"יש דעות קדומות והדרה של בעלי מוגבלויות – וההיי-טק היא דוגמה קיצונית"

העסקת אוכלוסיות מוחלשות ומודרות בהיי-טק עדיין לא רווחת, אולם המודעות לכך הולכת וצוברת תאוצה – גם אם עדיין לא מספיק. יותר ויותר חברות מבינות את היתרונות שבהעסקת אוכלוסיות כמו ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובעלי מוגבלויות, ואת הצורך החברתי בשילובן בתעשייה ובחברה.

"אחד הדברים הקשים בחברה שלנו באופן כללי הוא לקבל את האחר", אמר חנוך ברקת, איש היי-טק ותיק, שעוסק כיום בהקמת עסקים חברתיים, במסגרת קרן דואליס. לדבריו, "העסקים החברתיים מנגישים את האוכלוסייה החלשה לאוכלוסייה החזקה וגורמים לה לראות שהשד הוא לא כזה גדול".

איפה ההיי-טק בהקשר הזה, ביחס למגזרים אחרים?
"הדעות הקדומות מאוד חזקות בכל המגזרים, וההיי-טק הוא דוגמה קיצונית. יש בתעשיות ההיי-טק וה-IT סדר עדיפויות אחר – התחרותיות בהן מאוד גבוהה, ולכן החברות מרוכזות בעבודה ואין להן זמן לקלוט עובדים מאוכלוסיות מודרות. מה גם שכשמשלבים אנשים עם מוגבלויות, צריכים להתאים את סביבת העבודה לצרכים שלהם".

חברת היי-טק עם גוון חברתי

העסק החברתי החדש של קרן דואליס הוא קליקאיט – חברת היי-טק שמציעה שירותי הזנת נתונים והקלדה וסריקת מסמכים לעסקים במיקור-חוץ, במטרה לספק הכשרה ותעסוקה לאנשים עם מוגבלויות.

"קליקאיט היא עסק חברתי שהוקם על ידי קרן דואליס, בית אקשטיין והיזם איתן ורמן", ציין ברקת. "העבודה איתה מסייעת במתן הכשרה ותעסוקה לאנשים המודרים בדרך כלל ממעגל העבודה, להעצמתם ולהפיכתם מתלויים לאנשים יצרנים, חיוניים ובעלי עצמאות כלכלית".

לדבריו, "סקרנו את השוק והתברר לנו שיש צורך הולך וגדל למיקור-חוץ בסריקת מסמכים והקלדת נתונים. התחלנו לבדוק עם לקוחות ומתברר שזו תעשייה לא קטנה, שמשרתת בעיקר חברות ביטוח, בנקים וגורמי ייבוא וייצוא".

הוא הוסיף כי "מתוך שליחות חברתית, אנחנו שואפים לשלב בעסק הזה בעלי מוגבלויות עם אנשים 'רגילים'. התחלנו לפני חצי שנה וצירפנו לשורותינו אנשים שנמצאים על הרצף האוטיסטי. יש היענות גדולה מצד לקוחות פוטנציאליים, שרואים את הערך העסקי והחברתי בכך".

יצוין כי שלא כמו עמותה, מדובר בעסק עם מטרות כלכליות ורצון להרוויח, כמו כל עסק אחר, ושלא כמו מפעל מוגן, עובדי קליקאיט בעלי המוגבלויות משתכרים כמו כל עובד אחר.

בשלב זה, קליקאיט פועלת בעיקר בגוש דן ובשרון, אולם החברה עתידה להרחיב את פעילותה לצפון ולירושלים. "אנחנו בונים בימים אלה את מערך השירות ורוצים להגיע לפוטנציאל הגדול שטמון בשוק זה ובהעסקת אנשים עם מוגבלויות", אמר ברקת.

עסקים חברתיים – עם השקעה ממשלתית

אחת ההצלחות הגדולות שקרן דואליס רשמה לעצמה בזמן האחרון היא זכייה במרכז ממשלתי בן 50 מיליון שקלים (הקרן קיבלה מחצית מהסכום) להשקעה בהעסקת בעלי מוגבלויות. מדובר בקרן בשם יוזמה ממשלתית, בהובלת אגף הקרנות של הביטוח הלאומי, שבראשו עומד חיים סבתו.

ברקת סיפר כי "שכנענו את המדינה שעסקים חברתיים נכונים לחברה, שיש לחברה צורך במסגרת לקידום אוכלוסיות חלשות בתעסוקה. הצענו למדינה להקים קרן שתשקיע בגופים שיקדמו עסקים חברתיים. כך נוצר המכרז הממשלתי". בדואליס מחפשים בימים אלה חברות היי-טק שמוכנות להקים עסקים חברתיים, שלפחות 25% מהעובדים בהם יהיו בעלי מוגבלויות.

קריירה ארוכה בתעשיית ההיי-טק

ברקת, יליד קנדה שעלה ארצה בתור ילד, הוא בעל ניסינון רב בתעשיית ההיי-טק. בין החברות שבהן הוא עבד נמצאות אינטל (Intel), צ'יפ דיזיין וחברות תקשורת וסמיקונדקטורים. הוא אף ניהל את החברה הבת של DPS בטוקיו. ב-1995 הצטרף ברקת לקרן ההשקעות של אייפאקס בישראל וניהל אותה בין 1997 ל-2005. במהלך שנות פעילותו בקרן היא השקיעה בכ-40 חברות סטארט-אפ והיי-טק, ובהנפקה של חברות כמו קומטאץ' וסרגון.

קרן דואליס החלה את פעילותה ב-2008 והעסק הראשון שלה היה מסעדת ליליות ברחוב ויצמן בתל אביב. מאז היא השקיעה בעסקים רבים נוספים, במגזרים שונים. באחרונה פתחה הקרן תוכנית לעסקים חברתיים ולהשקעות חברתיות בבית הספר למנהל עסקים של המכללה למנהל.

למה כדאי להעסיק בעלי מוגבלויות?
"יש לכולנו עניין בחברה טובה יותר, שלילדים שלנו יהיה יותר טוב. אוכלוסיות חלשות ואנשים עם מוגבלויות הם עובדים עם מחויבות מאוד גדולה ועם רצון עז לתרום ולהצליח, הרבה מעבר לממוצע. ההשפעה שלהם על הארגון ועל עובדיו היא לאין ערוך יותר מאשר עובד אחר. ההתמודדות עם המוגבלות מביאה אותם לתוצאות הרבה יותר טובות".