כך נראית החברה הישראלית דרך ניהול הידע

"אחד הדברים המעניינים שאפשר לעשות הוא לבחון את החברה הישראלית בראי של ניהול ידע. יש שלוש רמות של בדיקה לצורך העניין הזה: עד כמה אנחנו, כחברה, עתירי ידע, עד כמה אנחנו, כחברה, משתפים ידע והרמה השלישית היא ניהול הידע", כך אמרה ד"ר מוריה לוי, מנכ"לית ROM Knowledge.

ד"ר לוי אמרה את הדברים בכנס KMDM, שנערך לפני ימים אחדים במרכז הכנסים והאירועים LAGO בראשון לציון. ביחד עם אשר גליקמן, מנהל תחום ניהול מסמכים וידע במטרופולי-נט, הנחתה לוי את הכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים.

"מבחינת פוטנציאל, יש בחברה הישראלית הרבה ידע. מדוע? אחד ההסברים לכך הוא הדחיפה של האימא היהודייה, בהיבט החיובי", ציינה.

"אנחנו חברת עתירת ידע וכתוצאה מכך חברה שיודעת מה לעשות איתו. די אם בודקים כמה זוכי פרס נובל יהודים וישראלים יש: 25%, כשהיהודים הם 0.2% מהאוכלוסייה העולמית", אמרה לוי.

"כמו כן, החברה הישראלית היא חברה שמאוד אוהבת לשתף ידע. אנחנו אוהבים לספר כל דבר לחברים, במילואים או בבתי הכנסת. אנחנו חברה שאוהבת לשתף ולדבר על זה", הוסיפה.

מה עם הרגל השלישית, של ניהול הידע? לוי אמרה כי "השאלה לא טריוויאלית והתשובה היא: אנחנו טובים בזה, אבל גם לא טובים. למה לא? כי אנחנו שונאים להיות מנוהלים ומוותרים על מה שמריח לנו ניהול, אם זה אפשרי. אבל יש צדדים שגורמים לנו לנהל את הדברים שלנו בצורה טובה, כי כמו שאמר שמעון פרס ז"ל, אנחנו אף פעם לא מרוצים מהקיים. אי הרצון שלנו להסתפק בקיים הוא אחד המנועים המשמעותיים ביותר שדוחף אותנו כל הזמן קדימה".

צ'יקו יבניאל, משנה למנכ"ל IFN. צילום: ניב קנטור

ההנחיות החדשות של הממונה על הביטוח

צ'יקו יבניאל, משנה למנכ"ל IFN, התייחס להשפעה של החוזר שפרסמה דורית סלינגר, הממונה על אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, בדבר הצורך בניהול ידע בצורה טובה יותר.

"תוכן שנמצא רק בתנועה שווה ערך לתוכן שנמצא בארכיון, ותוכן בארכיון, שלא עושים איתו כלום, מצריך עלויות שאין בהן תועלת. זה המסר של סלינגר", אמר.

הוא ציין כי "החזון שלה עוסק בשיווק דיגיטלי, בהוצאה של פוליסה באתר, בצורה דיגיטלית לחלוטין, דרך הענן. סלינגר חידשה בשלושה דברים: ראשית, היא קבעה שהיאע תיתן הקלותל ברגולציה לארגונים שיעבדו בצורה דיגיטלית לחלוטין. נקודה נוספת היא שאם יהיו ארגונים שיראו דיגיטציה של תהליכים עסקיים, הם יקבלו הקלה בדרישות ההון, וזה אומר פחות עתודות של כסף. הדבר השלישי בחזון שלה, שצריך לקחת הביתה, הוא שהיא תתחיל למדוד את הארגונים. היא תדרג את איכות הביצוע הדיגיטלי שלהם. החברות יצטרכו להעביר לה מדדים והיא תערוך השוואה".

לפי יבניאל, המטרה היא להנגיש את הידע לטובת הלקוח, באופן שיחסוך ניירת, יהיה מהיר יותר ויהיה ברור יותר, כשאנחנו נמצאים בעידן שבו מדברים כבר על זטה-בייטים. " השנה התרכזנו בנושא הענן כדי לבסס עליו פתרונות IBM Flienet, ואנחנו מפעילים תהליכים עסקיים על מנת לשפר את תחום ניהול הידע", אמר. "בנוסף, יצרנו לצורך כך שיתוף פעולה עם פורמלי, שיעזור להתחברות לטפסים חכמים. חלק מהפתרונות כבר יושבים בענן, וזה עוזר לארגונים לעבור לעולם דיגיטלי ולניהול מסמכים חכם".

שולי עוזרי, מנהלת שותפה ב-ERGO. צילום: ניב קנטור

שלושה מעגלים שלא תמיד מסונכרנים

דוברת נוספת בכנס הייתה שולי עוזרי, מנהלת שותפה בקבוצת הייעוץ ERGO. היא סיפרה כי יש שלושה מעגלים – לקוח, ארגון ועובדים – שלא תמיד יש סנכרון ואחידות ביניהם, וכל צד לעתים מקבל נתונים אחרים. לדבריה, הדבר חייב לעבור שינוי.

"יש צורך ביצירת מעגלי מידע שיספקו ערך מוסף ארגוני ועסקי", אמרה עוזרי. "בסופו של דבר, אם לא יהיה סנכרון ואם לא מגישים מידע אחיד, מפסידים הרבה מאוד. לדוגמה, פעמים רבות יש פערים בין מה שקוראים באתר של החברה למה שאומר אחר כך הנציג שלה. זה מוביל למקומות לא טובים וצריך לעשות מהלכים שישפרו את המצב הזה".

איך עושים את זה? לדבריה, "הארגון חייב לחבר את שלושת המעגלים בראייה של ריבוי ערוצים וליצור אחידות במידע, וכן לארגן את ההליכים בראייה חוצת ארגון, כשהמטרה היא להפיק מהידע הזה תובנות. אם זה ייעשה נכון יוצעו הרבה דברים חשובים לארגון – ממינוף עסקי ועד חיבור ונאמנות של הלקוח ושל העובדים. בנוסף, אנחנו רוצים להצליח למנף את הארגון ולהביא עוד ועוד עסקים".