחשוב קריטיות בארגונים כמו בנקים, התעשיות הביטחוניות, קופות חולים וחברות ביטוח. הלקוחות של SuSe בארץ הם לקוחות נאמנים, של הרבה שנים, שהשתמשו בפתרונות ניהול הזהות של נובל. SuSe רצתה לשנות פאזה".

כמו כן, אנחנו נמצאים אצל ארגונים שמשתמשים במיינפריים. יש חידוש בעולם סביב המיינפריים – לינוקס, כמערכת הפעלה, רצה עליו. זו קהילה שיש לה צורך בפתרונות הלינוקס של SuSe.

עוד לקוח טיפוסי הוא כזה שיש לו נתונים רבים וחייב שיהיה לו דטה סנטר משלו.

סביבה נוספת היא ה-HPC (ארגונים עם מחשוב בעצימות גבוהה). כאן מדובר בשני שימושים – אקדמי וייצור – אם כי בארץ יש פחות ארגונים שמשתמשים במוצר לייצור, יחסית למקומות אחרים בעולם. חברות כמו BMW משתמשות ב-SuSe כדי לבנות מודלים של מכוניות. ישראל הופכת להיות מובילה בטכנולוגיות הרכב וזו יכולה להיות הזדמנות עבורנו, כי הטכנולוגיות האלה דורשות כוח מחשוב גדול.

יש תוכניות לכמה מחשבי על בישראל וסיסי שותפה לארגונים שפועלים בכיוון הזה. 60% ממחשבי העל בעולם פועלים על לינוקס, בגלל היכולות של לינוקס לתמוך בסביבות מחשוב מורכבות. מתוך זה, SuSe חולש על כ-80% מהשוק. כלומר, אחד מתוך כל שני מחשבי על בעולם רץ על מערכת ההפעלה Open Suse".

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס.