ועדת המדע תקים פורום לקידום טכנולוגיות לאנשים עם מוגבלויות

בקרוב יוקם פורום לדיונים בין נציגי הכנסת, הממשלה, הארגונים, העמותות והחברות העסקיות, על מנת לקדם את תחום הטכנולוגיות המסייעות, שעוזרות לאנשים בעלי מוגבלויות – כך אמר יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, בישיבת הוועדה שהתקיימה היום (ג') ועסקה בתחום. הישיבה נערכה לציון היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, במסגרת שורה של דיונים שהתקיימו במשכן.

לדברי ח"כ מקלב, "נקים שולחן עגול של כל משרדי הממשלה הרלבנטיים, העמותות והארגונים שמתעסקים בנושא והחברות העסקיות. התועלת כאן היא לכלל הציבור בכל מישור וחובתנו לפעול למען כך".

הוא אמר כי "ברור לנו שהטכנולוגיה היא אמצעי עבודה בכל מקום כיום ובלי התאמתה, הציבור הגדול של האנשים עם המוגבלויות לא יוכל להשתלב בשוק העבודה".

"משרדי הממשלה חייבים לטפל בנושא", הוסיף ח"כ מקלב. אי הנגשה יכולה ליצור פערים מאוד גדולים".

"המשקיעים נרתעים מטכנולוגיות מסייעות"

"הממשלה חייבת לתמוך במיזמים של טכנולוגיות מסייעות, משום שהמשקיעים הרגילים נרתעים ממנה", אמר עודד בן דב, יזם ומייסד Sesame Enable.

יעל אלשטיין, מנהלת המרכז לפיתוח טכנולוגי בבית איזי שפירא, ציינה ש-"אין כמו טכנולוגיה שיכולה לקדם איכות חיים של אנשים עם מוגבלויות. היא קריטית לאיכות החיים שלהם, לעצמאותם ולשילובם במסגרות חינוך, בתעסוקה, בפנאי ובקהילה בכלל. טכנולוגיה היא דבר קריטי לאפשרות של כל אדם לממש את הפוטנציאל שלו".

אלשטיין הוסיפה כי יש כיום בישראל 1.6 מיליון בני אדם עם מוגבלויות שונות. לדבריה, מדובר בקרוב ל-20% מאוכלוסיית ישראל. מספר האנשים עם מוגבלויות ברחבי העולם עומד על כמיליארד. "80% מהם לא משתמשים בטכנולוגיה כי היא אינה לא עבורם. קיימים מעט מוצרים ייעודיים ומה שקיים מאוד יקר", אמרה.

בדבריה היא קראה ליזמים "לפתח את המוצרים שהם מפתחים לכולם, מה שנקרא עיצוב אוניברסלי. יש כבר פיתוחים רבים כאלה, שכולם יכולים ליהנות מהם. למשל, רטט, העברת טקסט לקול והפעלות קוליות".

אלשטיין סיפרה על האקסלרטור A3i שמקיימים בית איזי שפירא, קרן רודרמן וארגון PresenTense מזה שלוש שנים ואמרה כי עד כה עברו דרכו 40 מיזמים.

"החסם העיקרי ליצירת טכנולוגיות כאלה הוא זה המימוני", אמרה. "יוזמות בתחום הזה איננה אטרקטיבית עבור המשקיעים הסטנדרטיים והקרנות. זה שוק קטן, לא סקסי עבורם והם לא משקיעים בו. נדרשת כאן תמיכה ממשלתית. אנחנו צריכים לשלב כוחות כדי לבנות את הגשר על מנת לאפשר ליזמים בתחום לחצות את התהום מהאבטיפוס למוצר ולהביא כמה שיותר מוצרים לשוק. אנחנו רואים כמה טוב זה עושה".

לדברי אלשטיין, "חשוב מאוד לבנות אקו-סיסטם לתחום הזה ולשלב בו את כל הכוחות חוצה מגזרי הממשלה המגזר העסקי חברות ההייטק חברות הטכנולוגיה המגזר השלישי והמשקיעים".

"נדרשים מודלים אחרים וחשיבה אחרת, ליצירת אימפקט חברתי", אמרה. היא קראה לממשלה לתת הקלות ממס למשקיעים ולסטארט-אפים, ולהכניס טכנולוגיות מסייעות לסל הבריאות. אלשטיין ציינה בהקשר זה את חוק האנג'לים הבריטי, "שמאפשר למשקיעים לקבל הקלות ממס הן על ההשקעה והן על הרווחים, בין היתר בתחום של טכנולוגיה מסייעת. זה חשוב כי אנג'לים הם המקור העיקרי למימון סטארט-אפים בתחום זה".

כמו כן, היא קראה לרשות הלאומית לחדשנות לפשט את הקריטריונים לקבלת מענק עבור מיזמים בתחום הטכנולוגיה המסייעת.

"כוונת הרשות – לבצע שינוי בקריטריונים"

אבירם ז'ולטי, מנהל חטיבת תמיכות ברשות הלאומית לחדשנות, אמר כי ברשות מודעים לבעיה וכי כוונתם היא לבצע שינויים בקריטריונים.

"הבעיה היא לא מחסור בכסף וגם לא ביורוקרטיה", ציין. "כבר ב-2009 התחלנו להבין שצריך תוכנית ממשלתית מיוחדת לסייע לפתרונות טכנולוגיים לאנשים עם מוגבלויות. השקנו את התוכנית ב-2011 ועד היום השקענו 16 מיליון שקלים ב-35 תוכניות שונות".

הוא אמר כי "הקמנו ועדת היגוי משותפת עם הביטוח הלאומי. אנחנו מודעים לצורך בייעול ושיפור חלקים בתוכנית. מתוכננים שינוי הקריטריונים ופתיחת התוכנית, כך שיותר מיזמים ייכנסו אליה. השינויים הללו צריכים לעבור את מועצת הרשות. בנוסף, הקמנו זירה חברתית-ציבורית שהתוכנית תשב בתוכה ונגייס ראש זירה ברבעון הראשון של 2017".

"הטכנולוגיה החזירה אותי להיות שווה בין שווים"

יוסף אודי, מעצב בחברת UDesign שמשותק מהצוואר ומטה, סיפר על התרומה הגדולה של הטכנולוגיה לשיקומו: "בגיל 24 החלפתי גלגל ונדרסתי. מאדם פורה שמנגן בגיטרה בשעות הפנאי הפכתי לאדם שתלוי בסובבים אותו. בחודשים הראשונים שכבתי ורק ראיתי טלוויזיה. הייתי מתוסכל וממורמר שככה הולכים להיראות כל החיים שלי", אמר.

הוא ציין ש-"השינוי הגיע כשמרפאות בעיסוק הראו לי מוצר שאני יכול להיעזר בו כדי להשתמש במחשב. פתאום, המחשבה שאני יכול לחזור וליצור האירה את עיניי. כיום אין הבדל ביני לבין אדם אחר שמשתמש במחשב, זה שיפר לי את הביטחון, ואני בעל ערך ושווה בין שווים. הנכות שלי כבר לא באה בחשבון. בנוסף, חזרתי לנגן באמצעות ה-iPad".

אודי אמר כי "זו לא הוועדה ולא הפורום הראשון שבו אני משתתף, אבל כמו שאומרים, הכלבים נובחים והשיירה עוברת". הוא פנה לחברי הוועדה וציין: "יש לכם כוח גדול להחזיר תקווה ויכולות לאנשים בעלי מוגבלויות, שיכולים לחזור ליצור ולמעגל העבודה – באמצעות הטכנולוגיה".

דובר נוסף בדיון היה ח"כ אילן גילאון, בעצמו בעל מוגבלות. "כל אחד מאתנו מוגבל – מי נפשית, מי שכלית ומי בגופו. העמידה שלנו ביחד היא הסולידריות של החברה. צריך להסתכל על הדברים בצורה אוניברסלית, כדי לסלול את המסלול על מנת שכל פרט בחברה יוכל להגיע בצורה מכובדת ועצמאית למטרה שלו, כולל באמצעות הטכנולוגיה. הנגישות היא מבחן של החברה כולה", אמר.