נילס הרצברג, סאפ: "האינטרנט של הדברים מוסיף למנמ"ר מימד חדש של אחריות"

"האינטרנט של הדברים מוסיף למנמ"ר מימד חדש של אחריות", כך אמר נילס הרצברג, מוביל גלובלי לתחום האינטרנט של הדברים בסאפ (SAP).

הרצברג אמר את הדברים בראיון לאנשים ומחשבים במהלך כנס SAP TechEd 2016 שהתקיים בברצלונה בתשובה לשאלה  מה תפקידו של המנמ"ר בעידן האינטרנט של הדברים?

לדבריו, "באופן היסטורי, המנמ"ר היה אחראי על מערכות המחשוב העסקיות, בכל הקשרים בין הארגון ללקוחות וכן בנושאי כוח אדם. עכשיו נוסף לו מימד חדש, רביעי, של קשרי הגומלין בין המכונות והארגון. זה מימד שהתווסף לאחריות שלו. אילו מכונות – מכונות תעשייתיות, מכוניות וכו' – זה כבר תלוי בענף שבו פועל הארגון".

"הסיבה שארגונים משלבים יותר ויותר אינטרנט של הדברים", אמר הרצברג, "היא כי הטכנולוגיה מספקת להם מידע בזמן אמת על הנכסים שלהם – מיקום של מכוניות או משאיות והתראה על אלו שלא נמצאות במקום שבו הן היו אמורות להיות, מצבן התחזוקתי של מכונות תעשייתיות וכד'".

חוסכים הפתעות בתוך הארגון

הרצברג אמר כי "ארגונים רבים מבקשים להשתמש באינטרנט של הדברים כדי להקטין את הפגיעויות שלהם. להימנע מהפתעות. אם אתה חוזה נכון את ההתרחשויות, אתה יכול להימנע מהפתעות ולנהל עסק יציב יותר ובעל מידע מדויק יותר. העולם מספק לנו די והותר הפתעות: קשיי מזג אוויר, מלחמות, שביתות עובדים – דברים שיכולים לגרום לזעזועים בשוק. איננו צריכים להוסיף לכך הפתעות בתוך הארגון".

"האינטרנט של הדברים מאפשר להיפטר מכמה מההפתעות הלא מתוכננות, כגון מכונה מושבתת דווקא כשמתקבלת הזמנה גדולה. בנוסף, הוא יעזור לדעת מה הלקוחות עושים, כיצד הם משתמשים בציוד, כאשר חפצים רבים ישדרו ליצרנים את נתוני השימוש, ואלו ישתמשו בידע הן כדי לשפר את המוצרים והן כדי להציע מוצרים חדשים ללקוחות רלוונטיים (דוגמה, מצלמות, מכונות כביסה, מקררים וכו')".

מה האתגרים שמעמיד נפח הנתונים הגדול שייצרו התקני האינטרנט של הדברים לארגונים?
"ה-I במילה CIO הופכת להיות ארוכה בהרבה. הוא חייב לאסוף את הנתונים, לאחסנם ולהשתמש בהם שוב לאחר מכן. כאן מגיעה סאפ עם הפתרון שלנו, שמסייע למנמ"רים לנהל את האתגרים מנקודת המבט של ניהול הנתונים, איחסונם, וגם כיצד להיפטר מנתונים".

"אינך צריך את כולם", אומר הרצברג. "למשל, יש נתונים גולמיים שלאחר עיבוד אין צורך בהם. אחת ההכרזות שלנו היום היתה כיצד לאפשר למנמ"רים לחשב את הנתונים מיד כשהם מגיעים ולהגיב על המקום, ולא לאחסן שנה של נתונים ורק אז למצוא בהם תובנות ולהגיב. כאן מגיע לידי ביטוי הכלי לחישוב בזמן אמת – בסיס הנתונים הפועל בזכרון HANA".

"דוגמה שלקוח הציג לפני כחודשים – טרנאיטליה (Trenitalia). הם קיבלו תובנות מאיסוף נתונים מהסוללות בקרונות שלהם. הם הגיעו למסקנה שהם מחליפים אותם בתדירות גבוהה מדי. כשמסתכלים על סוללה אי אפשר לדעת מה מצבה. איסוף נתונים מתוך הסוללה מאפשר לדעת מה מצבה של הסוללה ולא להחליף אותה באופן אוטומטי רק בגלל שהיא בת חמש שנים. כמובן שזה מאפשר להם לחסוך הרבה כסף בתחזוקת הרכבות".

הרצברג הוסיף ואמר כי "הכרזנו לאחרונה על כוונתנו להשקיע שני מיליארד יורו בחמש השנים הקרובות באינטרנט של הדברים. חלקו אמנם ברכישת חברות, אך גם בהשקעה פנימית. זו אחת ההשקעות העיקריות של סאפ. הלקוחות יוכלו לקבל תובנות, לייעל את העסקים שלהם, ואף למצוא מקורות חדשים, למשל מודלים של תשלום לפי שימוש".

מה שחשוב באמת: הגעה ליעד

"התפיסה של השימוש באינטרנט של הדברים על ידי סאפ היא למצוא הגיון בנתונים, למלא אחר תקנות אבטחת המידע בכל מדינה, לאחסן את הנתונים לפי החוקים בכל מקום. השאלה היכן להציב חיישנים אינה החלטה של המנמ"ר. למשל במכונית היצרן הוא זה שמחליט, או מחלקת התחזוקה. למנמ"ר צריכה להיות פלטפורמה לטפל בכל המידע הזה. אנחנו מספקים את הפלטפורמה שמטפלת לא רק בנתונים הגולמיים, אלא גם מפיקה מהם תובנות שאותן צריך להעביר לגורמים הנכונים בתלות בתסריט – מוקד הלקוחות, שרשרת האספקה וכו'".

לסיכום אמר הרצברג כי "אם נעשה אנלוגיה, בתעשיית הנפט צריך קודם כל לקדוח, אחר כך להעלות את הנפט לפני הקרקע, להוביל אותו לבתי זיקוק ולשווק את תוצרי הזיקוק. כך גם בכל תהליך עיבוד הנתונים מהאינטרנט של הדברים. אתה צריך לחפש את הנתונים, להעלות אותם לפני השטח ואז לקחת אותם ל'בתי הזיקוק'. את אף אחד לא מעניינים הנתונים הגולמיים – לאף אחד לא חשוב היכן נמצאת המשאית, אלא מתי היא תגיע ליעד".