"תם עידן המכתבים – עם ה-IT נפסיק לטרטר את האזרחים"

"בשנתיים האחרונות סיימנו את ההיערכויות והתוכניות לקראת מימוש החזון של ישראל דיגיטלית, תוך דגש על ארבע רגליים: בריאות דיגיטלית, רווחה דיגיטלית, חינוך דיגיטלי ותחבורה חכמה. הגיעה העת להפסיק לטרטר את האזרחים בהגעה פיזית למשרדי הממשלה ולתת מענה לפניות שלהם באופן מקוון ובתהליכים דיגיטליים מלאים", כך אמר יוסי קטריבס, משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה.

קטריבס היה דובר המפתח בכנס World e-Gov Forum 2016. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום באולם אירועים LAGO בראשון לציון בהשתתפות מאות אנשי IT מהמגזר הממשלתי. הכנס נערך זו השנה ה-13 והנחו אותו ד"ר נחמן אורון, יועץ אסטרטגי למחשוב הממשלתי ויעקב נבות, לשעבר מנהל שע"ם, יועץ מחשוב וחבר ועדת ההיגוי של הכנס.

לדברי קטריבס, "סיימנו את שלב קבלת ההחלטות לתחום, את הקמת ארגוני ה-IT ומינוי בעלי התפקידים. סיימנו את שלב גיבוש החזון והאסטרטגיה, וכעת אנו בשלב מימוש התכניות והוצאתן לפועל. יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי, הוא מעין 'קצין חיל ראשי'".

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

"הבה נודה, חווינו גם קשיים, אך אלה חלק מהעבודה. מאז החלטת הממשלה בתחום ב-2013, התקבלו החלטות משמעותיות לשיפור השירות לאזרח. השנה הנוכחית היא שנת הבשלה של תהליכים, האצת תהליכים של טפסים מקוונים מקצה לקצה".

קטריבס תיאר את סביבת ה-IT הממשלתית: מטה הסייבר, מגזר שלישי, חברות טכנולוגיה, צוותי יישום מובילים דיגיטליים, מנמ"רי משרדי הממשלה, גופי מטה ממשלתיים, רשות התקשוב הממשלתית, מטה ישראל דיגיטלית, המדען ראשי שהפך לרשות לחדשנות, והיחידה ליישומים ביומטריים. לדבריו, "מטה ישראל דיגיטלית נמצא כיום במשרד לשיוויון חברתי, אנו פועלים ללא קושי רב ובשיתוף פעולה".

ישראל, אמר קטריבס, "שותפה בפורום D5, של חמש מדינות דיגיטליות, לצד בריטניה, ניו-זילנד, דרום קוריאה ואסטוניה". לדבריו, "הדרך להפיכת המדינה לדיגיטלית היא לא 'לחשוב' עמודים, משרדים, תחומי אחריות – אלא לפי משימה ושירות המופנים לאזרח".

בתחום תחבורה חכמה, אמר קטריבס, "נקדם את הנושא עם פתרונות הסעת המונים וקידום תשתיות, לטובת שיפור זיהום האוויר, צמצום תאונות דרכים והגדלת היקף הנסיעות בתחבורה ציבורית".

פתיחת מאגרי מידע ממשלתיים

את החלטת הממשלה לפתיחת מאגרי מידע תיאר קטריבס כדרמטית. "אחרי לא מעט קשיים, הצלחנו. המטרה מאוד פשוטה: לא כל החוכמה נמצאת בשירות הציבורי, על הקהילה העסקית להיות שותפה לפיתוח פתרונות, ולכן נעמיד לרשותה מאגרי מידע ממשלתיים".

"המידע הממשלתי הוא נכס לאומי-כלכלי. מימוש פוטנציאל המידע הממשלתי יביא לצמיחה בפריון ובתמ"ג. ככל שנפתח יותר מאגרים, יהיו יותר יישומים מהאזרחות לטובת פיתוח פתרונות – זה מעגל שעלינו לאפשר אותו".

"תם עידן המכתבים – נפתח עידן 'בוא תיקח' לאזרחים", אמר קטריבס. "אנו רוצים להפסיק לטרטר האזרח. עד 2022 נימצא במצב בו כאשר האזרח הזדהה מול הממשלה, נפסיק לטרטר אותו בין משרדי השונים". המצב בעבר, של 'לך תביא (מסמכים)' – משמעו בזבוז זמן ומשאבים ועוגמת נפש".

"אם הפיקוח על הבנקים מאפשר להם לבצע פעולות במרחב הדיגיטלי", אמר, "אז גם הממשלה יכולה לאפשר זאת. אני מאמין שהממשלה צריכה לפעול כחברה פרטית, משלמי המסים זכאים לשירותים הטובים ביותר – על הממשלה להתנהל כגוף תחרותי".

בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה

"עשינו ניתוח באחרונה לגבי בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה", ציין קטריבס. "הבריאות היא מנוע צמיחה כלכלי יותר מהסייבר. בקרוב יהיו בשורות בתחום, בשיתוף חברות בינלאומיות וסטארט-אפים, כך נעודד את הנושא ונפתח פתרונות לשיפור השירות למטופלים".

בתחום החינוך הדיגיטלי, אמר, "תוכנית החומש למערכת החינוך הולכת לכיוון זה, בין השאר עם מאמצים גדולים לפיתוח MOOC (ר"ת Massive Open Online Courses) בשיתוף ות"ת-מל"ג. אנו עושים צעדים לקידום לימודי המתמטיקה לטובת בניית הון אנושי לתחום".

השיח הדיגיטלי השתנה

"השיח הדיגיטלי השתנה", אמר קטריבס. "שרי הממשלה מדברים היום אחרת ממה שדיברו בעבר, יש שרים שמדברים 'דיגיטלית'. השיח הדיגיטלי השתנה, הוא דינאמי, שותפים לו הממשלה, התעשייה והמגזר הפרטי".

בתחום הרווחה הדיגיטלית, אמר "ניצור תיק רווחה שאינו אוסף ניירות, כך שאם אזרח עובר מקום מגורים, התיק יעבור איתו".

"עלינו לוודא שכל מה שהחלטנו עליו – קורה", סיכם קטריבס. "אסור להיות במצב של 'צעד קדימה – שניים אחורה' כמו בריקוד פסדובלה והורה. לא ייתכן המצב בו ניצול שואה יברר זכויותיו ואחר כך ינסה לממשם".

"בתחום זה נעשית עבודה יוצאת מהכלל לשיפור השירות לאזרח. אנו פועלים בסביבה מורכבת עם אילוצים, כפקידי ממשלה נעשה הכי טוב כדי לשכנע את מקבלי ההחלטות ולהוציא את החלטות לפועל. עלינו להתאים את התשתיות למצב של חדשנות. המציאות משתנה בקצבים מהירים מבעבר. עלינו להיות גמישים, מהירים ופתוחים מחשבתית לשינויים ולדרישות האזרחים".