"המחסור בכוח אדם בהיי-טק צריך להיות בראש סדר העדיפויות"
"הוא פוגע מאוד בתעשייה ונדרשים מהלכים נוספים כדי לטפל בו", אמר ארז צור, יו"ר משותף של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ● הכנס השנתי של האיגוד עסק בנושא זה, כמו גם ברשות לחדשנות, מיסוי החברות הרב לאומיות והחינוך הטכנולוגי
"המחסור בכוח האדם פוגע מאוד בתעשיית ההיי-טק והוא צריך להיות בראש סדר העדיפויות. הממשלה כבר עושה צעדים בנדון, אולם נדרשים מהלכים נוספים", כך אמר ארז צור, יו"ר משותף של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI).
צור דיבר במפגש שערך אתמול (ד') פורום החברות הרב לאומיות של IATI בבית גוגל (Google) בתל אביב. הוא אמר כי ארבעה נושאים מרכזיים השפיעו השנה על תעשיית ההיי-טק הישראלית ועל הפעילות של החברות הרב לאומיות בישראל: הקמתה של הרשות החדשה לחדשנות, שינוי שיעור המס על החברות הרב לאומיות, סיוע ללימודי מתמטיקה ומדעים והחשוב שבהם, לדבריו – המחסור בכוח אדם.
בהקשר זה ציין צור כי "עבדנו במשך חצי שנה ביחד עם משדר הכלכלה ועם המועצה הלאומית לכלכלה כדי להוציא לפועל מערך קורסים שיתאים לצרכים המוגדרים של החברות. הממשלה תכשיר את העובדים לפי הצרכים שלהן. יש לנו יעדים אגרסיביים – גיוס של 50%-60% מבוגרי ההכשרות הללו".
"בנוסף, היינו מעורבים בשלבי הקמתה של הרשות הלאומית לחדשנות, בהיבטי החוק והתוכן של פעילותה. יש מטעמנו גם נציגי ציבור ברשות. בימים אלה עומד בפני סיום תהליך איתור לתפקיד מנכ"ל הרשות ואנחנו נפעמים מהרמה, הגיוון והניסיון של האנשים שהסכימו לעבוד ברשות סטוטורית ועם שכר פחות מתגמל, לעתים בסדרי גודל משמעותיים", הוסיף.
באשר להפחתת שיעור המס על החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל הוא אמר כי "ביצענו, יחד עם משרד ראש הממשלה ורשות המסים, מהלך חשוב, שיאפשר למדינת ישראל להיות תחרותית. אם לא היינו עושים אעת זה, ישראל הייתה עלולה להיכנס למצב קטסטרופלי ולא להיות אטרקטיבית לחברות הרב לאומיות – מה שהיה יוצר בעיות מבחינת תעסוקה ומבחינות אחרות".
"תחום נוסף שבו פעלנו השנה הוא סיוע לעידוד לימודי מתמטיקה ומדעים. ארגנו אולימפיאדת סייבר, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, קרן רש"י, קדימה מדע וגורמים נוספים, שתלמידי בתי ספר רבים ברחבי הארץ נוטלים בה חלק. אנחנו מצפים שפעילות כזו ודומות שאנחנו מקיימים במסגרת תוכנית החינוך הטכנולוגי שלנו יורידו חסמים ויעודדו את התלמידים להמשיך בלימודי טכנולוגיה ומדעים", ציין.
"בנוסף", אמר צור, "אנחנו מקבלים בקשות מרחבי העולם ללמוד את המודל והמבנה של האיגוד, כיצד הוא מתנהל מול הממשלה ואיך הוא אוסף את הבקשות מהחברות הרב לאומיות".
"המטרה: עובדים נוספים – בעלויות נמוכות יותר"
רפי מרגליות, שמנהל את חטיבת התוכנה של HPE ישראל ופעילות מרכז הפיתוח שלה ביהוד, ולצד זה מרכז, יחד עם יורם יעקובי ממיקרוסופט (Microsoft), את הפעילות של פורום החברות הרב לאומיות, אמר כי "החברות הרב לאומיות מהוות כיום כחצי מתעשיית ההיי-טק בישראל, עם לערך 150 אלף עובדים. בנוסף, יש אקו-סיסטם רחב סביב פעילותן בישראל, למשל אקסלרטורים וסטארט-אפים שהן מפעילות או שפועלים בשיתוף איתן".
הוא ציין כי "במסגרת הפורום הקמנו ועדה לחינוך, קשרי ממשל, תקשורת, משאבי אנוש וקשרי אקדמיה, במטרה להכשיר עוד עובדים ולהוזיל את העלויות שלהם".
"אנחנו עוזרים רבות למקבלי החלטות בחברות היכן להקים ארגוני פיתוח. אנחנו יודעים מהו הערך המוסף של המפתח הישראלי, אבל זה לא ברור לאנשים מרחבי העולם, על אף מיצובה של ישראל כאומת הסטארט-אפ", אמר מרגליות.
"ההשקעה באקו-סיסטם – חיונית לגוגל"
בהמשך דיבר פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא בגוגל העולמית ומנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל. הוא אמר כי "גוגל חוגגת השנה עשור לפעילותה בארץ. אנחנו מעסיקים כ-600 מהנדסים בתחומי החיפוש והמחקרים, ועוזרים לקדם נושאים שהם חלק מהאקו-סיסטם: חינוך, גיוון בתעסוקה, יזמות וסיוע לאקו-סיסטם של הסטארט-אפים. ההשקעה מבוצעת לא רק מטעמים של ציונות, אלא גם כי מדובר בהשקעה חיונית לנו".
כך, ציין, "עזרנו ל-1,000 תלמידות תיכון לבחור בלימודי מתמטיקה ומדעים, בתוכנית שהתחילה בישראל והפכה לגלובלית. היא הצליחה בזכות תרבות ההיי-טק הישראלית, שמעודדת אנשים לאחד אחד עם השני וליצור שלם ששווה יותר מסך חלקיו. גוגל לא לבד בכך – גם בחברות אחרות בארץ רואים את מידת ההשקעה, בעיקר בחינוך".
על איזה מחסור מדובר? אנשים בני 40+ יושבים ללא עבודה, למרות שיש ברשותם ניסיון מקצועי והשכלה מתאימה. קל וחומר כי מעסיקים ישראלים אינם משקיעים בד"כ בקידום ההשכלה של העובדים, ויום עבודה של 10-12 שעות ביום, הופך את היכולת ללמוד חומר חדש לאתגר לא קל עבור אדם מהישוב.