"הונג קונג היא יעד להיי-טק – לא פחות מלונדון או ניו-יורק"

"הונג קונג היא אחד המרכזים הפיננסיים הגדולים בעולם, ויעד לגיוסי כספים להיי-טק ולסטארט-אפים לא פחות מניו-יורק ולונדון", כך אמר סאו קם-לאונג, שר המסחר והפיתוח הכלכלי של הונג קונג, בראיון לאנשים ומחשבים.

קם-לאונג, שבמסגרת תפקידו אחראי גם על תחומי החדשנות והתיירות, הגיע אתמול (ג') לביקור בן יום אחד בלבד בישראל, כדי לקדם את היחסים הכלכליים בינה לבין הונג קונג.

יצוין שהונג קונג היא טריטוריה קטנה יחסית – עיר בת 7.5 מיליון איש, עם תל"ג לנפש של 43,220 דולר בשנה. מאז שהריבונות עליה חזרה מבריטניה לסין ב-1997, הסינרגיה העסקית בין שני האזורים צמחה, ויותר ויותר יצרנים ניצלו את החוזקות שיש בכל אחד מהאזורים ועברו מהונג קונג לסין – ולהפך.

רבים בתעשייה סבורים, ובצדק, שלישראל כדאי לפתח יחסים כלכליים עם הונג קונג, בין היתר מאחר שהיא יכולה לשמש קרש קפיצה לסין ולשאר מדינות אסיה פסיפיק.

לדברי קם-לאונג, "זהו הביקור הראשון שלי בישראל, אבל הוא כנראה לא יהיה האחרון, כי אנחנו מקדמים את היחסים שלנו עם ישראל בתחומים שונים ומגוונים – תיירות, תעשיה, טכנולוגיה ועוד. אנחנו יודעים שישראל היא מרכז טכנולוגי חשוב, מרכז חדשנות, ואני סבור שאנחנו והישראלים יכולים לשתף פעולה בהרבה תחומים".

באת לישראל לביקור של יום אחד. מה כבר אפשר לעשות בפרק זמן קצר כל כך?
"נפגשתי עם מספר חברות סטארט-אפ בתחומי הפינטק והסייבר, שפועלות במסגרת WeWork. כמו כן, קיימתי פגישות עם שר התיירות, יריב לוין, ועם מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג".

איזה שיתוף פעולה טכנולוגי בתחום התיירות יכול להיות בין ישראל להונג קונג?
"הונג קונג היא מעצמת תיירות, עם 60 מיליון תיירים בשנה – כמעט פי תשעה מהאוכלוסייה שלנו. משמעות הדבר היא מספר רב מאוד של בתי מלון. אני סבור שתעשיית בתי המלון של הונג קונג יכולה לעשות שימוש בפיתוחים טכנולוגיים ישראליים בתחומים שונים, בכלל זה האבטחה".

איך אתה מתרשם מתעשיית ההיי-טק של ישראל?
"כאמור, הביקור שלי קצר מאוד ואין לי מספיק זמן כדי לבדוק דברים לעומק. אולם, באתי לכאן מתוך ידיעה שישראל היא מרכז טכנולוגי והונג קונג היא מרכז פיננסי, מה שיוצר הרבה אפשרויות לשיתופי פעולה".

למה כדאי לחברות היי-טק וסטארט-אפ ישראליות לעבוד עם הונג קונג?
"אנחנו אזור שמיישם טכנולוגיות. בגלל חשיבות הסקטור הפיננסי אצלנו, יש לנו עניין מיוחד בטכנולוגיות בתחומי הפינטק והסייבר. בנוסף, הממשלה שלנו מקדמת את תחום המו"פ. בגלל זה, צריך להיות לישראלים עניין לא רק למכור לנו טכנולוגיות אלא גם לשתף אתנו פעולה בתחומים טכנולוגיים שונים.

מלבד זאת, חברות ישראליות יכולות לראות בנו פלטפורמה כדי להגיע לשווקים של סין ושל אזור אסיה פסיפיק.

בנוסף, הונג קונג יכולה להוות פתרון לחברות ישראליות שרוצות להעביר את הייצור לאזור שיש בו שכר עבודה נמוך".

למה הכוונה? הרי התל"ג אצלכם הוא קרוב ל-45 אלף דולר לנפש לשנה.
"מאז שהריבונות על הונג קונג חזרה לסין, לפני 19 שנה, העברנו בהדרגה את אמצעי הייצור שלנו אליה. מאחר שמדובר במדינה אחת עם שתי שיטות – הדבר היה קל לביצוע. התוצאה היא שלחברות הונג קונגיות יש אמצעי ייצור בתוך סין עם כוח עבודה זול יחסית למה שמקובל במערב אירופה, ואפילו במקומות אחרים במזרח אסיה".

אתה טוען שהונג קונג היא פלטפורמה נוחה לשיווק מוצרים לסין ולאזור אסיה פסיפיק. מדוע?
"גם כאן, מאחר שאנחנו חלק מסין ומדובר בשתי שיטות במדינה אחת, ניתן לחדור לשוק הסיני דרכנו ביתר קלות. התרבות העסקית בהונג קונג מאוד קרובה למה שקורה באירופה בכלל ובבריטניה בפרט, ולכן קל יותר לעשות איתנו עסקים.

בנוסף, לאנשי העסקים שלנו יש הרבה ניסיון במסחר. הסחר שלנו הוא פי שלושה מהתל"ג, כך שמי שעושה בנו שימוש כשער לאזור אסיה פסיפיק מוצא בהונג קונג את הידע והמיומנויות כדי להגיע לשווקים שמצויים בו".

לסיכום אמר השר ההונג קונגי כי "ככל שהקשרים בין ישראל להונג קונג מתהדקים, מספר אנשי העסקים והממשל מהונג קונג שמגיעים לישראל מתרבה. בזכות הקשרים שנרקמים נמצא דרכים לשתף פעולה, לתועלת שני הצדדים".